מי אני: יעל פינקלשטיין, בת 38, מתגוררת בחיפה ועובדת כפקידת גבייה וחוזים בחברת נדל"ן.

גובה: 1.80 מ'
משקל לפני הירידה: 118 ק"ג.
משקל אחרי הירידה: 78 ק"ג.
כמה ירדתי: 40 ק"ג.
תקופת השינוי: שנה וחצי.

יעל פינקלשטיין  (צילום: שר פיטנס, צילום ביתי)
יעל פינקלשטיין | צילום: שר פיטנס, צילום ביתי

"אף פעם לא הייתי רזה"

יעל מאז ומתמיד הייתה ילדה מלאה שתמיד בלטה בין כל הילדים סביבה: "הייתי גם מאוד גבוהה, גם שמנה ואפילו משקפיים היו לי. זו תחושה שאת חריגה בכל מובן וזו התמודדות בפני עצמה לנערה מתבגרת שמאוד אהבה חטיפים וג'אנק פוד. "הייתי אוכלת בסתר וקונה אחרי בית הספר", היא מספרת.

למרות שבבית של יעל היה קשה למצוא אוכל מזמין, הרגלי האכילה הלא בריאים שלה התבטאו באכילה בסתר של חטיפים וג'אנק פוד. "סבתא שלי ניצולת שואה ואצלנו לא היה דבר כזה לא לסיים מהצלחת. אז הייתי מרוקנת גם צלחות של אחרים כדי שלא ייזרק".

בכיתה י"א, החליטה יעל להתנסות בדיאטה בפעם הראשונה, במהלכה הורידה 25 ק"ג באמצעות קבוצת הרזייה, אותם העלתה שוב עם הזמן. "לאכול זה נוח ומוכר, אם היה לי קצת רע אז הייתי חוזרת לאכול בלי מודעות", לדבריה. מאז המשקל של יעל עלה וירדה פעמיים, היא מספרת שחוסר היכולת לקבל את עצמה היה מכשול לא פשוט למצוא זוגיות: "לא אהבתי את עצמי, אז לא חשבתי שמישהו ירצה להיות איתי כשאני בעצמי לא מוכנה להיות איתי. הנחתי שגברים יפסלו אותי בגלל המראה החיצוני שלי".

יעל פינקלשטיין  (צילום: שר פיטנס, צילום ביתי)
יעל פינקלשטיין | צילום: שר פיטנס, צילום ביתי

"אמרתי שאני חייבת לתת לעצמי ניסיון אחרון"

בעקבות מעבר דירה, יעל החליטה להעניק גם לגזרה שלה התחלה חדשה. "שתי חברות שלי עברו ניתוח קיצור קיבה ורזו בצורה היסטרית. רציתי גם". מכיוון שהעדיפה לרזות ללא ניתוח, פנתה יעל לקבוצת ההרזייה של שר פיטנס.

כחלק מהדיאטה של יעל, היא מתאמנת חמש פעמים בשבוע במסגרת האימונים של שר פיטנס. החל משיעורי חיטוב, אימוני סיבולת לב ריאה וגם שיעורי באדי ביצ'. "זה פשוט לרקוד ולהנות. זה כל כך כיף. זאת ההתמכרות הכי טובה שהייתה לי". היא נפרדה מהשניצלים הקפואים, הדגנים המסוכרים, החטיפים והבשר המעובד לטובת תזונה בריאה יותר. "אני אוכלת הרבה שיבולת שועל ולחם מלא. זה למצוא תחליפים בריאים יותר שהם לא רק דיאטטים". בהמשך, הצטרפה יעל לסדנת תזונה כדי להעמיק ולבצע בחירות תזונתיות נבונות יותר.

יעל פינקלשטיין  (צילום: שר פיטנס, צילום ביתי)
יעל פינקלשטיין | צילום: שר פיטנס, צילום ביתי

"אני לא יוצאת מהבית לא מוכנה"

התפריט החדש של יעל מצריך לא מעט תכנון מראש, הכל מסדר קבוע של ארוחות ובחירה נבונה יותר של אוכל: "בלימודים תמיד יש לי תיק עם סלט או ירקות חתוכים וכריך. אסור שיהיו לי הפתעות. אני תמיד עם משהו בריא עליי למקרה שאהיה רעבה. זה השינוי הראשון".

בכל מה שקשור לפיתויים, ליעל יש שיטה מאוד ברורה: "אני שותה שתי כוסות מים, קפה או תה ואוכלת תמר או משהו מתוק בריא אחר. זאת גחמה שצריך להעביר ולפעמים זה נובע משעמום". לפעמים היא גם מוותרת לעצמה ומסבירה שהכל עניין של מידה וכמויות.

יעל פינקלשטיין  (צילום: שר פיטנס, צילום ביתי)
יעל פינקלשטיין | צילום: שר פיטנס, צילום ביתי

"היה לי קשה להיפגש עם חברות"

כשאת צעירה ורווקה, תהליך הרזייה עלול להפריע לחיי החברה והיציאות. במקרה של יעל, היא נדרשה להיערך מראש לכל יציאה ולעתים לוותר. "לקח לחברות שלי זמן להתחיל להסתדר ולהבין שאנחנו צריכות לשבת במקומות שמתאימים לי", היא מסבירה ומוסיפה: "אני לא מתפשרת על האוכל שנכנס אליי לגוף. גם אם זה לא נוח, אם האוכל לא נראה לי אני לא אוכל אותו. כדאי גם לבדוק מראש אם התפריט מתאים לי".

משבר נוסף שאיים על תהליך ההרזיה, היה כשעברה יעל ניתוח להגדלת חזה. במהלך תקופת ההחלמה, היא נאלצה לנוח בבית זמן ממושך – מה שהשפיע ישירות על העלייה במשקל. "הבנתי באיזו קלות אני יכולה לעלות במשקל. צריך לעבור תהליך פסיכולוגי מטורף ולקבל את זה שצריך להתעסק לפעמים במודעות יותר מהאוכל עצמו".

"אני מתה על זה שלא מזהים אותי ברחוב"

השינוי של יעל היה מפתיע במיוחד, מעבר לגזרה החדשה היא גם שינתה את התספורת ויכלה ללבוש בגדים חדשים – והתגובות לא איחרו להגיע: "אנשים שרואים את השינוי שלי אומרים שאני נותנת להם כוח והשראה. אני רגילה להיות מודל לחיקוי. כל החיים התחבאתי ועכשיו שואבים ממני מוטיבציה".

התפריט היומי שלי:

ארוחת בוקר:  צלחת ירקות עם פרי בצד.
ארוחת צהריים: סלט גדול ומושקע עם המון ירקות וסדנוויץ'.
ארוחת ביניים: פרי ומעדן.
ארוחת ערב: חזה עוף, ירקות מוקפצים. חשוב שתהיה פחמימה.
נשנושים: חטיף אנרגיה או שני תמרים מיובשים.

טיפים למי שרוצה לעבור שינוי:

להבין שאת שמה עצמך במקום הראשון. קודם כל אני.

לבחור בדרך הזו כל יום מחדש.

היום יעל בעצמה הפכה למדריכת אירובי, כדי להעניק השראה למי שזקוקה לה. "אני רוצה להיות מה שהמדריכות היו בשבילי – למען אחרות".