בסלון הקטן של מיה פסקל, אפשר לראות דגמים של משאיות מכל סוג ותקופה. מבחינתה, החיים שלה מתחילים ונגמרים על הכביש. וזה עוד על קצה המזלג. בעיר המגורים שלה נהריה, פסקל מתפקדת כמפורסמת מן המניין – כולם מכירים אותה ומנופפים לה לשלום ממשאית הטאטוא עליה היא נוהגת מדי יום.
"אני מכורה למשאיות. זה החיים שלי מגיל צעיר מאוד. אני חיה, נושמת ובועטת רק משאיות. כשאני בחופש, אני משתגעת מזה שאני לא נוהגת על המשאית. אני יודעת שזו שריטה ויש אנשים שלא יבינו את זה אבל אין לי בעיה להיות כזו", מספרת פסקל בחיוך.
פסקל בת ה-32 היא אם חד הורית לאוריה בת ה-8 וחצי, היא הדבר הכי רחוק מהתדמית של נהגת המשאית שכל כך אוהבים ללעוג לה. כפות הידיים שלה שמלוכלכות מגריז משתלבות באופן מושלם עם השיער הארוך והבהיר שלה. "כשבחורות רוכשות שמלות ונעליים יוקרתיות אני מחפשת דגמים חדשים לאוסף המשאיות. אני יכולה להתלבש פשוט ולהראות כמו מיליון דולר וזה מבחינתי הכי חשוב בחיים. החלום שלי לקנות משאית משלי".
העיסוק במכוניות נכנס אל חיה של פסקל רגע לפני הגיוס לצה"ל ומאז, הוא לא מרפה ממנה. "בגיל 17.5 החלטתי שאני לא רוצה להיות פקידה באיזו לשכה של קצין בצבא, שלא בא לי להכין קפה ולהדפיס מכתבים כל היום. ידעתי שאני רוצה לעשות משהו משמעותי ושאני אוהבת", שחזרה פסקל בהתרגשות, "אבא שלי הציע שאעשה רישיון למשאית 15 טון על חשבון הצבא כדי שאעשה שירות מועיל יותר וזה הדליק אותי".
"העבודה על המשאית מעלימה ממני את הנשיות"
לאחר סיום קורס הנהיגה, שובצה פסקל כנהגת משאית בבסיס חיל האוויר בלוד ושירתה כנהגת משאית התובלה היחידה בבסיס, אבל למיה אין שמץ של רגשי נחיתות כאישה יחידה מול גברים. "הנהגים הכי פרגנו לי. הרגשתי חלק מהם. לא היו הערות סקסיסטיות או עלבונות, רק פרגונים ותמיכה. הרגשתי ממש כיף. זה נתן לי אנרגיות להמשיך ולהתמכר לנהיגה למשאית", סיפרה פסקל.
בתום השירות הצבאי, פסקל רצתה להמשיך בקריירת הנהיגה אך ההחלטה לחזור בתשובה הרחיקה ממנה את החלום: "בעלי אז והמשפחה שלו לא אהבו את העובדה שאני עובדת כנהגת משאית, רצו שאהיה עקרת בית. לא יכולתי לעבוד בתחום שאני אוהבת. זה נטרל אותי וגרם לי לעצב גדול", הסבירה פסקל בעצב, "פה ושם הייתי עושה נסיעות קטנות אבל בעלי לא הפנים את זה שאישה צריכה לעבוד ולהיות מאושרת במה שהיא עושה בחיים".
כעבור שנתיים פסקל התגרשה ואתגר הנהיגה במשאית התערבל עם גידול בתה התינוקת אוריה, שהייתה רק בת חודשיים. "זו הייתה תקופה לא קלה. הייתי צריכה לפרנס את הבת שלי וגם לעבוד קשה. אבל שרדתי בגלל כוח הרצון שלי".
עם זאת, כוח הרצון לא תמיד הספיק לפסקל כדי לחזור לעבודה. מנהלים לא רצו להעסיק אותה וטענו שמדובר בעבודה של גברים. "הם שיהיו ימים שיישברו לי הציפורניים ואני לא אצליח לתפקד. מעטים נתנו לי צ'אנס".
ואלו שכן נתנו לה את ההזדמנות, גילו שמדובר בהחלטה נבונה במיוחד. "היו ימים שאוריה הייתה מצטרפת אליי לנסיעות כשאני עבדתי. במקביל עבדתי גם בהתקנת שעוני מים לחקלאים", שחזרה פסקל, "עבדתי בטירוף כדי שאוכל לפרנס את הילדה שלי ולתת לה את החינוך והתנאים הכי טובים ושלא תרגיש שום מחסור".
אבל לא רק גברים מנסים לפגוע במורל של פסקל. "נגיד את זה ככה, נשים לא מפרגנות לי. זה נראה להן מוזר ולא טבעי שאישה נוהגת במשאית. הגברים כן מפרגנים. זה מסוג העבודות שאין בהן תכונה נשית. זה ללבוש סרבל, לפעמים להחליף גלגלים, להיות עם גריז על הידיים", היא אומרת בחיוך, "באופן טבעי אימצתי הליכה גברית, אבל אני הכי נשית בעולם. אף אחד לא יכול לקחת את זה ממני. אני אוהבת להתלבש בשמלות ולטפח את עצמי. בכל אופן הייתי שמחה עם עוד נשים היו נהגות".
היום של פסקל מתחיל לרוב בשעה חמש וחצי. המטפלת מגיעה הביתה להכין את אוריה לבית הספר בזמן שהיא יוצאת לרחובות נהריה, חמושה בכוס קפה וסרבל. "אני אוהבת מאוד את העבודה שלי. אנשים לא מבינים את זה במיוחד אלה שלא בתוכו העניין של ההתמכרות למשאיות".
"הילדים חושבים שאני וונדר וומן"
למרות העבודה התובענית, הבת אוריה גאה באמא שלה. במקום להלביש בובות, היא מעדיפה להרכיב דגמי משאיות. "החלום שלי שתהיה לי משאית משלי. כדי שזה יקרה אני צריכה לזכות בלוטו אבל בגלל שאני צנועה זה נשאר בגדר של חלום שאני מאמינה שהוא עוד יתגשם", אומרת פסקל. גם שרון שלמה, נהג משאית שמכיר את מיה, מוסיף: "מיה בחורה צנועה ומקצועית, מגיע לה לזכות בתחרות".
בשנים האחרונות היא חברה בקבוצת הפייסבוק: נהגי משאית בישראל. במסגרת הקבוצה היא נרשמה באחרונה לתחרות של חברת "סמפריט ישראל' וחברת הצמיגים העולמית "קונטיננטל' שבמסגרתה בוחרים את נהג המשאית של ישראל. חמישה נהגים ובהם פסקל עלו לגמר וביום שלישי האחרון, נבחרה מיה כנהגת המשאית של ישראל והשמחה אצלה רבה. "מעולם לא הייתי בחו"ל ובמסגרת הזכייה קיבלתי כרטיס טיסה לווינה וחופשה של ארבעה ימים. התרגשתי מאוד. מעולם לא טסתי לחו"ל".