"לגדול בבית עם כל כך הרבה שיער דורש הרבה מאוד סבלנות", אומרת טרילין ראסל בת ה-43 מישוב ליד שיקגו בארצות הברית. היא מתכוונת ככל הנראה לסבלנות האין קץ של בעלה נוכח רעמותיהן של הנשים במשפחה: לאמא שיער ארוך עד הרצפה, כמו גם לשלוש בנותיה שירשו ממנה את גן השיער הארוך. ראסל מאמינה שמי שמפיק הכי הרבה מההתמודדות עם שיערן הארוך של בנות הבית הוא בנה הצעיר שלטענתה, לומד על דרמה נשית תוך כדי סירוק השיער.
"אמא שלי עדיין גוזרת לי קצוות"
בגלל ששיערן של הבנות ובעקר של אימן יכול לשמש כמטאטא נייד, ראסל מקפידה לחנך את בנותיה על חוקי בית קפדניים. בין החוקים: הקפדה על שיער אסוף באזור המטבח כדי למנוע מהמשפחה לאכול מנת שיער עסיסית וכן איסופו באזור הכיריים על מנת להימנע מתקרית שריפת שיער לא נעימה. הרבה מהחוקים בבית נובעים מהפעם ההיא שבה ראסל דרכה על שיערה בזמן שהחליפה לבתה הקטנה חיתול.
פרט לכללי המטבח, בנות המשפחה מקפידות על הגיינה בבית. ראסל למשל משתמשת בכמות אדירה של שמפו וחופפת אחרי כן עם כמויות של קונדישינר. לאחר מכן היא מוציאה קשרים ומייבשת את שיערה עם מייבש שיער במשך שעה. "הכסף שאני חוסכת על סלוני יופי יוצא על קליפסים ותכשירים לשיער", היא מספרת. על אף הטיפול האישי, את גזירת הקצוות עושה ראסל אצל אמא שלה. היא עומדת על כסא והאם גוזרת.
הפעם היחידה בה גזזה משמעותית את שיערה הארוך הייתה כשהיא ובנותיה תרמו משיערן לעמותה שמכינה פאות לנשים חולות סרטן. גם אז ראסל תרמה 50 ס"מ משיערה ולא יותר. "זכרוני הראשון של שיער קצר הוא כשאני בת 4 והתחלתי ללכת לגן ילדים עם שיער שהגיע לי עד למתניים", ראסל נזכרת. "עבורי, שיער קצר יהיה קצת מעל למותן שלי".
אז מה דעתכן, יפה להן או שהגיע הזמן לקצוץ?