אין המון הבדלים בין מי שהייתה טירונית בצה"ל של שנת 2006 לעומת 2016: המדים הם אותם מדים, המבנים הם אותם מבנים והחיילות הן אותן נשים אמביציוזיות שרוצות לממש את עצמן במסגרת הצבאית. ובכל זאת, יש הבדל אחד קטן, סוד השמור למקלחות הבנות: הבוש. אם תדברו עם מי שהגייסה בתחילת המילניום, היא בוודאי תספר לכם על מגוון הבושים שאיתרו את מפשעותיהן של החיילות, ומי שאפילו רק קצת סידרה את האזור נחשבה לפרוצה משוגעת. היום לעומת זאת, נדיר שתמצאו באותן מלתחות בדיוק ולו שערה אחת מיותרת. כן, הצעירות של היום לא מרחמות על שיער הערווה ומורידות אותו לחלוטין. בלי מזכרות ובלי סנטמנטים. והסיבות לכך לא תמיד מגיעות מבחירה אישית אמיתית.

"כשהייתי בת 15 או 16, הייתי נוהגת רק לסדר את שיער הערווה שלי ולגלח אותו מהצדדים. כך שנשאר מעין פס עבה אבל אסתטי יותר לטעמי", מספרת שרון (כל השמות בכתבה בדויים) שנמצאת בשנות העשרים שלה. "באותו הזמן יצאתי עם בחור בן 22 שאיתו גם קיימתי יחסי מין בפעם הראשונה. יום אחד הוא אמר לי שלכבוד יום ההולדת שלו הוא רוצה שאני אוריד את כל השיער למטה. באותו רגע הרגשתי זוועה, כאילו הוא לא אוהב אותי. אבל כמובן שביום למחרת השיער שלי כבר לא היה". יעל, לעומת זאת (22) טוענת שההחלטה להוריד הכל היתה אסתטית ועצמאית לגמרי: "שיער מקושר אצלי לגבריות, אז זה מרגיש לי נשי ונקי. עם שיער אני מרגישה פחות בנוח ופחות 'כיף'. אני נהנית להרגיש חלקה".

הפרקטיקה הזאת, במסגרתה אנחנו מצפים מהנשים לאמץ שגרת טיפוח מסויימת - ואז מענישים אותן כשהן עושות אותה, לא בדיוק תורמת לנשים, ולא משנה באיזה גיל. לכן, הפרשנית הפמיניסטית נגה כהן פוסקת בצורה החלטית: שכל אחת תעשה מה שהיא רוצה עם הגוף שלה. "אם את אוהבת בוש שיהיה בוש, אם את אוהבת חלק שיהיה חלק. אבל כדאי שהבחירה תהיה באמת שלך, חשוב שנשים יכירו את הגורמים השונים שאולי משפיעים על ההעדפה שלהן. החל משערי מגזינים שמראים נשים בבגד ים עם פות חלק, דרך סרטוני פורנו, פרסומות שאומרות לנו שאם לא הורדנו שיער אנחנו לא יכולות לעשות סקס ועד ליחס חברתי שלילי למי שיש לה קצת שיער באזורים שונים בגוף. אחרי כל זה, אם את רוצה פות חלק - מצוין, העיקר שתאהבי את הגוף שלך". 

נגה כהן על סקסיזם באולימפיאדה (צילום: מתוך הבוקר של קשת, שידורי קשת)
נגה כהן | צילום: מתוך הבוקר של קשת, שידורי קשת

"הגיעה אלי אמא עם ילדה בת שמונה"

אפשר להרחיב עוד רבות על אידאל היופי ובחירה חופשית בקרב נשים בנות עשרים ומעלה, אבל המגמה הזאת, של הרחקת השיער לצמיתות הגיעה גם לנערות הרבה יותר צעירות. קוסמטיקאית ששוחנו איתה מספרת על נערות בנות 13 שמגיעות למכון ומבקשות נחרצות להוריד הכל, ויפה שעה אחת קודם. "עד גיל 18, נערות חייבות להגיע מלוות באחד ההורים", מסבירה הקוסמטיקאית הרפואית קרנית מלמד. "וגם אם הן מבקשות להסיר את כל השיער, לרוב האמהות פשוט לא מסכימות. הן מרשות להן להוריד שיער מאזור המפשעה כך שהוא לא יציץ מבגד הים, אבל באופן אישי עוד לא פגשתי אמא או אבא שהסכימו להוריד הכל, יש לזה קונוטציה מינית מאוד ברורה". 

"יש היום המון מודעות לנושא הזה", מלמד ממשיכה. "גם בקרב הנערות עצמן - אבל גם בקרב האמהות. הן יודעות מה קיים בשוק, הן עצמן עוברות את הטיפולים והן שגם לבנות שלהן תהיה את אותה איכות חיים, כלומר - להגיע לטיפול בטכנולוגיית אור אחת לחודשיים, ולא שלושה שבועות, כמו עם שעווה. הבנות מצידן מאוד מעודכנות, חשופות למסרים הרלוונטיים ולעיתים גם פעילות מינית מוקדם יותר". 

