תתפלאו, בערבי חג אני דווקא מקפידה להתלבש יפה. יש לי די הרבה שמלות בארון, אבל בגלל שגדלתי בקיבוץ של שנות השמונים אני לא מסוגלת לעשות את המעבר מ"בגד חגיגי" לסתם בגד של יום חול, ולכן לעולם לא אגיע לעבודה באמצע השבוע בשמלה שהיא קצת יותר שיק מהרגיל. השמלות שלי תלויות להן כל השנה נטושות על הקולב, מחכות לחגי ישראל שיוציאו אותן לאור.
הבעיה המרכזית שלי בליל הסדר היא שתמיד קר לי. אפריל זה יענו כבר אביב מתקדם, אבל ללבוש לעת ערב שמלה קצרה עם סנדלים בהרי הצפון זה לא כל כך נעים. וכך קורה מדי שנה שאני מתחילה את הערב במראה חגיגי ונחמד, ומסיימת אותו ככה:
לכבוד חג החירות הראשון שלי כאישה יפה ומושקעת, ביקשתי משלושה אנשים יקרים לעזור לי לבחור מה ללבוש הפעם: רקפת, חברתי הטובה שמכירה אותי הכי טוב, סיון דה ליאו, עורכת האופנה של FF שיודעת מה הכי נכון וטל, בעלי האהוב והאוהב. זה האחרון הפתיע: בשוטף הוא כמעט ולא מעיר לי על מראה חיצוני, לא לרעה ולא לטובה, אבל הופה, מסתבר שכששואלים אותו פתאם יש לו הרבה מה להגיד, והוא לא בוחל בעלבונות. בבקשה לא להתרגש, האהבה שלנו מושתתת על יחס הדדי של בוז מרוחק. זה ידוע שהוא חולה עליי – ככה פשוט אנחנו מדברים.
על כל תמונה תוכלו לראות את הניקוד שהיא קיבלה מכל מבקר: אני סימנתי בלבבות, רקפת בסרטים, סיון בתיק אופנתי וטל בשפתיים לוהטות.
חולצת תחרה מהונינגמן
אני: לבן זה הכי פסח שיש, ומכנסיים ארוכים זה הכי לא קר! אבל איזו עליונית מתאימים לזה? ייתכן ששוב אגמור את הערב בחולצת סיום מסלול.
רקפת: קלאסי ומוצלח, אבל לא שומט לסתות.
סיון: החולצה מאוד יפה אבל הייתי לובשת אותה עם חצאית. ככה זה לא מספיק חגיגי.
טל: יפה.
שמלה של שופינא
אני: השמלה הזו היא אולי הבגד היחידי בארון שלי שאני מרגישה בו לוהטת באופן אוביקטיבי.
רקפת: ממש כיוון טוב! שמלה מגניבה, יפה ומחמיאה, הכיסים מגניבים.
סיון: שמלה מאוד מחמיאה, מאוד מעודכנת ובעיקר מתאימה לחג.
טל: וינטג'.
חולצת פרחים מחנות יד שניה בדיזנגוף
אני: זו חולצה מהממת וההדפס שלה פרחוני, ופרחים זה מאוד אביבי! אופציה טובה ומגניבה בעיניי.
רקפת: חולצה אביבית באורך מחמיא שמתאימה ליומיום ולאו דווקא לארוחת החג.
סיון: פשוט לא. הפרינט לא מתאים וכל השילוב לא מחמיא.
טל: אלה אינם צבעים שבוגר קיבוץ יכול לחיות איתם בשלום. זה מזכיר לי את שמיכת הפיקה שלי מהגן.
חולצת כפתורים וחצאית גבוהה מיד שניה
אני: החצאית הזו עושה לי בטן, אבל אולי ככה זה אמור להיראות. את החולצה בחיים לא לבשתי כי לא ידעתי עם מה אפשר. אני די אוהבת את איך שזה נראה ביחד.
רקפת: החצאית מכובדת והחולצה מחמיאה, אבל משהו לא מסתדר לי.
סיון: את חייבת לגהץ את החולצה ולהכניס אותה כמו שצריך לחצאית.
טל: ספרנית נימפומנית.
אולי החולצה צריכה להיות בחוץ?
אני: אני אגהץ אותה, בסדר, אבל ככה זה יותר נורמלי?
רקפת: החולצה קצת גדולה עליך, אולי תתני לי אותה?
סיון: אפילו לא אופציה.
טל: זה מצ'וקמק ואת נראית כמו מזכירה פולניה זקנה.
חצאית גבוהה וחולצה שחורה עם פייטים
אני: נחמד.
רקפת: לא מתאים לארוחת חג בכלל.
סיון: החצאית חמודה אבל הגופייה יומיומית מדי וגם חייבת להיכנס לחצאית.
טל: את נראית בבגדי מד"ס.
שמלת אוברסייז מנוקדת מקסטרו
אני: השרוולים ארוכים ויהיה לי כיף לשבת ככה לאכול כי לא ילחץ לי בבטן.
רקפת: מי זאת? איפה חברתי האהובה שמעריצה שמאטעריה? אני רוצה את השמלה הזאת גם.
סיון: מהממת, מושלמת, מחמיאה, סקסית, לא דודתית, קלילה ופשוט מעולה. בא לי עליה לעצמי.
טל: שמלה גסה ולא מתאימה. ותשזפי את הרגליים.
