שלט הוליווד (צילום: Jonathan Ferrey, GettyImages IL)
הנה אני באה | צילום: Jonathan Ferrey, GettyImages IL
בקיץ של לפני שלוש שנים ניסיתי לסדר את המחשבות אצל בחורה אחת מלאת אינטואיציה שהכרתי, רוית חורי שמה. מהר מאוד מרגע שהתחלנו להיפגש, שקעתי ברומן סוער ומערער עם איזה בחור, שהתעקש לספק לי שפע של דרמות, גם אם רובן התרחשו רק בראשי.

רוית היתה שם, כל שבוע וגם בשיחות מצוקה טלפוניות בשעות סטנדרטיות פחות, תמיד הגיונית, תמיד מרגיעה ובעיקר מצחיקה. הקיץ נגמר והבחור עבר והעיתון שעבדתי בו נסגר. והתחילה תקופה אחרת, בלי כל אלה וגם בלי רוית. אבל היו דברים שלקחתי איתי הלאה, שנספגו בי עם כל כוסות הקפה ששתינו יחד.

מאז עברתי דרך ארוכה, הגשמתי כמה חלומות, נפטרתי מכמה פחדים וגם למדתי לקבל מחמאות. פחות או יותר. גם רוית המשיכה ללכת בכל מיני כיוונים. היא הרחיקה לניו יורק ללמוד שיטת טיפול אנרגטית המתקראת הרמוניום, שיוצאת מן הקבלה והרפואה הסינית. היא התמחתה בשיטה האנרגטית אומגה, וכעת לומדת אורתופדיה רגשית אצל גלעד שימרון, כלי אבחוני שמנסה להבין מהי הבעיה הרגשית שעומדת בבסיס הבעיה האורתופדית ולטפל בה, למשל מיגרנות שנובעות מבעיה בחוליות הצוואר שנובעת מחסך רגשי כלשהו.

עוד בערוץ הנשים:

להקליל את החיים

אומגה. זה נשמע כמו משהו מחזק, תוסף תזונה רגשית שכדאי לפזר מסביב. חוץ מזה אני זורמת עם כל מה שקשור למיטת טיפולים. אז זרמתי לביתה של רוית, וקיבלתי חיבוק גדול ושלל מחמאות. היא מסבירה לי מה מטרת הטיפול - להקליל את החיים ולמצפן אותך, והאומגה, לדברי רוית, עושה את זה בקלות יחסית - ומספרת שיש לנו ארבעה גופים - גוף פיזי, רגשי, מנטלי ואנרגטי. רוב הזמן הגופים הללו לא מסונכרנים. למשל במקום הרגשי את פגועה מחברה, בפיזי את הולכת ומתחבקת איתה ובמנטלי מנהלת שיחה כועסת בראש. חלק מהעניין הוא לסנכרן בין הגופים האלה, וגם לטפל בכל גוף בנפרד. אז אחרי שיחה לא קצרה השכבתי את הגוף שלי על המיטה והתחלנו. ברקע: מוזיקה שנכתבה בשעת תקשור. הנה קונספט שלא הכרתי.

רוית חורי (צילום: לימור חורי)
רוית חורי. משלבת | צילום: לימור חורי

בחלקים מסוימים אין מגע, ובחלקים אחרים היא מניחה את כפות ידיה על רגלי או על ראשי. קל להישאב למחשבות אובססיביות "עכשיו אני מרגישה משהו/ עכשיו אני לא מרגישה כלום/ עכשיו אני מרגישה או לא מרגישה?", אבל ניסיתי לשחרר מהן. ועם זאת אני יכולה לומר בוודאות שבחלק מהזמן הרגשתי זרמים נעימים, בחלק אחר מין פעימות, בעיקר בראש, ולכמה רגעים תקף אותי כאב מוזר בצד שמאל. הרגשתי גם גל רגש חם ועוטף. וכן, ברגעים אחרים לא הרגשתי דבר. לאחר כ-40 דקות חזרנו לספה, ולקפה. כי אחרי הטיפול האנרגטי רוית עוזרת לעבד את החוויה באמצעות שיחה מכוונת אימונית, ובכך משלבת בעצם בין הטכניקות הטיפוליות שלה.

