מי אני: שחר משולם, 20, רווק מחדרה. טבח בצה"ל שמשתחרר אוטוטו.
מי אני במספרים:
גובה: 1.81
משקל לפני הירידה: 128 קילו
משקל נוכחי: 77 קילו
כמה ירדתי: 50 קילו
תקופת השינוי: שנתיים וחצי
שומר על המשקל: "לא מזמן הגעתי למשקל היעד הסופי, ומכאן אני צריך להמשיך ולשמור".
שחר תמיד היה בחור שמנמן, אבל בתקופה שבין סיום התיכון ועד ליום הגיוס שלו הוא השמין עוד ועוד. שנה של בטלה עלתה לו ב-15 קילו נוספים: "הרגע שנחקק בזכרוני בתור אדם שמן היה בטיול לפני הגיוס", הוא נזכר. "טסתי לאמסטרדם עם חברים. עלינו על רכבת הרים והחגורה לא הקיפה אותי. הביאו מאריך וניסו לטפל בבעיה, אבל זה לא עזר והעובדים ביקשו ממני לרדת, מול כולם. זה היה ממש לא נעים".
"המקלחות הצבאיות זו שוק בשביל שמן כמוני"
כשהתגייס שקל שחר 128 קילו, עובדה שפגעה בפרופיל הצבאי שלו. הוא נשלח לטירונות 02, ושם הבין כי עליו לעשות שינוי. "על הנייר הטירונות היא ממש פשוטה, אבל אני סבלתי בטירוף. כאבו לי הברכיים במסדרים, לא הצלחתי לעמוד יותר מדי זמן, כאב לי מאוד הגב ולא הייתי מסוגל לעמוד באף משימה של ריצה או שכיבות שמיכה. גם המקלחות זה שוק בשביל מישהו במשקל הזה. אפילו בהכנות לטקס הסיום לא הצלחתי להשתתף, כי זה היה להיות כל היום על הרגליים. בסוף הטירונות הייתי המום מעצמי: קלטתי שאני בן 18 שמרגיש כמו קבלן בניין בפנסיה עם פריצת דיסק. זה היה הרגע בו הבנתי שמשהו חייב להשתנות".
מה היו הרגעים הכי קשים בדיאטה?
"הרגעים הקשים בדיאטה הם הימים האלה שהכל פשוט 'מתחרבש' לך, ואתה נופל במלכודות פשוטות. בגלל שאני בצבא, ועוד במטבח רוב היום, זה קשה על אחת כמה וכמה - הגמילה מ'מילקי' הייתה מאוד קשה, בגלל שהוא כל כך נגיש. היה לא פשוט לסגל לעצמי תפריט בריא, ובגלל זה בתחילת הדיאטה בכלל לא נשקלתי. אני חי על פידבקים, וזה היה גם חלק גדול מההצלחה שלי. אם אני מקבל מלא מחמאות זה מחזק אותי, ואז אני מכין לעצמי ארוחה באמת בריאה, כדי שהמחמאות ימשיכו להגיע".
התפריט היומי שלי: "אני מקפיד על שלוש ארוחות עיקריות ביום. אני משתדל לאכול לפחות תפוח אחד, ומוסיף סלט לכל ארוחה".
בוקר: "אני בבסיס פתוח כך שאת ארוחת הבוקר אני מספיק לאכול בבית. אני אוכל קערת 'ברנפלקס' ותפוח. אף פעם לא אהבתי לאכול בבוקר, אני ממש מכריח את עצמי".
צהריים: "מה שמגישים בצבא, ואני מנסה להתחמק מהשמן. כשאני בבית זו ארוחה יותר מזינה, בד"כ עם חזה עוף ואורז".
ערב: "ביצים, טונה או גבינה, ואם לא אכלתי לחם במהלך היום - אני מוסיף שתי פרוסות לחם קל".
כיצד הגיבה הסביבה לשינוי?
"המשפחה שלי תמכה בי ואני, בתמורה, נתתי להם השראה. אמא שלי ראתה שזה אפשרי והחליטה גם היא לרדת במשקל; היא מתמידה ומצליחה, ועכשיו תורי לפזר מחמאות.
ביחידה העכשווית שלי בצבא מכירים אותי רק מאמצע התהליך, אז כשאני מראה להם תמונות שלי מפעם הם בדרך כלל בשוק. לא מזמן הגעתי לתחנת הרכבת והראיתי את החוגר שלי לשומר, אבל הוא לא נתן לי להיכנס. במשך כמה דקות הייתי צריך להוכיח לו שאני הבחור שבתמונה, מינוס 50 קילו".
התחלת לצאת יותר, מאז הירידה במשקל?
"האמת היא שאף פעם לא אהבתי מסיבות. אני מניח שזה ירגיש אחרת עכשיו כשירדתי במשקל, אני באמת צריך לבדוק את זה. אני בתקופה הכי יפה שלי כרגע, הבטחון העצמי שלי עכשיו בשחקים. דברים מאוד בסיסיים כמו מבטים, שבחורות מסתכלות עלי כשאני נכנס לחדר - הכל חדש עבורי. אני לא רגיל לזה".
טיפ למי שמעוניין לעבור שינוי: "צריך לשנות את הפרפקטיבה על דיאטה, לי זה תמיד מעלה קונוטציה של משהו זמני - אבל צריך להתייחס לזה כשינוי של כל אורך החיים שלך. אם נכשלים ואוכלים בצורה לא נכונה במשך יום או יומיים, זה לא אומר שנגמרה הדיאטה כי הרסתם אותה. למחרת חוזרים לשגרה הרגילה ושום דבר לא קרה. אני גם ממליץ לעשות ספורט. אמנם התחלתי להתאמן אחרי שכבר ירדתי 30 קילו, וזה אפשרי גם בלי כושר, אבל לא מומלץ. ברגע שאתה מלווה את התהליך עם ספורט התוצאה הרבה יותר טובה, מהירה ובעיקר בריאה".
יש לך סיפור הצלחה משלך? נשמח לשמוע ממך. שלחי את פרטייך ל-women@mako.co.il