מריאנה דיין בסך הכל בת 29. בפברואר 2021 אחותה, דיאנה דדבייב, נרצחה על ידי בעלה, השוטר אמיר רז, שחשוד שרצח אותה בדם קר בביתם ביישוב נעלה. הוא כפת שלושה מילדיהם לכיסא כדי שיוכלו לצפות בזוועה, הניח את התינוק בכיסא האוכל שלו, תקף את אימם בסכין ולאחר מכן ירה בראשה אל מול עיניהם של הארבעה. היום היא עוזרת להוריה לגדל אותם.
הסיפור המזעזע היה בכותרות במשך תקופה ארוכה. סימני השאלה היו אינסופיים, ואיש לא הבין איך מתרחש רצח כזה פתאומי, ללא סימני אזהרה מוקדמים, כאשר אפילו הקרובים ביותר לדיאנה לא ידעו על בעיות בין בני הזוג. אם היו כאלה, היא לא סיפרה על כך לאיש. כרעם ביום בהיר נותרו הוריה ואחותה שבורי לב ואחראים בלעדיים לארבעה ילדים שחוו טראומה מחרידה. רק שאז, הם גילו על בשרם, שהמלחמה רק החלה.
מיד אחרי הרצח, בעודה מנסה לייצב את המשפחה, יצאה דיין יצאה למאבק מול רשויות המדינה כדי לקבל סיוע מינימלי. אחרי שנה של מאבקים, מלחמה על זכויות, גיוס כספים עבור הילדים, היא הבינה שהיא חייבת לפעול בנושא והקימה את עמותת "בדרכה", לזכרה של דיאנה. "לאור כל מה שעברנו אנחנו מתמקדים בשיקום המשפחות ובליווי ההליכים הטיפוליים שהן צריכות לקבל".
"הלוואי שלא הייתי צריכה להקים אותה, אבל הבנתי שאין ברירה", היא אומרת בשיחה עם mako. "בגלל שהסיפור שלנו היה כל כך מתוקשר הגיעו אלינו המון מקרים של משפחות שזקוקות לעזרה. הבנתי שאין אדם שממפה את כל הצרכים של המשפחות אחרי מצב כזה – אין אף אחד שמחבר בין כל הגורמים הבירוקרטיים במקרה כזה של אם או בת שנרצחת".
"כולם מסביבי אמרו לי שהפכתי לאישה של מלחמות – אבל אנשים לא מבינים שפשוט אין ברירה. יש פה ילדים שהדבר שהיה אמור להיות הדבר הכי בטוח בחיים שלהם קשר אותם כדי שיראו איך הוא רוצח את אמא שלהם – הם חייבים שיילחמו עליהם".
"אני ואמא שלי הפסקנו לעבוד אחרי המקרה. והוריי הם אנשים שעובדים שנים על גבי שנים, משלמים תמיד מיסים. פנינו לביטוח לאומי, פנינו לבתי משפט – מה אמרו לי? 'ההורים שלך יצטרכו למצוא הכנסה נוספת זו לא בעיה שלנו'"
לדבריה, לאחר הפרסום, לא מעט בעלי תפקידים בכירים בממשלה ביקרו והבטיחו לעזור למשפחה, רק שבפועל שום דבר מזה לא קרה. "כשזה היה טרי זה עניין את הפוליטיקאים. אמרו לנו 'נעשה כל מה שאתם צריכים, תתקשרו אלינו לכל דבר ועניין', היינו צריכים עזרה בכל מיני תחומים, בעיקר מול הרווחה, אפילו פניתי לשר הממונה. אבל בפועל מצאתי את עצמי נלחמת בגורמי הרווחה בקשר להחלטות איומות שנעשו בהקשר של הילדים, במקום לקבל תמיכה".
גם עזרה כלכלית היא ומשפחתה לא קיבלו. "אני ואמא שלי הפסקנו לעבוד אחרי המקרה. והוריי הם אנשים שעובדים שנים על גבי שנים, משלמים תמיד מיסים. פנינו לביטוח לאומי, פנינו לבתי משפט – מה אמרו לי? 'ההורים שלך יצטרכו למצוא הכנסה נוספת, זו לא בעיה שלנו'. אנחנו איבדנו את הדבר הכי יקר שלנו וזה מה שיש לכם להגיד? במקום שכל המערכת הממשלתית והמדינה תהיה שם עבורנו נאלצנו להיאבק ולקבל תשובות הזויות. איפה כל הפוליטיקאים שהזמינו אותי להצטלם איתם? איפה הם? אף אחד לא עזר, קיבלתי ניתוקי טלפון בפנים. אני לא מאמינה יותר לאף גוף ולאף מערכת במדינה הזאת. אני עברתי טראומה נוספת אחרי הרצח של אחותי".
"הדבר שהכי היה קשה לי בהתמודדות הוא שלא ראיתי איך אני ממשיכה. מה שעזר לי זה הילדים. עצם העובדה שהייתי צריכה כל בוקר לקחת אותם לטיפולים, לחוגים ולייעוץ חינוכי - להסתכל עליהם ולהבין שיש ארבעה ילדים עם חיוך על הפנים, שהולכים לבית ספר ומתפקדים, ועושים תהליך שיקומי עם עצמם, שגם אם הוא מינורי, הוא עדיין מתרחש. זה המקום שבו אני צמחתי מחדש, וזה נתן לי טיפות של תקווה להמשיך הלאה".
