"שמנה מדי להיות תופעה גלובלית מצליחה?"
"הדבר הכי חם עכשיו הוא אדל", אמר לגרפלד והתחיל טוב. לאחר מכן גם שיבח את קולה האלוהי, ואת פניה כאמור, אך היה חייב לציין את המילה שמנה ו"יותר מדי". מעריציה של הזמרת בת ה-23, שמהווה קונצנזוס מוחלט בדבר היותה הקול הכי משובח היום בעולם המוזיקה, לא נותרו אדישים. "קצת יותר מדי שמנה עבור מה?", צייץ אחד הגולשים. "שמנה מדי כדי להפוך לתופעה עולמית? או שמנה מדי כדי להפוך לדוגמנית בגדים חסרת כל כישרון".
-and-Victoria_B.jpg "קרל לגרפלד וויקטוריה בקהאם (צילום: Sean Gallup, GettyImages IL)")
ובכן, לפני שנצטרף למאבק נגד לגרפלד בדבר המשקל של אדל, יש מקום לומר את האמת: הוא בסך הכל מציין עובדה קיימת, שכן הזמרת אכן לא אישה קטנה. למעשה, היא בהחלט גדולה יותר מהאישה הממוצעת. אז על מה ולמה בכל זאת ההתלהמות הגדולה פה כלפיו? ראשית, כי בפעם האחרונה שבדקנו, אדל לא מתיימרת להיות דוגמנית. היא זמרת. טובה מאוד, והיא עצמה אמרה בראיון למגזין פיפל באפריל שנה שעברה כי "גם אם הייתה לי גזרה מושלמת לא הייתי חושפת את החזה והישבן שלי בשביל אף אחד. אני מאוד אוהבת לראות את הישבן והציצים החשופים של ליידי גאגא וגם של קייטי פרי. מאוד אוהבת. אבל המוזיקה שלי היא בשביל האוזניים ולא בשביל העיניים".
ומה לגבי דוגמניות שהן "קצת יותר מדי רזות"?
שנית, היינו מצפות ממר לגרפלד לחשוב רגע לפני שהוא מתנפל על נשים גדולות, מלאות ביטחון עצמי ומצליחות שלא קשורות כלל לתעשיית הדוגמנות, או לכל הפחות להיות הגון מספיק גם לתת קונטרה לכל אותן דוגמניות שהן "קצת יותר מדי" רזות. כל אותן בנות שהוא מעסיק דרך קבע על המסלול שלו ושל החברים שלו בשבועות האופנה.
לצערנו, עד כה, אנחנו בעיקר מגלות שהשדופות הן אלה שמשפיעות במיוחד על הדימוי העצמי השלילי שלנו שלא פעם מרחיק לכת עד הפרעות אכילה, אנורקסיה והרעבה, ומוטב שנטפל בהן קודם. אחרי הכל, טרם פגשנו בבחורה שאכלה את נפשה בשעת לילה, בניסיון להיראות בדיוק כמו אדל. מה שכן, נתקלנו בטונות שרוצות להישמע כמוה. כך שכל הביקורת הזאת של לגרפלד על מודל נפלא לחיקוי כמו אדל היא בעיקר מגוחכת, ומיותרת. הרבה יותר מיותרת ממשפחת המלוכה.
מה דעתך: מתנפלים על לגרפלד לשווא או שיש דברים בגו?