הוליווד הייטס

מתברר שכאב בצד שמאל מגיע מהכליות, מקום של ביקורת שפעמים רבות קשור לפחד מוות. היא אומרת שאני נורא צריכה הוכחות שדברים יכולים לקרות, שאני מקורקעת בפיזיות שלי אבל יש הרבה יכולת בגוף. "הגוף כבר רוצה להתרומם אבל את חייבת להבין שהדברים אפשריים", היא אומרת. אני מספרת לה על הסרט שאני רוצה לעשות, על חייו של מורה ופילוסוף בריטי שהיה מרתק כמעט כמו שהיה סקסי, ושהתבונן בעולם הזה מכל הכיוונים, ללא פחד וללא העמדות פנים, עם ובלי אל.אס.די. העניין הוא, אני אומרת לה, שהסרט הזה חייב להיות בהוליווד (ג'ק יוסטון, שאתם אולי מכירים כאיש בלי הפרצוף ב"אימפריית הפשע", הולך לשחק מבחינתי את התפקיד הראשי, אגב), וזאת כבר קצת בעיה.

ג'ק יוסטון  (צילום: מתוך ויקיפדיה)
ג'ק יוסטון. אנא פנה למערכת | צילום: מתוך ויקיפדיה

"כמו פעם, את מיד מסמנת את הקושי, למה שלא תחשבי, 'אני הולכת לכתוב תסריט, והתסריט הזה הולך להיות משוחק הוליוודית. זה מה שאני רוצה, ומשם אני מתחילה לפעול'. אובייקטיבית אם נחפש בעיות, נמצא, זאת ממש לא בעיה. זאת אגב גם אחת ההתמחויות שהיו לך, למצוא את כל הבאגים שיכולים לקרות אם תצאי לדרך. עכשיו יש לך חיבור יותר גדול, זה שינוי גדול מפעם שאת מתרגשת מחלום שלך בלי להנמיך אותו – יש לי חלום טיפשי, מפגר, שפעם היית מתארת ככה את החלומות שלך. גם עם הספר שלך היית ככה, אני לא יודעת אם את זוכרת. לחשוף דברים שאת כותבת היה תהליך גדול, והמדור הזה הוא אחת המתנות שיש לך, זה לא לכתוב על אחרים זה לכתוב עלייך, ויש בזה משהו משחרר. יש בזה משהו מאוד אותנטי, חשוף. להסכים להיות חשופה זה אחד הדברים הכי מקדמים שיש. כתיבה מרפאת. יש לך רצון שאנשים יקראו וגם אמונה שהם אמורים לקרוא את מה שאת כותבת".  

מעניין להגיע למטפל שהכיר אותך בגלגול אחר, מה שלפחות אני מקווה שהיה גלגול אחר. "אם פעם היית אומרת תודה על מחמאה זאת היתה תודה עקומה או הודפת", רוית מסבירה למשל. "עכשיו כשאמרתי לך שאת נראית מעולה כשנכנסת, זאת היה תודה שכיף לך לשמוע ועוד הבהרת שעשית דיאטה. את מסכימה לקחת מקום וזה חדש וזה אחר מאוד".  

אחרי שדיברנו על שלל נושאים אחרים, בהם גברים כמובן, הוטלה עלי משימה: "מבחינתי למטופל יש משימה אחת אחרי שהוא יוצא מכאן - כשדלתות חדשות נפתחות לו, ודלתות תמיד נפתחות, גם אם הן לא בגוון ובצורה שהוא חשב, הוא צריך לפתוח את הדלת ולראות מה יש שם".

אני פותחת את הדלת ויוצאת החוצה. יש שם חדר מדרגות, ובקצהו נמצאים האופניים שלי, ובהמשך ביתי, ובו המחשב שלי, שיכול לפתוח קובץ וורד חדש ואז לשמור אותו בשם "אלן". למישהו כאן יש קשרים בהוליווד או שהוא מיודד עם ג'ק יוסטון?

רוית חורי - מאמנת להישגיות אישית ומטפלת בשיטת אומגה.

רוצים לכתוב לקליה? kalia.mor@mako.co.il

>>בפעם הקודמת: איך תפתחו עוצמה פנימית תוך שבועיים?