דיין מתגוררת היום בתל אביב, בבית עם חצר, 20 דקות מהוריה שמתגוררים בדרום תל אביב. לדבריה, היה חשוב לה להחזיק בית צמוד קרקע כדי שלאחיינים יהיה איפה לשחק. "כשהם עברו מנעלה לבניין של ההורים היה להם מאוד קשה, הם לא היו רגילים לחיות בדירה", היא מסבירה. "הם מגיעים אליי בסופי שבוע, בחגים, ואני חלק בלתי נפרד מהחינוך היומיומי שלהם. אני דודה מאוד פעילה, לגמרי לגמרי מבחירה".
לאיזה דברים המשפחות זקוקות בעיקר?
"יש כל כך הרבה תחומים ואספקטים שצריך לדאוג להם. עבור הילדים זה לטפל במצב השיקומי, הטיפולי, הבירוקרטי והחינוכי. ומהצד שלי זה היה פתאום ללמוד להיות הורה. אין לי ילדים, קיבלתי את הילדים האלה ללא שום הכנה. ההורים שלי גם לא מעודכנים. הבנתי שאין איזו דמות או גוף שיעזור למי שנמצא במקום הכי לא מכוון".
באלו דרכים העמותה פועלת?
"יש לנו מאגר מתנדבים גדול של אנשי טיפול ועורכי דין שמלווים את המשפחה גם בפן הנפשי וגם מול הרשויות ובתי המשפט. יש כאלה שנמצאים שם ברגעים הראשונים, אם זה להביא סלי מזון או לרהט ולשפץ את הבית, כי חייבים לשים את הילדים במקום נעים. בנוסף אנחנו מצוותים למשפחה מדריכי הורים שילוו אותם. בפועל בכל פעם שיש מקרה כזה ופונה אלינו משפחה אנחנו שולחים אדם שמלווה ומסביר על כל מה שהם צריכים לעשות עכשיו".
הנרצחת האחרונה שהעמותה של דיין טיפלה במשפחתה היא יפית פוריאן, שעל פי החשד, במהלך החג בעלה רצח וניסה להתאבד ולשרוף את ביתו, כשהוא וארבעת ילדיו שם. "הסיפור הזה לקח אותי ואת אמא שלי אחורה ומאוד הזכיר לנו את הסיפור של אחותי. ארבעה ילדים מגיל שנה עד גיל שבע, ללא אלימות קודמת. החלטתי שאת הסיפור הזה אני אנהל. פתאום נכנסו ארבעה ילדים לבית של ההורים של יפית, והם לחלוטין חסרי אונים. מיד ציוותנו למשפחה עורכת דין לסיוע משפטי וסיוע מהרווחה והרמנו קמפיין למימון המונים עבורם. אנחנו עושים פה ממש עבודה סיזיפית של צעד אחר צעד".
"הילדים חייבים שילחמו עליהם"
מפתיע ומחריד לגלות כמה משפחות נעזרות בתמיכה של עמותת "בדרכה": "ב-2021 נרצחו 27 נשים, ויש עוד המוני מקרים בחברה הערבית שאנחנו לא יודעים עליהם, כולל עוד שלושה מקרים שיש עליהם צו איסור פרסום", אומרת דיין, "ב-2022 כבר התרחשו 17 מקרי רצח שאנחנו יודעים עליהם". למעשה, היא אומרת, קרוב ל-70 ילדים נותרים ללא אם, עם אבא רוצח, וללא שום תמיכה מהרשויות.
את מחוברת לפורום מיכל סלע?
"בלילה שאחותי נרצחה הרמתי טלפון ללילי ומאז היא מלווה אותי בהכל – הייתי נוסעת אליה בלילות כדי לשבת איתה ולהתייעץ איתה על הדברים. היא הייתה ה'קייס מנג'ר' שלי. היא הצילה אותי ועזרה לי להקים את העמותה".
היום העמותה פועלת גם בחינוך הנוער, ודיין מעבירה הרצאות בכל הארץ. "אנחנו רוצים להגיע לצעירים כי הכוח שם. אנחנו מעבירים הרצאות על עניינים אקטואליים של יום יום, על אקולוגיה וכלכלה, על מנהיגות בעולם החדש וטכנולוגיה. בסוף החזון שלנו הוא של לעבוד מול אנשים ולתרום לקהילה".
אם גם את סובלת מאלימות במשפחה, אנא פני לאחד מהגורמים הבאים
מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית
טלפון: 1202
קו חרום לנפגעי אלימות במשפחה
טלפון: 1-800-220-000
מרכז סיוע לנשים דתיות
טלפון: 02-6555745, 02-6555744
קו סיוע לנשים מוכות של ויצ"ו (פועל 24 שעות ביממה)
טלפון: 1-800-39-39-04
נעמ"ת – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה
טלפון: 3090* מכל טלפון סלולרי
עמותת ל"א ללחימה באלימות נגד נשים מפעילה קו חירום לנשים מוכות הפועל 24 שעות ביממה
טלפון: 1-800-353-300
קש"ב – קו שירות לנשים במצוקה
טלפון: 09-7747760, 09-7412858
קו סיוע לנשים ערביות
טלפון: 04-6566813
קו סיוע באמהרית
טלפון: 1-800-220-230