הכינויים המוכרים ״המין היפה״ ו״המין החזק״ נשמעים כבר מעט אנכרוניסטיים, אבל אם נניח לרגע בצד את המוסכמות החברתיות ואת הדיונים המגדריים, המציאות היא שיחסי הכוחות בין המינים מעולם לא היו שוויוניים. הגברים, ככלל, חזקים וגדולים יותר. עיתונאית ה-BBC רייצ׳ל נואר החליטה לייצר תסריט דמיוני ומרתק, ושאלה מגוון חוקרים מה היה קורה אילו הנשים היו המין החזק פיזית.

נואר מדגישה שלא מדובר רק בכוח הפיזי הרב יותר של הגברים אלא גם במבנה שלהם ובנטייה להיות גדולים וגבוהים יותר מנשים; ״כדאי לציין שברוב מיני בעלי החיים בטבע, הנשים הן הגדולות יותר״ מספרת נואר; ״בני האדם הם היוצא מן הכלל. אצלנו, הנשים גדלות ואז עוצרות ועוברות למצב רבייה, משקיעות את ההתפתחות בייצור השומן על חשבון העצם והשריר. הגברים מתפתחים באופן שיאפשר להם להלחם על הנשים באופן מיטבי, בגודל ובעוצמה״.

בתעלול המחשבתי שיצרה, חוקרת נואר סיטואציה שבה הנשים גדלות ומתעצמות. על מנת לתמוך בשרירים המפותחים יצטרכו הנשים לצמח גם עצמות ארוכות ועבות יותר, ועם שינויים אלה תבוא גם עליה בטסטוסטרון ובהורמונים נוספים. לפי ד״ר דפני פיירביירן, ביולוגית מאוניברסיטת קליפורניה, שינוי כזה יוביל קודם כל למהפך בתפקידים בבית, כשהגברים יעברו להיות המטפלים העיקריים בילדים: ״השינוי הזה עשוי להקשות את הכניסה להריון, כי העלייה בטסטוסטרון תשפיע לרעה על מערכת הפריון הנשית״.

״הגברים אינם אלימים יותר כי הם חזקים יותר, אלא חזקים כי נאלצו להיות אלימים יותר כדי לשרוד״

מייקל בנג פטרסן, חוקר מדעי המדינה מאוניברסיטת אארהוס ההולנדית, מוסיף שהנשים עלולות גם להשתנות פסיכולוגית בעקבות ההתחזקות. ״כח פיזי מביא להשלכות שונות״ הוא מסביר; ״גברים מתמודדים איתן עכשיו, גם אם הם לא משתמשים בשרירים ביומיום״. מחקר שערך פטרסן מצא שגברים חזקים יותר נוטים לבחור בעמדות פוליטיות שמקדמות אותם באופן אישי, לעומת הגברים החלשים יותר, שנוטים לעמדות שמקדמות את הכלל. גברים חזקים שהם גם עשירים נוטים להתנגד לעמדות סוציאליסטיות ולרעיונות של חלוקת משאבים שוויונית. ״הגברים אינם אלימים יותר כי הם חזקים יותר, אלא חזקים כי נאלצו להיות אלימים יותר כדי לשרוד, היסטורית, מה שעיצב את אופיים בדרכים רבות״, הוא פוסק.

 

השינוי הבדיוני הזה יכול להיות המשך טבעי של שינוי בן 50 שנה בתפקידיהם המסורתיים של הנשים והגברים, כך מאמין ג׳קסון כץ, סופר, חוקר וראש עמותה העוסקת באלימות על בסיס מגדרי ומניעתה. ״השינויים בתפקידים גורמים לגברים להיאחז ביתרון היחיד כמעט שנותר לגברים: הכח הפיזי הגדול יותר״ הוא מאמין; ״זו דרכם להבהיר שהגברים עדיין ראויים להיות בעלי הסררה, ושהכח בחברה מגיע להם. מאז שהנשים מתחרות בגברים באיזורים שבעבר הם שלטו בהם בבלעדיות, חלקם חזרו לנסות להגדיל את כוחם הפיזי ואת גודלם. זה האיזור היחיד שבו הם עדיין שולטים ויש להם שם יתרון על פני הנשים. הגבר הממוצע לא ידע לנסח זאת, אבל הוא יחשוב: נכון, אשתי מרוויחה יותר ממני והבוסית שלי היא אישה, אבל אף אחת מהן לא יכולה לשחק פוטבול״.

עם זאת, חשוב להדגיש שהגודל והכח הם לא התנאי היחיד לעליונות. נואר מזכירה לנו שהגבר הלבן הוא לא החזק ביותר באופן ממוצע אל מול הגבר השחור, ועדיין העליונות הלבנה מחזיקה מעמד יפה. ״גברים רבים נצמדים לתיאוריה הדתית שאומרת שהאישה נוצרה על מנת לשרת את הגבר ושאישה היא רגשית מדי בכדי לעמוד בעמדת מפתח וכח״ אומרת הפרופסור למגדר ג׳ודית׳ קיגן גרדינר; ״אלה טיעונים שאינם מתבססים על עובדות. מי שבידיו השלטון יעשה הכל על מנת להחזיק בעמדתו, וכל האמצעים כשרים. גם אם נשים יקבלו מחר יתרון פיזי, הן עדיין יצטרכו לשבור תקרת זכוכית של שליטה גברית״.

המומחים תמימי דעים שחלק מהשינויים המגדריים המתוארים בכתבה כבר מתרחשים מעצמם, גם בלי להעמיס על הגוף הנשי עוד מסת שריר, עצמות והורמונים זכריים. ״אני הייתי מעדיפה שנשים פשוט ישלטו בעולם ככה, כמו שהן היום״, מסכמת פיירביירן את הסוגיה המעניינת.