כולנו חוטאים מדי פעם בהפצת רכילות עסיסית בעבודה או בין החברים. עכשיו מחקר חדש מאשר, שריכולים זו פעילות שממש עושה לנו טוב.
קבוצת חוקרות מאוניברסיטת פאביה האיטלקית, גילו שריכולים גורמים למוח שלנו לשחרר כמויות נכבדות של אוקסיטוצין (כן, אותו הורמון שהמוח שלנו מפריש בזמן גירוי מיני ואורגזמה) בהשוואה לסוגי שיחות אחרים שאנחנו מנהלים.
בראיון לברואודלי, מסבירה כותבת המחקר, ד"ר נטאשיה ברונדינו, למה החליטה לבדוק דווקא את ההרגל החברתי המושמץ ביותר: "עבדתי כפסיכיאטרית ונוכחתי לדעת שבכל פעם שאני והקולגות שלי ריכלנו, הרגשנו קרובות יותר. התחלתי לתהות אם יש מרכיב ביו - כימי שמעורר את תחושת הקרבה הזו".
לצורך המחקר, אספה ברונדינו 22 סטודנטיות, אותן חילקה באופן רנדומלי לשתי קבוצות: רכלניות ולא רכלניות. הקבוצה הראשונה, הונחתה על ידי שחקנית שנדרשה לנווט את השיחה - לריכולים. השחקנית המדוברת, סיפרה לחברות הקבוצה על הריון לא רצוי של תלמידה בקמפוס. מנגד, הקבוצה הלא מרכלת זכתה לשמוע על פציעת הספורט של חברתן שתמנע ממנה להתאמן במשך כל חייה.
בתום השיחה, כל המשתתפות השאירו דגימת רוק כך שתוכל להיבדק רמת האוקסיטוצין שלהן. אצל בנות הקבוצה המרכלת ניכרו רמות אוקסיטוצין גבוהות משמעותית. "מדובר בכלי חברתי חשוב", טוענת ברונידנו. "זה מקרב בין אנשים בצורה יותר טובה מאשר שיחה על נושא לא אישי". לדבריה, ממצאי המחקר מאמתים את החשיבות של רכילות ביצירת אינטראקציות אישיות.
אגב, גם אנחנו לא אהבנו בהתחלה את הרעיון ללהק דווקא נשים לטובת מחקר שעוסק בהרגל מגונה כל כך, אבל ברונדינו מרגיעה ומסבירה שלא מדובר במחאה שוביניסטית: "אוקסיטוצין הוא הורמון שמושפע מגירוי מיני. מה שיכל להיות בעייתי בקבוצה מעורבת של גברים ונשים. חששנו שמשיכה אפשרית תשפיע על תוצאות המחקר. נאצלנו לבחור קבוצה אחת ובחרנו לא להדיר נשים".