כבר שנים מחדירים לנשים להיזהר, לא להשאיר את המשקה שלהן לבד בבר, ולפני מספר שנים גם נוצר קמפיין מעורר מחלוקת בשם "תשמרי על הכוס שלך" – שגם בו, כתמיד, האחריות מוטלת על הקורבן, על האישה. רק ש"סם אונס" לא עומד להיעלם ככל הנראה. רק לפני מספר חודשים נעצרו שישה גברים שהבריחו 45 ליטר של GBL, אחד החומרים הידועים בשם סם אונס. הם אומנם נתפסו, אבל לא מעט אחרים לא. הסם הוא בעצם שם כללי לחומרים שצריכתם גורמת לחוסר שליטה על הגוף, טשטוש, איבוד זיכרון ואובדן הכרה. GBL הוא רק אחד מהם, והוא משמש בדרך כלל במסיבות, מועדונים וברים, מוחדר למשקה שנותר ללא השגחה לרגע, וגורם למי ששתתה אותו לטשטוש חריף, מה שמאפשר למי שהחדיר את הסם לעשות בה כרצונו.
המיזם החדש SafeShot מנסה להילחם בתופעה המסוכנת הזו. אומנם גם פה האחריות עדיין אצל הנשים, אבל הפעם ללא האשמת הקורבן. המיזם, בהובלת לי שלייפר (26) מתל אביב, ומשה היימן (52) מאפרת, הוא למעשה מכשיר קטן, בעובי וגודל של עט, שמתריע אם המשקה מכיל את אחד מסמי האונס הנפוצים. המכשיר נמצא כעת בשלב הגיוס בהדסטארט, ואם הכל ילך כשורה, הוא יהיה זמין במהלך שנה הבאה.
"אין איזה רגע ספציפי שבו נפל לי האסימון שזה המוצר שאני צריכה לבנות, זה פשוט רעיון שהתגלגל", אומרת שלייפר בשיחה עם mako. "אני בכלל באה מעולם של דיפלומטיה ומזרח תיכון וביטחון, ויום אחד החלטתי שאני יכולה לעשות הכל, אז למה לא את זה?". היא התחילה לבנות את הרעיון, לבדוק מה קיים בשוק ודי מהר הבינה שיש לה רעיון למוצר מנצח שפותר בעיה אמיתית וקשה. "יש נתונים שמראים שהתופעה של סמי אונס רחבה מאוד".
איך את מסבירה את זה?
"יש שני אלמנטים בעייתיים מרכזיים. הראשון הוא שאי אפשר לאמוד את היקף התופעה, גם בגלל אלמנט הבושה שנשים חוות, וגם בגלל שהסם נעלם כל כך מהר מהגוף, כך שאי אפשר לעקוב אחריו בדם או בשתן ולכן אין דרך להשיג ראיות. לדעתי גם המקרים שנרשמים הם אפילו לא חצי מהמקרים בפועל. הרבה לא מגישות תלונה".
הסמים מגיעים בטיפות, אבקות או כדורים, וגורמים לקורבן לאבד שליטה תוך 20 דקות במידה והסם נצרך בשילוב עם אלכוהול. קהל היעד של המוצר הן נשים שיוצאות לבלות, וכן גברים בקהילה הגאה. "שמעתי סיפורים מבחורים שיצאו לבלות ובסוף הדייט לא חזרו הביתה, ולא מבחירה", אומרת שלייפר, "אבל הקהל העיקרי של המוצר הוא נשים בגילי 15-35, הן אלה שנמצאות בסכנה העיקרית".
שלייפר התקבלה לתוכנית אקסלרטורים של מעוף, תוכנית האצה למיזמים טכנולוגיים שמלווה את המיזם משלב הרעיון בהתפתחות הסטארטאפ ועד לשלב המאפשר גיוס כספים ממשקיעים, הבינה שיש לה רעיון מנצח, והחלה להקים צוות פעולה. המוצר משלב כימיה ואלקטרוניקה עם פטנט ששלייפר לא יכולה עדיין לחשוף. הוא דק יותר מעט, ושלייפר מדגישה שהגודל עוד יכול להשתנות. דרך התוכנית קיבלה שלייפר כלים ולמדה על עולם היזמות, וכן התחברה למשקיעים ולחממות שמתאימים לסטארטאפים. "כרגע אין לנו מימון ואנחנו מתמודדים עם מה שנקלע לדרכנו. עכשיו הגענו לנקודה שבה צריכים להיכנס למעבדה ולעשות ניסויים כימיים כדי לאושש את הנתונים שלנו. כדי לממן את הניסויים פתחתנו את ההדסטראט".
את היימן, השותף של שלייפר, היא פגשה במשרד הביטחון, שם עבדה עד לפני כמה חודשים. "התחלתי לדחוף את המיזם לפני שנתיים, ומתישהו הבנתי שאני צריכה עוד מישהו שיהיה הסלע שלי ומצאתי את משה. היה לנו קליק וחיבור מהרגע הראשון, לא יודעת להסביר את זה. יש אנשים לפעמים שאת יכולה לדבר איתם, ואז איפה שנגמרה הנקודה הם ממשיכים אותך. כיף לנו לעבוד ביחד ויש לו הרבה יותר ניסיון ממני בהרבה דברים".
אחרי שהיימן הצטרף, שלייפר המשיכה בגיוסים. "מי שהיום CTO ניהל מעבדה פורנזית של המשטרה, הוא בחור מקסים וחכם, וכימאי מדהים. הוא התלהב מהחזון שלי. לאחר מכן צירפנו עוד טכנולוג שהוא מהנדס האלקטרוניקה של המוצר. כל מי שעכשיו מגויס לצוות אלו אנשים שעדיין לא מקבלים שכר ומאמינים במוצר". היא עצמה עובדת על המוצר פול-טיים. "לפני חצי שנה עזבתי את משרד הביטחון ומאז אני על זה. יש לי מזל שההורים שלי תומכים ומאפשרים, זה בעיקר בזכותם. עצם זה שאני גרה בתל אביב ואני במרכז העניינים ויכולה לפעול ולקדם את הפרויקט זה מדהים".
איך זה עובד?
"בעיקרון מכניסים את המכשיר לכוס, לוחצים על הכפתור ומקבלים אינדיקציה אם בכוס יש סם אונס או שהיא נקייה. נורת חיווי קטנה תראה אם יש שם סם אונס, ובמקביל היא שולחת התראה לטלפון של הבחורה. יש עוד ניואנסים שנדע לבצע אחרי שניכנס למעבדה, הרבה דברים עוד ישתנו".
זה לא עשוי להיות מביך לשבת עם מישהו ולשים מקל בדיקה במשקה?
"יש פה חינוך שצריך לבצע כחלק מתוכנית השיווק. ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר שומעת מבחורות שבטוחות שהן ישתמשו בזה כי הן מעדיפות למנוע את הסיטואציה ולא להפוך לקורבן. זה משהו שיכול להיות זמין במסיבות, בברים, בפסטיבלים, זה משהו שאמור להיות מאוד מנורמל. אנחנו רוצים שזה יהיה נגיש. יש היום הרבה יותר מודעות. אנשים יותר משתפים ומגיבים, ונשים מודעות לסכנות שיש בלצאת לדייט, בטח בללכת לבית של מישהו. אני שומעת הרבה סיפורים על מקרים כאלה, וזה משהו שגורם לרצות להמשיך ולהצליח ולנצח את זה. ברור שהתופעה הזו לא תיעלם, השאלה איך אפשר להילחם בה".