אני מתבוננת בתמונה של גלית לוי, המעצבת המחוטבת שצולמה בשבוע האחרון באירוע בנמל תל אביב, והדבר הראשון שיוצא לי זו אנחה. אנחה פולנית משהו, מבולבלת.
ולמה אנחה? כי רק לפני שבוע וקצת התראיינה גלית לוי ל"סגנון" של מעריב. היא דיברה באריכות על השקפת העולם החדשה שלה שכוללת מעבר ממתחם המעצבים ברחוב דיזנגוף לסטודיו רחב ידיים בדרום ת"א, ומשקפת התרחקות מהקלחת הרותחת והתמקדות בעסקים. "אני לא רוצה להופיע יותר במדורי רכילות", היא אמרה שם בצורה נחרצת, "שלא יכנסו לי לחיים הפרטיים... יש לי ילדה בת 13 שצריכה אותי ויש גבול לפרסום", היא הסבירה. ואז היא הגדירה את אותו גבול מחדש.
הטיימינג של ההופעה הזו קצת תמוה, כי מעצבת ותיקה כמו גלית לוי יודעת בדיוק מה שקוף ובאיזה תנאים. והיא יודעת מה תפקידה של חזייה כשמדובר בבד כזה או אחר. והיא יודעת שבאירוע יחצ"ני יש מצלמות ופלאשים, והיא יודעת שפיטמה כזאת - ודאי כששום דבר אינו חוצץ בינה ובין הבד - סופה שתגיע לעיתון, או לפחות לרשת.
"בארץ לא אוהבים לפרגן", היא שוטחת את טענותיה בראיון ההוא, שהתקיים כמה ימים לפני ההופעה בשמלה החושפנית, שמלה שבה צולמה ותועדה במדורי הרכילות בימים שאחרי הראיון ההוא.
ריבוי מקרים של חשיפת יתר
איכשהו, בשנה האחרונה, אנחנו מוצפים באינפורמציה אנטומית מהסוג הזה. הגל הגדול של הצילומים האלה מגיע בדרך כלל מארה"ב, שם כל פיטמה או רמז שלה שהציץ, בטעות או שלא, מבעד למחשוף כלשהו, מקבלים כותרת, ידיעה עם הגדלה וחיצים שתתקשו לפספס, ומה שמצחיק זה שכל פעם מחדש הם מתרגלים תדהמה, שוק ואימה ומפיקים צקצוקים מוסרניים.משום מה, אצלנו מתעקשים לאמץ כל נחשול רכילות אמריקאי, וגם את הצביעוּת שבאה איתו.
"גלית לוי עושה רוני סופרסטאר" טוענת הכותרת, אבל זה לא ממש נכון. רוני סופרסטאר כמעט ירדה למחתרת אחרי שהתפרסמו התמונות החושפניות שלה, היא לא הייתה מוכנה לסיטואציה והתמודדה עם התוצאה בניסיונות להרגיע, להמעיט חשיפה, והסבירה שוב ושוב שמדובר בטעות. אבל גלית לוי מחייכת למצלמות, היא עוצרת מולן, מיישרת מבט ועומדת בפוזה מאוד משתפת פעולה, היא יודעת בדיוק מה העדשה רואה וכמה.
באתרים מסוימים חשבו שלוי עשתה טעות של טירונים, ובכל זאת פרסמו את התמונה, כי ככה זה במדורי רכילות- מצד אחד מעבירים ביקורת, מצד שני משתפים פעולה עם יצר הפרסום והמציצנות. מוסר כפול הוא חלק מהמשחק, זה נכון. אבל גם המשחק הזה מתחיל לשעמם.
אבל מתי הפכה חשיפת הפיטמות להיות לסמל סטטוס של הפרסונה הסקסית? דבר שנחשב בעבר לסליזי, לפרובוקציה בשקל, הופך להיות פתאום סוג של כרטיס כניסה למדורי הרכילות. אבל הרגע היא אמרה שהיא לא רוצה להיות יותר אורחת קבועה במדורי הרכילות, אז לשם מה, לעזאזל, להופיע מול המצלמות בפרונט שקוף, נטול חזייה ומכוון קדימה?
זה לא מה שיהפוך אותך לסקסית
חשוב לי להבהיר, אני לא מעבירה ביקורת, כי האמת, לא ממש אכפת לי. העיצובים של לוי הם אומנם לא הקאפ-אוף-טי שלי, ממש לא. אבל האישה שורדת בשוק קטן, צפוף, תחרותי ונטול רחמים מזה כמה וכמה שנים, ורק על זה מגיע לה כבוד. קצת חבל שלמרות שהגיעה למקום השליו הזה, שבו היא יכולה להעניק ראיונות שקולים ולהוכיח לכולם שהיא מדברת עכשיו רק ביזנס ועושה את כל ההחלטות מתוך עמדת כוח - דווקא אז היא צצה מול המצלמות חשופה בצורה שאינה משאירה יותר מדי מקום לפרשנויות. הייתי מצפה שאישה שאופנה היא המקצוע שלה לקצת יותר אלגנטיות.
פטמתה של אישה ברשותה, ואם דחוף לה לחשוף אותה, אז דחוף לה. בסופו של דבר מדובר בפטמה, כבר ראינו כאלה, לא מדובר בפצצה אטומית מאיימת ואין פה מקום למוסר כפול: רבים מאיתנו פגשו פטמה בחייהם. מדובר בפריט פיזי נפוץ ונחשק, המצדיק את תדמיתו כמי שמעביר חלק מהגברים על דעתם ובאופן כללי מסמל את הנשגב שבאסתטיקה הפיזית שהעניק לנו הטבע. אבל מקרה גלית לוי או רוני סופרסטאר מוכיח נקודה אחת עיקרית: חשיפת פיטמה לא בהכרח מבטיחה לך תדמית סקסית; היא מבטיחה לך בעיקר חשיפת פיטמה.