אישה כבת 50 נכנסה לקליניקה כשהיא אוחזת בבעלה, ראשה מוטה הצידה, עיניה מבוהלות, והיא מספרת באימה על האופן שבו הופיעה סחרחורת סיבובית פתאומית ששיבשה את כל אורך חייה, כרעם ביום בהיר בלי סיבה הנראית לעין. מאז היא ישנה ב"חצי שכיבה" כי היא פוחדת לקבל התקף נוסף. היא הולכת ונתמכת עם הידיים על הקירות בשל חוסר היציבות והחשש לנפילה.

ואכן, תופעת הוורטיגו שכיחה פי 1.8 בנשים מאשר בגברים. היכולת של האדם לשמור על שיווי משקל תלויה בפעילות של שלוש מערכות עיקריות, שמספקות מידע למוח אודות מנח הגוף והראש במרחב: מערכת הראיה, המערכת הווסטיבולרית שנמצאת באוזן הפנימית ומערכת התחושה במפרקי הצוואר, עמוד השדרה, כפות הרגליים ושרירי הגוף והרקמות הרכות. פגיעה בתפקוד כל אחת מהן עלולה לגרום לחוסר שיווי משקל ו/או סחרחורת ואפילו לנפילות, אליהן עלולות להתלוות תחושות חרדה מההתקף הבא או הנפילה הבאה.

האירועים האלו מתרחשים בדרך כלל אצל אנשים בגיל 30-60 שחוו התקף ורטיגו פתאומי, או מאנשים בגילי 60-80 שהיה להם התקף או נפילה פתאומית. חוסר שיווי משקל וסחרחורת עלולים לנבוע מלא מעט סיבות, אך בדרך כלל המקרים נובעים מתזוזת הקריסטלים באוזן הפנימית, דלקת בעצב הווסטיבולרי, מחלת 'מנייר' או כתוצאה משילוב של חרדה שעלולה לגרום גם היא לסחרחורת ותחושת שיוט, רעד ברגליים ודופק מואץ. לא מעט פעמים לאחר התקף סחרחורת חריף נשארת תחושת חוסר יציבות ושיוט, ולכן גם במצבים כאלו תרגול מותאם עשוי להיות פתרון כדי להחזיר את הגוף לתנועה מלאה, בטוחה ויציבה. שיפור בסימפטומים ניתן לראות בקרב חלק גדול מהמטופלים בכל הגילים ובזמן יחסית קצר.

עוז צור (צילום: קובי בכר)
צילום: קובי בכר

אז מה עושים?

השלב הראשון בטיפול בבעיות שיווי משקל וסחרחורת הוא אבחון מקור הבעיה, ביצוע תשאול ובדיקה קלינית מקיפה. לאבחון זה יש חשיבות מכרעת, כיוון שיש יותר מתריסר סוגי סחרחורות פריפריות שמקורן באוזן הפנימית ועוד אחרות שמקורן במוח. המטרה היא לאשר כי אין מדובר בבעיה חריפה יותר, שדורשת טיפול רפואי דחוף כגון אירוע מוחי או בעיה לבבית.

כל מטופל שמגיע לקליניקה עונה על מספר שאלונים ונבדק לאישוש התלונות הסובייקטיביות. יש אנשים המדווחים על חוסר יציבות המופיעה לעיתים בתנועות ראש פתאומיות, יש המסבירים שהכל התחיל מהעורף ועולה לראש, כולל אפשרות של דקירות באוזן ובלסת, יש המרגישים שהקרקע לא יציבה להם מתחת לרגליים או שהכביש טיפה נוטה בזווית וזה מכניס אותם למתח גובר והסחרחורת מתעצמת. ישנם מטופלים המדווחים על סחרחורת סיבובית בעת הטיית הראש לאחד הצדדים במיטה, ממש תחושה של קרוסלה מהירה. לאחר התשאול המעמיק מתבצעת בדיקה קלינית שמטרתה לקבל מידע על תפקוד כל מערכות שיווי המשקל ותנועות המפרקים, השרירים והפציות (רקמות חיבור בין השרירים). לבסוף נקבעת תוכנית אישית במטרה לפתור את הבעיה ולשפר את תפקודו ואיכות חייו של המטופל. במקביל מתבצעות בדיקות מעבדה מתקדמות שמטרתן לבדוק באופן מדויק את תפקוד האיבר הווסטיבולרי שבאוזן הפנימית ואת החזרי היציבה במדדים קנטיים.

