השימושי: מדיח כלים

הנה אישה שממש נמאס לה לשטוף כלים: כבר בשנת 1886 המציאה אישה בשם ג'וזפין קוקריין את מדיח הכלים. היא הוציאה פטנט על המכשיר, ושיווקה את ההמצאה שלה, שמאז הצילה הרבה זוגות מגירושים. המדיח שווק בעיקר לבתי מלון ומסעדות. באופן שערורייתי לאותה תקופה, קוקריין הייתה הולכת לפגישות העסקיות לבד, בלי בעלה, אחיה או אביה. לאחר זמן מה היא פתחה מפעל לייצור מדיחי כלים משל עצמה. קוקריין הייתה אשת חברה ואהבה לארח, אבל כשבעלה נפטר היא נותרה עם חוב עצוב ונאלצה למצוא פתרונות יצירתיים. קוקריין הכריזה שהמצאת המכשיר הייתה הרבה פחות קשה מהשיווק שלו. מאוחר יותר, המכשיר התאים גם לשימוש ביתי, לאחר שנשים החלו לצאת יותר לשוק העבודה ופחות לעשות כלים. 

ניקוי מכשירים, מדיח כלים (צילום: Pumba1, Thinkstock)
בלי עזרה של גבר | צילום: Pumba1, Thinkstock

הדוקר: מזרק

מזרק שיכול לחדור את העור הומצא על ידי שני רופאים כבר בשנת 1853, אבל את השדרוג הרציני שלו הגתה אחות ניו יורקרית בשם לטיסיה גיר, בשנת 1899: מזרק שאפשר לתפעל ביד אחת בלבד, מה שהפך את כל תהליך ההזרקה ליעיל הרבה יותר.

הגאונית: תוכנת המחשב הראשונה

אבא שלה היה המשורר הנודע לורד ביירון ואמא שלה הייתה מדענית. שניהם עודדו את בתם, עדה לאבלייס, ללמוד ברצינות לימודי מתמטיקה. וכמה שזה השתלם לכולנו. עדה הפכה לגאונת מספרים ואלגוריתמים, והיא שיתפה פעולה עם פרופסור באוניברסיטת לונדון לגבי התוכניות שלו להכין "מנוע אנליטי", שהיה בעצם סוג של מחשב עתיק ביותר. התפקיד שלה היה למצוא דרכים לתכנת את המכונה הזו, בעזרת אלגוריתמים, מה שבסופו של דבר הפך אותה למהנדסת התוכנה הראשונה בהיסטוריה.

הטעים: מכונת גלידה

ננסי ג'ונסון, ניו יורקרית מגניבה, הגישה בקשה לפטנט בשנת 1843 על מכונה מאוד מוזרה: זה היה דלי עץ ומעליו מנוף מתכת עם פדל שמחזיק מערבל בתוך הדלי. אמנם התהליך לקח 45 דקות של ערבול, אבל אחרי זה יצאה מהמכונה גלידה ביתית טעימה וקרירה. ההמצאה של ג'ונסון הייתה האבטיפוס של מערבל הגלידה החשמלי, והמכונה שלה נמכרה מאוד מהר, ותוך כדי המכירות כבר הוצגו כ-70 שיפורים למכשיר שהפכו אותו לעוד יותר יעיל. אפשר עוד לרכוש סוג של צאצא של המכשיר המקורי של ג'ונסון, מכונת גלידה ידנית לחלוטין. 

גלידריית בוזה (צילום: חיים יוסף,  יחסי ציבור )
הפכה את החיים שלנו למתוקים יותר | צילום: חיים יוסף, יחסי ציבור

המצילה: סירת הצלה

יום אחד, בשנת 1882, גברת בשם מריה בייסלי הסתכלה על האוקיינוס וחשבה לעצמה שאולי כדאי שאנשים יפסיקו למות באסונות ימיים גדולים שמעורבים בהם כלי שיט. השלב הבא אחרי ההרהור הזה שלה, היה לחשוב על פתרון מבריק. בייסלי המציאה את רפסודת ההצלה - סירה מיוחדת שנמצאת על כלי השיט ומצוידת בדברים שיעזרו לאנשים שנמצאים עליה לשרוד. בייסלי לא עצרה שם, ואחרי זמן מה המציאה מכונה שמכינה חביות עץ, וזה כבר הפך אותה לאישה עשירה מאוד. 

ההיסטורית: מקרר

לפני שפלורנס פפרט, עקרת בית מניו ג'רזי, חשבה שאפשר לחבר קופסת קרח לחשמל, היה נהוג לרכוש גושי קרח ענקיים ולשים אותם במיכל מתכת גדול, וככה לשמור על המוצרים שעלולים להתקלקל. אבל פלורנס הייתה בחורה רבת תושייה, והיא הבינה שאין סיבה לא לחבר את מיכל המתכת הזה לחשמל ושהוא יקרר את המזון בעצמו. זה היה בשנת 1914, ואחרי שהוציאה פטנט על המצאתה, פלורנס הצליחה לשווק אותה ולמכור אותה בקלות רבה. היא נסעה לכמה ירידי מסחר, הכינה לבד קמפיינים שיווקיים למוצר, וניהלה את ייצור המקררים לצד בעלה. 

הבטיחותית: מגבים לרכב

השנה הייתה 1903, תעשיית הרכב הייתה ממש בחיתוליה, אבל מרי אנדרסון חדת ההבחנה שמה לב שנהגים היו עוצרים את הרכב שלהם כדי לנקות את השמשות מגשם ושלג. זה נתן לה רעיון - למה שלא זרוע מכנית תעשה את העבודה הזאת, במקום שהנהגים ייאלצו לצאת מהרכב שלהם בקור. היא ייצרה זרוע מתכת שבצד שלה מגב גומי והצליחה לגרום לה לפעול מתוך האוטו. ב-1905 היא קיבלה פטנט, והרעיון שלה כבש את תעשיית הרכב, מאחר שהוא היה גם יעיל וגם בטיחותי.