העובדה שהוליווד היא לא מקום העבודה השוויוני ביותר עבור נשים וגברים לא ממש מפתיעה מישהו. על כל גבר מגושם שמתרסק דרך חלון זכוכית במטרה להציל את היום, יש לפחות אישה אחת בלבוש מינימאלי שתפקידה העיקרי הוא לפתות ולהתפתות. ואם חשבת שזאת סתם תחושת בטן שלך, עכשיו זה גם נבדק מחקרית ויש לנו מספרים ברורים. הממצאים ללא ספק רשמיים ומבאסים: רוצה להצליח בהוליווד? תהיי יפה ותשתקי.

אין תמונה
תהיי יפה ותשתקי. או תגנחי. שרון סטון מדגימה

מדברות פחות, לבושות פחות

קחו לדוגמה את הסצנה הבלתי נשכחת מ'מהיר ועצבני 5' בכיכובה של הישראלית גל גדות. אל מול חוסר האונים של שותפה לבצע את חלקו במשימה של צוות חובבי המכוניות המהירות, היא מסננת לעברו ש"לא שולחים גבר לעשות עבודה של אישה", במהרה מורידה את המגבת הכרוכה סביבה, ויוצאת לבצע את הבלתי אפשרי כשעל גופה ביקיני זעיר.

חוקרים מבית הספר אננברג לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטת דרום קליפורניה מצאו במחקר חדש כי שחקניות בסרטים אכן מדברות פחות ולבושות פחות מאשר הקולגות הגברים. מתוך 4,342 דמויות מדברות שהופיעו על המסכים בסרטים הרווחים ביותר בשנת 2009, 32.8% מהן היו נשים לעומת 67.2% גברים. מספרים דומים נרשמו גם לגבי סרטים משנת 2008.

"אנחנו מבחינים במגמת יציבות בנושא. הדבר חושף נוסחה של התעשייה עבור מגדר שעשוי להיות מחוץ למודעות של אנשים", אמרה פרופסור סטייסי ל' סמית' מבית הספר אננברג.

הפיתרון: נוכחות נשית מאחורי הקלעים - תביא לשינוי גם בפרונט

וזאת בדיוק הבעיה: גם אם לא במכוון, תסריטים רבים כוללים יותר דמויות של המין החזק על חשבון דמויות נשיות מרכזיות. אפילו בסדרת סרטי הארי פוטר שוברי הקופות שמבוסס על ספריה של ג'יי.קיי רולינג ניתן למצוא רוב גברי מובהק ואפילו דמותה החזקה של הרמיוני מתומצתת למספר משפטים.

אבל לא רק על המסך מורגש חסרונן של נשים, וגם בכל הנוגע לעשיית סרטים מצבן לא טוב בהרבה. רק 3.6% מהבמאים של הסרטים שנבדקו בשנת 2009 היו נשים, ורק 13.5% מהכותבים היו בעצם כותבות. בהתאם לאמרה הישנה "תכתוב את מה שאתה יודע", מומחים בתעשייה מאמינים כי כאשר יש נוכחות נשית גדולה יותר מאחורי הקלעים, יותר נשים יופיעו גם מול המצלמות- ויש להניח שכשזה קורה, הנשים בפרונט זוכות לקבל יותר שכבות בגדים, ויותר מילים לשחרר.

ולא מדובר רק בחשד. אמנם הבמאית קתרין ביגלו, שהייתה לבמאית הראשונה בהיסטוריה שזכתה באוסקר בשנת 2008, התמקדה בסרטה "מטען הכאב" בדמויות גבריות ובנושאים שנחשבים לגבריים יותר. אבל בסרטים שבכתיבתם או בבימויים עומדת אישה ניתן למצוא גם נראות גדולה יותר למין היפה. 

קחו למשל את הסרט "הילדים בסדר" שיצא בשנת 2010 וזכה בפרס גלובוס הזהב, נכתב ובויים על ידי ליסה צ'ולודנקו, ומציב במרכז העלילה זוג לסביות נורמטיבי (בכיכובן של אנט בנינג וג'וליאן מור) המגדלות את ילדיהן המתבגרים שנולדו מתרומת זרע אנונימית.

או למשל הסרט 'ג'ולי וג'וליה' משנת 2009 שנכתב ובויים על ידי נורה אפרון בכיכובן של מריל סטריפ ואיימי אדמס. הסרט מגולל את סיפורה של השפית המפורסמת ג'וליה צ'יילד ואת זה של הבלוגרית ג'ולי פאוול שניסתה להתחקות אחר מתכוניה של צ'יילד. במרכז הסרט שתי דמויות נשיות חזקות ומוצלחות עם תפקידי אופי (סטריפ הייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה בסרט), ובעיקר לבושות, שגם מצליחות לשעשע ולגרוף הכנסות של מעל 129 מיליון דולר. רואים? כשרוצים, אפשר. עכשיו רק צריך להכניס יותר כוח נשי אל מאחורי הקלעים. פשוט, לא?

>> בת 24, נראית לפחות 38: למה נשים מתעקשות להיראות מבוגרות לגילן?