בדיקת ה-Video Head Impulse Test (vHIT): מתבצעת על ידי הרכבת משקפים מיוחדים שמודדים את תנועת העיניים והראש. באמצעותם מתקבל מידע בנוגע לתפקוד המערכת הווסטיבולרית שבאוזן הפנימית. הבדיקה מאפשרת להסיק לגבי תפקוד הרפלקס בין האוזן למערכת הראיה, הנקרא ה-Vestibulo-Ocular Reflex (VOR), ותפקידו לעזור לנו לייצב את המבט ואת המציאות מולנו גם בעת סיבובי ראש מהירים. אנשים הסובלים מליקוי וסטיבולרי, לעתים יחוו ירידה ברפלקס זה שתבוא לידי ביטוי במרחבים מאותגרים ויזואלית: בסופר מרקט, בהליכה בקניון או בעת שהייה במקום הומה.

בדיקת יציבה ורמת מסוכנות לנפילה: הבדיקה מתבצעת על פלטה המודדת 100 מדידות בשנייה. כל אדם מגיב בתזוזה קטנה או גדולה של הגוף בעמידה בפוזיציות שונות בעיניים עצומות יותר מאשר בפקוחות. הבדיקה היא אם התזוזה הינה משמעותית שונה מהנורמה ומה היא אומרת על אסטרטגיית היציבה, כל זה נבחן כחלק מהבירור המקיף המוצע במרכז אך אינו מחייב ולא תמיד יש בו צורך.

בדיקות מעבדה: הבדיקות האלו חשובות ברמת האבחון המדויק של הבעיה של אותו מטופל, לעתים רופא המשפחה, אא"ג או נוירולוג מבקשים שנבצע את הבדיקות הללו עבור מטופליהם כדי שיוכלו לאבחן ליקוי אמיתי ברמת העצב הווסטיבולרי. בדיקה זו נחשבת למהימנה גם בבתי המשפט לצורכי הערכת נכות. ובנוסף בדיקות מעבדה אלו משמשות אותנו להערכת חוזרת לאחר תוכנית השיקום ע"פ גישת הטיפול "צור באלאנס" המקובלת אצלינו.

עוז צור (צילום: קובי בכר)
צילום: קובי בכר

איך מטפלים?

הטיפול בבעיות של חוסר שיווי משקל, כאבים וסחרחורות כולל מגוון של טיפולים המבוססים על הממצאים הסובייקטיביים, הקליניים והאובייקטיביים שביצע המטופל לאורך הזמן שבו הוא סובל או אלו שנערכו אצלנו, בהם ביצוע תרגילים מותאמים אישית, החזרת הקריסטלים למקומם בתנועות עדינות ומדודות תחת משקפי בדיקה כדי שהפעולה לא תלווה בבחילות מרובות או הקאות מיותרות, תרגול על כיסא מסתובב למי שאינו סובל ממחלת ים, כמו כן מיטה מתהפכת, ביו-פידבק, לחיצות ושחרור שרירים תפוסים, הידבקויות ולחץ על מפרקים, טיפול מרחוק עם אפליקציה ועוד. מטרת הטיפול היא להפסיק את אסטרטגיית ההימנעות, הפחד וההגבלה. להפחית את תחושת השיוט, הדיזינס, הבחילה והסחרחורת מסוג ורטיגו.

ברמה הפיזיולוגית מטרת הטיפול היא לחזק את הקשרים העצביים בין שלוש המערכות של שיווי המשקל (הראייה, האוזן הפנימית והמערכת הסומטוסנסורית), להחזיר את הביטחון לנוע בחופשיות ולתפקד באופן עצמאי ככל הניתן. השיטה פועלת בהצלחה כבר יותר משני עשורים בקרב אלפי מטופלים בהצלחה של יותר מ-95% בריפוי התופעות השונות.

עוז צור (צילום: קובי בכר)
צילום: קובי בכר

במקרה של ורטיגו יש להחזיר את הקריסטלים הטועים אשר נפלו מתוך אזורים אלו לתעלות החצי קשתיות. טיפול מהיר ומדויק עשוי להיות יעיל באופן מיידי, אך יש לבדוק זאת במפגש נוסף אחד לפחות. במקרים מורכבים מספר הטיפולים הממוצע עולה מ-3-2 טיפולים ל-5-4 טיפולים בממוצע, כאשר בדרך כלל המטופלים מדווחים שהתחושה לאחר הטיפול היא הרבה יותר טובה, הלחץ בראש פחת, יש תחושה של ראש נקי יותר וחלק אפילו מדווחים על שיפור בראייה.

הכותב הוא הוא ד"ר לפיזיותרפיה מומחה, מנהל המרכז הישראלי לטיפול בסחרחורת, חוסר שיווי משקל וכאב, ממציא שיטת הטיפול 'צור באלאנס' עליה מבוססת אפליקציית "בי באלאנס" לטיפול מרחוק, מרצה, חוקר וחבר באיגוד העולמי לסחרחורת ע"ש ברני ובאיגוד האירופאי לסחרחורת ושיווי משקל.