ניקול סלבי (צילום: dailymail.co.uk)
ניקול סלבי. "קשה להיות בבית חולים מוקפת בחולים מבוגרים, אבל ידעתי שאני צריכה לעבור את הניתוח" | צילום: dailymail.co.uk
מעטות הן הנשים שלא ניסו לפחות פעם אחת שיעור זומבה. רובן מעידות על כך שההנאה הגדולה ביותר היא המוסיקה המהירה והקצבית, והעובדה שכל אחת, בכל גיל, וללא כושר מוקדם יכולה לעשות את זה ובמיוחד לפשל בלי שאף אחת תשים לב. ניקול סביל היא אחת המכורות, למעשה היא מדריכת זומבה מנוסה ומיומנת, אלא שהיא עצמה לא ידעה שנאמנותה לשיעורי הזומבה ותרגולם כמעט הביאו למותה, לאחר שאלה גרמו להיווצרות חור בליבה שהלך וגדל כתוצאה מהפעילות הספורטיבית.

"הייתי ממש תשושה והיה לי קשה ללמד"

סביל בת ה-20 נאלצה לעבור ניתוח לב פתוח בחודש ינואר האחרון על מנת לאפשר לרופאים לאטום את החור שנוצר בלבה כבר כשהייתה תינוקת. כפריקית לשיעורי ספורט אינטנסיביים, סביל ממערב יורקשייר שבאנגליה, שמה לב שמשהו אינו כשורה כשהתעייפה מאד אחרי השיעורים וסבלה מקוצר נשימה, אולם גם בחלומות הגרועים ביותר שלה, היא לא חשבה שהסיבה לכך יכולה להיות כל כך חמורה.

ניקול סלבי (צילום: dailymail.co.uk)
"היה לי ממש קשה להפסיק עם הפעילות הספורטיבית שלי. הכל הלך ממש טוב לפני שגיליתי שיש לי חור בלב" | צילום: dailymail.co.uk
"לא הרגשתי טוב בכלל", היא מספרת לדיילי-מייל. "הייתי ממש תשושה והיה לי קשה ללמד. הרופאים עשו סדרה של בדיקות ומצאו שיש דלקת, מה שהוביל אותם להגיד לי שיש לי וירוס בכבד. סבלתי עוד כמה חודשים עד שהתחלתי לסבול מקוצר נשימה ואושפזתי". בבדיקת אולטרסאונד התגלה חור בלבה של הצעירה שככל הנראה היה לה כבר מאז שנולדה. לאחר שביצעו הליך "חור מנעול" בו מבוצע חתך קטן בלבד, הניתוח כשל וסביל נאלצה לעבור ניתוח לב פתוח שנועד היה למנוע ממנה לקבל שבץ או התקף לב כיוון שהחור בליבה גרם לכך שצד אחד של ליבה היה מוגדל.

"הייתי צריכה שירחצו אותי, ילבישו אותי, יקלחו אותי ואפילו ישטפו את שיניי"

על מנת לוודא את הצלחת הניתוח, על הרופאים היה לשבור את עצם החזה של סביל. זה כלל ביצוע חתך בביטנה ושבירה של הצלעו מאחורי החזה שלה. על מנת לסגור את הפצע, מנתחים החדירו חוטי מתכת על מנת למשוך את החזה של סביל ולאחד אותו כך שהעצמות שלה יוכלו לצמוח מסביב לחוטים ולהחלים. "כשקמתי, נראה לי שביצעתי תזוזה קטנטונת וכל פלג גופי העליון היה ביסורים. היה כאב צורב על החזה שלי שפשוט הקשה עליי לנשום. רק התזוזה הקטנה גרמה להכל לכאוב. הייתי צריכה שירחצו אותי, ילבישו אותי, יקלחו אותי ואפילו ישטפו את שיניי. הליכה הייתה מאד קשה כיוון שלא יכולתי להניח את זרועותיי בצידי הגוף מה שהיה כואב במיוחד". בנוסף לכך שנאלצה לישון בישיבה זקופה במשך חמישה שבועות, סביל עמדה בפני התאוששות של חצי שנה לפני שיכלה לחזור לפעילותה הספורטיבית.

ניקול סלבי (צילום: dailymail.co.uk)
ניקול סלבי וארוסה, אוליבר הורן. "משפחתי ואוליבר כל כך תמכו בי בהכל ועברו איתי את הזמנים הקשים" | צילום: dailymail.co.uk
"היה לי ממש קשה להפסיק עם הפעילות הספורטיבית שלי. הכל הלך ממש טוב לפני שגיליתי שיש לי חור בלב וגם היו לי כמה וכמה לקוחות קבועים שלא רציתי לעזוב. הכל הפסיק והגיע למעין נקודת קיפאון. בדיוק התחלתי לבסס את עצמי כשנאלצתי לחכות עד שאוכל להמשיך הלאה. לא דיברתי על כך הרבה כשחליתי. זה היה יכול להיות נורא פשוט להתבאס ורציתי להישאר כמה שיותר אופטימית. כשאומרים לך משהו כזה עלייך להישאר חזקה על מנת להגן על עצמך. זה היה נורא קשה להיות בבית חולים מוקפת בחולים מבוגרים, אבל ידעתי שאני צריכה לעבור את הניתוח, למרות שאני עדיין צעירה כל כך".

