עדי (שם בדוי) עבדה במשך שנתיים במרפאת שיניים גדולה, תחילה כסייעת ובהמשך קודמה לתפקיד מנהלת המרפאה. באחד מימי העבודה השגרתיים שלה, קיבלה מרופא השיניים מכתב פיטורים, שם הובהר לה כי היא נעדרת רבות מהעבודה ופוגעת בניהול השוטף של המרפאה.
בהמשך, זומנה עדי לשיחת בירור נוספת אצל אותו רופא, שם הואשמה בגניבה של 1000 שקל מקופת המרפאה. "הוא האשים אותי בפנים העובדים של המרפאה שאני זו שגנבה את הכסף", טענה עדי בבית המשפט. "הוא הזמין אותם לצפות בסרטוני האבטחה", הוסיפה.
לאחר שנפגעה עד עמקי נשמתה והושפלה במקום עבודתה, התפשטה עדי בחדר השירותים בפני אחת מחבאותיה לעבודה כדי להוכיח שההאשמות שהופנו כלפיה שקריות. בהמשך, הוציאה גם את תכולת תיק היד שלה.
בסופו של דבר ולמרות שלא הצליח להוכיח שעדי היא זו שגנבה מכספי המרפאה, החליט הרופא לפטר אותה ללא התייחסות למקרה הגניבה בצירוף מכתב התנצלות. לטענתה, רק לאחר שהגישה תביעה נגדו – הוא החליט להציף את מקרה הגניבה לכאורה ואף זייף דוחות נוכחות כדי למנוע ממנה פיצויי פיטורין.
באמצעות עו"ד איציק ששון, הגישה עדי תביעה נגד רופא השיניים לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בתביעתה, דרשה עדי לקבל את הפיצויים שמגיעים לה על הפיטורין, עוגמת הנפש ופגיעה בשמה הטוב שהוכתם לאחר האשמות השווא בגניבה.
הרופא מצדו, טען כי עדי לא ראויה לקבל את הכסף שהיא דורשת, שכן בסרטון ניתן לראות אותה מוציאה כסף מהמגירה ומעבירה אותו למקום אחר מסתורי. עם זאת, השופטת יעל אנגלברג שדנה בתביעה, קבעה בפסק הדין שפיטוריה של עדי היו חוקיים אך לאחר צפייה בסרטונים הבהירה שאין יכולת לקבוע כי היא גנבה כספים מהקופה שכן, לא ניתן כלל לראות מה הוצא מהקופה.
לבסוף, פסקה השופטת אנגלברג לשלם לעדי פיצוי כל כ-31,000 שקל ו-5000 שקל נוספים, בגין הוצאת לשון הרע, כיוון שלא הוכח שעדי היא זו שגנבה את הכסף מהקופה.