ד"ר מיכל רום
ד"ר מיכל רום

מלמד מספרת על אם שהגיעה אליה עם בתה בת השמונה, וביקשה לעשות לה טיפולים להסרת שיער מכל הגוף כי היא מאוד שעירה ולא רוצה שהילדה תסבול מהצקות בבית הספר. "זה מדהים, החשש שלה שהילדה תהיה חריגה בעצם מוביל אותה לפתח אצל הילדה הפרעות אחרות הקשורות בדימוי גוף", מלמד מפרשת. "כמובן שסירבתי בתוקף לבצע את הטיפול. גם האמהות צריכות לקחת אחריות. לתת לילדות להיות ילדות". 

אז מה בעצם קרה כאן? איך זה שלבנות השלושים פלוס הבוש לא הפריע, בנות העשרים החלו להתעסק בנושא כשסקס נכנס לתמונה, ובנות ה-13, שעדיין לא התנסו במין  מעדיפות ערווה חלקה בגיל כה צעיר? "כשמדובר על נשים בוגרות שמסירות את השיער, מדובר על רצון לשמור דימוי 'ילדי', מסבירה ד"ר מיכל רום, מהתוכנית ללימודי מגדר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באונ' בר אילן. "המקור אמנם היה בפורנוגרפיה, אבל גם זה השתנה. הרי זה בכל מקום. החשיפה, התכנים והרעיונות של הדימויים מעולם הפורנו חדרו כבר ממזמן למייסנטרים. זה יותר דומיננטי והכוח שלהם מתחזק". היא מוסיפה. _

רום מציירת תמונה מאוד אירונית. לדבריה, נשים מבוגרות שמסירות את שיער הערווה שלהן, רוצות להרגיש צעירות יותר, ואילו הצעירות - רוצות להזדרז להיות בוגרות יותר "היום כבר אין נעורים", היא מוסיפה, וכל קבוצת גיל בעצם מחקה את ההתנהגות של השנייה. "באותה נשימה, צריך להבין את הצעירות, הגוף שלהן משתנה והן נבהלות שקורה שם משהו - כי לרוב הן יראו את זה רק על עצמן. בתמונות של דוגמניות או בתוכן פורנוגרפי הרי אין ממש שיערות", היא מסכמת. 

אישה מגלחת (צילום: Shutterstock)
מורידות הכל | צילום: Shutterstock

גברים - אשמים או לא?

האמת המצערת היא, שרוב הנשים לאורך ההיסטוריה לא הרגישו צורך להסיר לחלוטין את כל השיער כנערות מתבגרות, אולי כדי לסדר קצת בשביל הביקיני. לא יהיה מופרך לטעון שהגילוח המוחלט נכנס לתמונה בדרך כלל עם הציפיות הגבריות והרצון לממש אותן. ואכן, בסקר מהיר שערכנו עם רווקים בשנות העשרים שלהם, התשובה הייתה חד משמעית – הם לא מתים על בוש. עם זאת, יש אבל וחשוב להתייחס אליו.

"אני אעדיף שלא יהיה, אבל אם אני מגלה את זה רגע לפני שאנחנו עומדים לשכב, זה לא יהיה דיל ברייקר", מסביר טל בן ה-25, ומשקף את מה שחושבים הרבה מאוד גברים צעירים. בזמן אמת, הוא מסביר, זה באמת לא כל כך משנה, והוא באופן אישי לא יבקש ממישהי להסיר לחלוטין את שיער ערוותה. ד"ר רום מגבה את הטענה: "אני בטוחה שיש הרבה מאוד גברים שזה לא מה שעושה להם את זה דווקא. זה מתפשט בגלל הכוח של כלי התקשורת, החשיפה של הדימויים שלהן. עם זאת, הספרות המקצועית מתארת איזשהו רצון להשאיר את הנשים כילדות קטנות שלא מבגרות, כשערווה מגולחת היא סממן לזה - ויש גברים וגם נשים שמאמינים שזו מערכת היחסים הטבעית.

ומה שלום אמא?

הן אלו שהביאו אותנו לעולם והן אלו שבונות את היסודות של כל מה שעוד נדע על נשיות. אך האם הן האחראיות הבלעדיות עלינו? ד"ר רום מבקשת שלא להאשים את האמהות ולהטיל עליהן את מלוא האחריות. "האמהות הן גם צרכניות של התרבות הזאת, חלק הפנימו בעצמן את הרעיון ששיער ערווה גלוי זה דבר לא אסתטי". זה לא שהיא חושבת שלאמהות אין שום חלק במגמה, אבל לדעתה - תפקידן הוא לפתח את החוש הביקורתי בקרב בנותיהן. "חשוב לדבר על כסף וכלכלה ואינטרסים של חברות - מי מרוויח מהתופעה הזאת? מי רוצה שמיליוני ילדות יקנו סכין גילוח או ילכו למכון לייזר? זה עולם שלם של פעולות שאנחנו נדרשות לעשות באופן שוטף כדי לתחזק את הגוף שלנו. יש לזה מחיר של זמן וכסף". 


תורת המנהגים - הסרת שיער from zohar on Vimeo.