מי אני: לבנת אברהם, בת 40 מאשקלון. נשואה ואם לארבעה, עובדת כתומכת ERP ואחראית על ניהול תשתיות.
מי אני במספרים:
גובה: 1.61 מ'.
משקל לפני הירידה: 90 ק"ג.
משקל אחרי הירידה: 65 ק"ג.
כמה ירדתי: 25 ק"ג.
תקופת השינוי: חמישה חודשים.
לבנת גדלה כילדה רזה וספורטיבית שנהגה לשחק טניס ולשחות להנאתה. עד גיוסה לצה"ל, היא לא מעולם לא התמודדה עם עודף משקל. "הייתי בתפקיד שהתנהל בישיבה ובמקביל קיבלתי אסתמה חזקה. נאלצתי להפסיק עם הפעילות הגופנית", היא מספרת על השינויים הדרמטיים שהתרחשו באורח החיים שלה. "לקראת סוף השירות הופתעתי לגלות שעליתי עשרה ק"ג".
במשך עשר שנים מאז ועד שהתחתנה, המשקל של לבנת עלה וירד בעקבות דיאטות שונות בהן התנסתה. אך בעקבות ההריון הראשון שלה, הוסיפה למשקל הגוף שלה 17 ק"ג. "קיבלתי מן דחף לאכול מתוקים ופחמימות ריקות, הייתי במן לולאה של בליסת סוכרים ופחמימות מסביב לשעון".
בעקבות ההנקה של בנה התינוק, לבנת המשיכה להוסיף קילוגרמים נוספים למשקל הגוף שלה. "לאט לאט הפכתי לאדם גדולה יותר, עייף יותר ולא פעיל. ניסיתי דיאטות רבות מכל הסוגים ולנסות לחזור לעשות ספורט אבל כל הניסיונות שלי היו לשווא".
בעקבות שני ההריונות הנוספים שלה, כשהאחרון היה עם תאומים, המשיכה לבנת לעלות במשקל עד שהגיעה למשקל שיא. "ניסיתי מסגרות תמיכה, לבלוע כדורים, חשבתי גם על ניתוח לקיצור קיבה. בקרב בני המשפחה שלי היו בעיות של מחלות כמו סוכרת, סרטן ולב. רציתי לתפוס את עצמי ולעשות שינוי משמעותי או שהסוף שלי יהיה מר".
כשהיא חוששת למצבה הבריאותי, מתוסכלת מיכולת התנועה המוגבלת שלה והמראה החיצוני שלה, לבנת שקעה עמוק יותר בתחושה של חוסר שליטה עצמית. ביום ההולדת האחרון שלה, היא החליטה לקחת אחריות על אורח החיים הלא בריא שלה והצטרפה לאקדמיה של טניטה פבר בהמלצה של קרובת משפחה.
"כשהבנתי מה הדרישות של התהליך, חשבתי שלא אצליח לעמוד בזה. לא הבנתי איך אצליח לשנות את התזונה שלי ולהתאמן בתדירות גבוהה", מספרת לבנת על החשש מתחילת השינוי, אך די מהר היא התמסרה אליו ועברה לתזונה בריאה יותר.
כחלק מתהליך ההרזיה, נפרדה לבנת מהקמחים הלבנים, צריכה מרובה של סוכר ומוצרי חלב, לטובת פחמימות מורכבות ושילוב של ירקות בתפריט היומי. בנוסף, היא הפסיקה להשתמש בזמן לבישול ולצרוך בשר מעובד והחליפה אותו בירקות אפויים או מבושלים שמעולם לא הכירה. את התהליך היא משלימה עם אימוני כושר על בסיס יום יומי. "זה נכנס לראש סדר העדיפויות שלי. הגוף והנפש שלי זקוקים לפעילות גופנית גם כשאני עוברת שבוע מטורף".
עם זאת, ההרזיה של לבנת לא הייתה פשוטה לאורך כל הדבר וכבר בחודש הראשון, היא החלה להראות סימני שבירה. "שלושה שבועות אחרי שהפסקתי עם הפחמימות הריקות, נכנסתי לדיכאון. הרגשתי שיש לי עולם צר מבחינת תזונה ועדיין לא הכרתי אפשרויות אחרות", מסבירה לבנת ומציינת שהמשבר גרם לה להתפתח ולהכיר מאכלים חדשים ובריאים יותר עבורה.
התפריט היומי שלי:
ארוחת בוקר: שתי כוסות מים ולאחר רבע שעה חביתה מביצה אחת, סלט קטן וחצי קופסת טונה.
מנת ביניים ראשונה: תפוח.
מנת ביניים שנייה: תפוז.
ארוחת צהריים: מנת מרק, מנת סלט, 120 גר' חזה עוף. (או כל חלבון אחר)
מנת ביניים ראשונה: נשנושי ירקות.
מנת ביניים שנייה: חצי מנגו.
ארוחת ערב: כוס ברנפלקס עם חלב שקדים.
טיפים למי שמעוניינת לעבור שינוי:
להיות תמיד מוכנה ומתוכננת מראש, גם בתקופות עמוסות.
לקנות רק את המצרכים שאת צריכה.
להבין שכל עוד יש סביבך אוכל בריא, את לא תפני לאוכל המזיק.