בגיל 33 יעל (שם בדוי) התחילה סוף סוף לחיות. לאחר שעברה ניתוח להגדלת חזה. ההליך הרפואי הקוסמטי לכאורה, אפשר ליעל לעשות את כל מה שמנעה מעצמה רוב חייה. כולל חיי חברה, אהבה, זוגיות ואף חיי מין.
"אני בחורה קטנה מאוד, החזה שלי הגיע למידה 75F והיה גדול ונפול", מספרת יעל. "לא הייתי שלמה עם עצמי בכלל. לא יכולתי עם המבטים ולא יכולתי להסתכל על עצמי. זה גרר תגובות ברחוב וזה פשוט לא נעים". אך לא רק עיניים זרות בחנו את יעל, אלא גם הידיים של המעסיק שלה: "הגעתי למצב שעזבתי את העבודה כי הבוס שלי היה נוגע בי, הרגשתי מוטרדת והוא חשב שלא שמתי לב לדרך שהוא חיבק אותי. כשעזבתי הוא הציע לי פיצויים כדי שלא אתלונן עליו".
בגיל 32, החליטה יעל לעבור את הניתוח להקטנת החזה שלה, במהלכו הוסרו440CC מנפח החזה שלה. אך התוצאות היו רחוקות מאוד ממה שסוכם והדימוי העצמי הנמוך של יעל החריף אף יותר. "היה מאוד קשה, הייתי לחוצה ובכיתי כי הרגשתי שאני לבד בתהליך הזה. לא ידעתי מה לחשוב ולמה לצפות". ולמרות שתהליך ההחלמה היה החלק הפשוט עבורה - דווקא ההתמודדות עם התוצאות הייתה טראומטית.
"עברתי הרבה ניתוחים מגיל 26 ועברתי שיקום בבית לוינשטיין ומהניסיון הזה לא כאב לי כל כך. אבל שבוע אחרי שהורדתי את התחבושות הרופא אמר שייקח לזה קצת זמן לקבל את הצורה. אחרי ארבעה חודשים הוא באמת הגיע לגודל שרציתי – אבל הוא נפל. וזה לא היה אמור לקרות".
בהמשך, התברר ליעל שהרופא המנתח לא ביצע את הניתוח כהלכה וכפי שסוכם. "הרגשתי שהרופא מבלף אותי, סיכמנו שהוא יכניס לי שתל כדי שהחזה לא ייפול אבל הוא תירץ שזה לא התאפשר ושאם ארצה להיכנס להריון לא אוכל להניק. ושזה לא באמת מה שסוכם". מה שהכניס אותה לדיכאון עמוק יותר שנמשך כשנה.
התסכול של יעל מהמראה החיצוני שלה גרם לה לעזוב את בן הזוג שלה, להסתגר בביתה ולהימנע ממפגשים חברתיים. "אני לא בן אדם שמסתגר, הרגישו שמשהו לא בסדר איתי. חזרתי למנתח הפלסטי הזה שוב והתחננתי לקבל שתל שירים את החזה שלי. אבל הוא לא הסכים. רק נתן לי תירוצים".
בשנת 2016, יעל החליטה לא לוותר לעצמה ולפנות לחוות דעת נוספת אצל ד"ר רון עזריה. "קבעתי תור והוא בעצמו קיבל אותי. סיפרתי לו שתכננתי לעשות את ההקטנה אצלו מראש, אבל לא יכולתי לעמוד במחיר. דיברתי איתו עם דמעות בעיניים והוא פשוט הקשיב לי מכל הלב".
במהלך הפגישה, עם ד"ר עזריה, הבינה יעל את חומרת המצב שלה. "הוא זיהה חוסר סימטריה. אפילו המליץ לי לתבוע אותו". כבר באותו היום, קבעה יעל ניתוח הרמת והגדלת חזה באמצעות שתל כדי לחזור סוף סוף לחיות חיים מלאים. עם זאת, ידעה כי מצפה לה עבודה רבה על מנת לעמוד בעלויות הניתוח היקר.
"אחרי הפגישה נכנסתי למנהלת החשבונות ואז היא אמרה לי: 'יעל, את יודעת כמה עולה הניתוח?', אמרתי לה שאני יודעת שמדובר בארבעים אלף שקל. אבל אז היא אמרה לי שאני אשלם רק עשרים וארבע כי הסיפור שלי ומה שעברתי כל כך נגע בו".
את ההליך הרפואי עברה יעל ללא ידיעת המשפחה. "הגעתי לחדר הניתוח לבד ואמרתי לעצמי שאני הולכת לעשות את זה כמו גדולה. בכיתי והוא פשוט היה לצדי כל הדרך והחזיק לי את היד עד שנרדמתי". כבר באותו הערב שבה יעל להתאוששות בביתה ויומיים לאחר מכן כבר שבה כמעט לשגרה מלאה.
בתום שבועיים מתוחים, יעל הסירה סוף סוף את התחבושות. "הייתי בחרדה ופחדתי שיקרה לי מה שקרה בפעם הקודמת. אבל כשעמדתי מול המראה הרגשתי את השתל, הסתכלתי והרגשתי איך החיים שלי הולכים להיות יפים מעכשיו".
"ראיתי מקרה בו נוצר לא רק משבר אמון בינה לבין הרופא שלה, אלא גם תוצאה לא טובה שחייבה תיקון של א-סימטריה שהשפיעה על מצבה הנפשי של המטופלת", הסביר ד"ר עזריה. "היום, כשהיא מספרת על החיוך שלה כשהיא עומדת מול הראי, זה מרגיש שעזרתי לה להגשים שאיפה".
ושאיפה אחת של יעל בהחלט הצליחה לשנות את החיים שלה מקצה לקצה – כבר באותו השבוע שלאחר הניתוח, שבה יעל לבן הזוג שלה. בגיל 33 היא סוף סוף הסכימה להיחשף בפניו ולקיים יחסי מין בפעם הראשונה בחייה. "מאותו יום אני לא מתביישת יותר. אני יוצאת מהבית. אני נהנית. אפשר להגיד שזה 'רק ציצים', אבל אני קיבלתי את החיים שלי בחזרה".
קראו גם: