הקטע שמחבר בין חוף הצוק למרינה בהרצליה, נחסם מדי שישי בבוקר לטובת זמני רחצה נפרדים לגברים מהציבור החרדי. ההפרדה נאכפת על ידי פקחים מטעם העירייה שמוודאים שנשים לא ייכנסו אל שטחי החוף הסגור במהלך ריצת הבוקר שלהן. אך במקביל – לא הציבה להן מעבר אחר שיעקוף את הקטע החסום.
"צעדתי בחוף באזור שמונה וחצי, כשהאיסור מתחיל. הגיעו אליי פקחים שהשתוללו והשרו אווירה לא נעימה", מספרת נורית גפן, שצועדת מדי שישי בשטחי החוף בשנים האחרונות. "וזה מעצבן, כי קל מאוד לפתור את זה. אנחנו דנים על הזכות לעבור שם. לא מערערים על הזכות של החרדים לרחוץ בתנאים שלהם", מוסיפה.
לרוב הציבור שמשתמש ונהנה מהחוף, אין התנגדות לסגירתו הזמנית למען התאמה לצרכי הציבור החרדי. אך הבחירה לתחום מעבר ראשי, ללא אפשרות לבצע עקיפה ודווקא בבוקר של יום שישי, בו רוב הציבור החילוני בחופש ואף נהנה מתחבורה ציבורית – מכעיסה במיוחד.
"שנים סיפרתי לעצמי שצריך להיות סובלניים ושהחוף הוא של כולם. הבעיה היא המעבר, כי החוף הזה קוטע רצף. הדיון הוא לא על כפייה דתית אלא על האפשרות ליצור מעבר כשהוא סגור. כרגע האפשרות היחידה לבצע עיקוף היא לעלות על צוק כורכר מאוד צלול, זה לא ריאלי וזה בבחינה של ספורט אתגרי. לא דאגו להכשיר מעבר נוח", הבהירה גפן.
ההפרדה בחופי הרצליה היא לא עניין חדש, אך השנה הרוטציה שסוגרת את החוף בבוקר של יום שישי ומיקומו המרכזי של החוף, פוגעים בנשים שנאלצות לוותר ולמצוא פתרונות חלופיים בזמן שהעירייה לא ממהרת למצוא פשרה שלא תפגע בציבור. תושבים רבים מדווחים על תחושת עוינות ומתיחות מיותרת על רקע חוסר הנכונות להגיע לחלוקת זמנים הוגנת.
"כמות הגברים שמגיעה לחוף ביחס לכמות הנשים שצריכה לוותר על המעבר היא לא הגיונית. בשישי האחרון היו שם שני אברכים כשבצד עומדות תיירות שלא מבינות מה קורה וזה מביש. השומרים והפקחים מאיימים עלינו בקנסות", מתארת גפן את תחושת המתיחות מדי שבוע.
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה:
"בהרצליה שמונה חופי ים שפתוחים לכלל הציבור. במשך חודשיים בשנה בלבד מוקצה חוף אחד לטובת הציבור הדתי. העירייה פועלת למען הקמת שביל מעבר בגב החוף. עד אז נתחשב ונכבד גם את זכויות את הציבור הדתי, מתוך ערכים של הבנה, סובלנות וחיים בדו קיום".