"אנשים צריכים להבין שזה קורה גם לצעירים כמוני"

בעוד החור שבלבה לא היה ידוע להוריה, סנדרה ואנדרו, כשהייתה תינוקת, מסתבר להם היום שבדיקה פשוטה הייתה יכולה לגלות אותו. סנדרה, 51, אימה של ניקול מספרת, "המצב של ניקול לא התגלה כשהיא נולדה משום שהחור היה כל כך קטן ולא גרם לסימפטומים ברורים. אבל עכשיו אני נזכרת בדברים שלא היו מובנים ועכשיו קיבלו משמעות. פשוט לא רציתי להילחץ או להגזים עם התגובה שלי לדברים הקטנים ביותר. זו בדיקה כל כך זולה ורוב ההורים היו משלמים ממיטב כספם כדי לוודא אם הם ידעו שהם פוטנציאלית מצילים את ילדיהם. זה צריך להיות משהו סטנדרטי לבדיקה".

למרות שהיא עדיין חווה כאבים, ניקול חזרה לפעילות ספורטיבית ומתכוונת להמשיך להדריך שיעורי זומבה, בעידוד של ארוסה, אוליבר הורן. "משפחתי ואוליבר כל כך תמכו בי בהכל ועברו איתי את הזמנים הקשים שלא הרגשתי כמו עצמי. זהו משהו שנקשר לאנשים בגילאי 70-80, אבל אנשים צריכים להבין שזה קורה גם לצעירים כמוני". 

האם זומבה באמת מתאימה לכולן?

ניקול סלבי (צילום: dailymail.co.uk)
"הייתי ממש תשושה והיה לי קשה ללמד". ניקול סלבי | צילום: dailymail.co.uk
שרון ינובסקי קפלן, מאמנת כושר אישית, ומדריכת פילאטיס וספינינג, אומרת שיש אנשים שלא צריכים לעסוק בפעילות ספורט אינטנסיבית, אם כי המקרה המדובר הוא ללא ספק חריג ותלוי בגורמים שאינם קשורים דווקא לאימון הקופצני. "על אף המוזיקה המדרבנת והקלילה, גם בזומבה אנשים יכולים להגיע למצבים קיצוניים. לאדם שידוע לו שהוא סובל מבעיות בלב לא מומלץ לבחור בפעילות מאומצת בכלל. זאת הסיבה שאנשים מבוגרים, נשים בהריון, ילדים מתחת לגיל 18 ואנשים שאינם בריאים צריכים להתחיל בהדרגה ולא להתחיל משהו מאומץ. כמו כן, שיעורי זומבה, ריצה וספינינג אינם מומלצת לגילאים מבוגרים, זאת על אף שמירוצים נהפכו להיות מאד טרנדים לאחרונה בקרב הגילאים האלה".

עוד מוסיפה ינובסקי כי ספינינג, קיקבוקס, זומבה, ריצה, סקי ומשקולות הם אימונים "מסוכנים" יותר אבל בהחלט מתאימים וכשירים לאנשים בריאים ומיומנים.

טיפים להימנע ממצבים מסוכנים בשיעורי כושר:

חשוב לעבור בדיקת ארגומטריה, לב במאמץ, שנועדה לאנשים שמתחילים ספורט בגיל מבוגר. "כל מי שעושה אימוני כושר מומלץ לו לעבור את הבדיקה הזו, אבל במיוחד אנשים מבוגרים שמתחילים לעשות פעילות אירובית מאומצת".

עשו זאת הדרגתיות: גם אם זה שיעור קבוצתי או יחידני, חשוב להתחיל בהדרגה מבחינת הזמנים, משקלים ומספר הפעמים בשבוע. "גם מישהו בריא שמתחיל שלא בהדרגה יכול להיפצע. תעשו רבע שיעור זומבה בהתחלה, תיקחו הרבה מנוחות, תתחילו עם פעמיים בשבוע ולאט לאט תעלו את זה. כך גם בריצה, התחילו לרוץ 10 או 20 דקות ולא שעה. אלה המצבים הכי מסוכנים כשאנשים לא מקשיבים לגוף ועושים הכל שלא בהדרגה".

השתמשו בעזרים: "לעבוד עם שעון דופק. אם זה הרמת משקולות השתמשו במגני ברכיים. נעלו נעליים טובות לסוג פעילות (כדורסל וקיקבוקס מצריכים למשל נעליים גבוהות יותר) ולבשו ביגוד המתאים לפעילות.

וודאו שיש לכם מדריך טוב שעבר הכשרה: גם אם אתם מתעמלים לבד, בקשו הכוונה. "לגבי הזומבה, מדובר בתחום פרוץ. לא כל המדריכות עושות שיעור זהה. יש מדריכות שעושות בקצב יותר גבוה או יותר נמוך. צריך לראות מי המדריכה ומה הכשרתה ושתהיה קשובה לתלמידים שלה".

לא ללכת עם הזרם: "בספינינג וזומבה כשיש אימונים בקבוצה אז להקשיב לגוף ולא להסתכל על מה שהשני עושה. גם אם מדובר בקצב גבוה". 

>> המדריכה ליוגה עלתה במכוון 20 קילו
>> "השינוי החיצוני הוא כלום לעומת הביטחון העצמי שהרווחתי"
>> צפו: שנה סרטן בדקה מרתקת של סרטון

mako נשים, עכשיו גם בפייס. אז למה את מחכה?