שמלה פרחונית עם כתפייה אחת ממנגו
אני: איכשהו לפני חמש שנים, כשקניתי אותה, זה נראה טוב.
רקפת: אני אתן לזה 1 וגם זה רק כי אני אוהבת אותך.
סיון: יכול להיות מגניב לבריכה של הקיבוץ. כתפיה אחת מאוד הולך עכשיו אבל הפרינט הזה לא.
טל: זה מוזר מדי.
שמלה כחולה קטנה מבוטיק בבוגרשוב
אני: פעם אהבתי אותה ממש והיא גם נראתה עליי פצצה, אבל אנחנו עוסקים בעתיד ולא בעבר.
רקפת: איך תתכופפי לקטנים? גם דברים טובים צריך לשחרר.
סיון: היא יפה אבל קטנה עליך, את לא יכולה להרים את היד .
טל: לא ידעתי שאת בהיריון.
שמלת וינטג' מבוטיק יד שניה
אני: הלוואי ויכלתי ללבוש רק בגדים כאלה כל החיים, אבל אני לא מעזה.
רקפת: הו כן! זו השמלה שהכי אהבתי עד כה.
סיון: שמלה חמודה מאוד.
טל: הצבעים האלה מזכירים לי את הלוגו של האיזראל אינסטטיוט.
שמלה כחולה מבוטיק וינטג'
אני: אני אוהבת את השמלה הזו.
רקפת: שמלה מגניבה.
סיון: מאוד חמודה, יושבת בול במותן ומגיעה עד קו הברך הנכון.
טל: נו באמת.
שמלה שחורה מהמשביר
אני: שרוולים ארוכים וכיווצ'וצ'ים שמסתירים את הבטן – לייק.
רקפת: אומג! לוהטת-ת-ת-ת! טל יאהב את זה.
סיון: את נראית בה טוב, אבל זו שמלה קצת פרווה.
טל: קלאסי.
שמלה לבנה מבוטיק בבוגרשוב
אני: מוזר איך פעם חשבתי שזה מוצלח באיזה שהוא אופן.
רקפת: הכתפיות וההדפס חמודים, אבל צריך להוסיף קצת צבע.
סיון: היא לא מספיק יפה ולא מספיק מחמיאה לך.
טל: סקסי מדי בשביל סבתא מרים.
חצאית גבוהה וגופייה שחורה מחברה
אני: החולצה מטשטשת לי את הבטן ובעיניי זה נראה אחלה.
רקפת: הלוק הכללי לא מוצלח, זה קיצי מדי. אבל הכתפיות יפות.
סיון: הגופייה עושה לך בטן והפרחים בכתפייה בצד - פשוט לא.
טל: סביר, חוץ מהפונפונים בכתפייה. זה קצת חושפני.
שמלה ירוקה מחברה
אני: זה לא הסטייל הרגיל שלי, אבל אני אוהבת את זה.
רקפת: הצבע מרענן והגזרה מגניבה. יאללה תתפרעי קצת.
סיון: את נראית רזה קלילה וקיצית, אבל לבוקר שאחרי ערב החג.
טל: תעיפי את זה מהפנים שלי.
גופיה לבנה וחצאית פליסה
אני: זה חמוד! אני נראית כמו רקדנית!
רקפת: חצאית הפליסה מתוקה וממש מחמיאה לך, אבל הגופייה נראית פשוטה מדי.
סיון: אני מתה על פליסה, זה נורא נשי בעיניי, אבל משהו עם הגופייה הלא מגוהצת הזו לא עובד לי.
טל: תעיפי את זה.
חולצת זהב מסבתא וחצאית פליסה
אני: זה מושלם.
רקפת: החולצה הזהובה משלימה למראה מכובד ונוח לארוחת החג.
סיון: החולצה חמודה אבל ליומיום.
טל: גם את זה תעיפי.
הדילמה: להיות שיקית או נחשקת?
סכום הנקודות: ארבעה אאוטפיטים הגיעו למקום הראשון עם ניקוד זהה: השמלה השחורה הקלאסית, שמלת הנקודות, השמלה עם החלק הכתום משופינא וחולצת התחרה. מטעמי נוחות אני בוחרת להוריד מהרשימה את השמלה הכתומה ואת חולצת התחרה, שלשתיהן אין שרוולים ארוכים, ככה שנשארנו עם שתי שמלות: שחורה צמודה שטל אוהב וסיון פחות, ושחורה עם נקודות שסיון מתרסקת עליה וטל מסתייג.
למעשה, נוצרה כאן דילמה מוסרית ופילוסופית של ממש: האם להעדיף את דעתו של בעלי, שכמו שאפשר להתרשם לא מבין דבר וחצי דבר בבגדים, או לשמוע לעצתה של הפאשניסטה? האם לבחור להיות נחשקת או להיות אופנתית ונכונה?
פחחח, כאילו שיש שאלה בכלל! ברור שאני הולכת עם סיון. כלומר עם כל הכבוד, אם הייתי מקשיבה לבעלי הייתי פה עכשיו? צריך להודות על האמת: טל הולך להיות אחד הנהנים העיקריים מהפרויקט הזה, אז שישב בשקט וייתן למומחים לעשות את העבודה שלהם.
וואו, ועכשיו צריך לבחור נעליים.
>> בפעם הקודמת סיפרתי לכם איך חזרתי ללבוש חזיות מרופדות אחרי 15 שנה