ביום בו פוזרה הכנסת בפעם השלישית בשנה החולפת, עמדתי על הבמה בכנס 'נשים מובילות שינוי חברתי' של גבעת חביבה. אל מול ראשות ארגוני הנשים ומאות נוכחות נוספות, ביקשתי שנחתום על עצומה הקוראת למפלגות לאמץ חמישה נושאי ליבה הנוגעים לנשים, חמישה נושאים שאני מאמינה כי הם תנאי לקיום חברה שוויונית ודמוקרטית. אם לא יאמצו אותם, אמרתי, נקרא להחרים אותם. כולן חתמו. בערב קיבלתי הודעה שאני מוזמנת למפגש ראשון לקראת הקמת מפלגת נשים.
אומרים שחכמה הדרך מההולך בה, ואני למדתי שהחיים הם מסע. מסע בו בכל רגע ורגע יש הזדמנות ליצור משהו חדש, זה בידיים שלנו לעשות את הבחירות הנכונות ואני בוחרת ללכת לפוליטיקה. אחרי שני סבבי בחירות כושלים ורגע לפני סבב שלישי שיראה בדיוק אותו דבר, החלטתי לעשות ולשנות. יחד עם חברות יקרות, נשות עשייה הפועלות למען שוויון מגדרי, הקמנו את מפלגת 'קול הנשים', מתוך מטרה להגדיל את ייצוג הנשים בכנסת. מיום הקמת המדינה כיהנו רק 138 חברות כנסת מתוך 2640 ח"כים והשנה החולפת מלמדת אותנו שנשים הולכות ומודרות מהשיח הפוליטי בישראל. אם בכנסת ה 20 נשבר שיא וכיהנו בה 37 חברות כנסת נשים, הרי שבזו הבאה אחריה ירד המספר ל- 28 ובכנסת ה- 22 כיהנו 27 חברות כנסת בלבד. במהלך שנה, הידרדרנו ב 18 מקומות במדד השוויון המגדרי העולמי, וישראל נמצאת כיום במקום 64 המאוד לא מחמיא. מתברר שהליבראליות, שמרבית המפלגות אוהבות לנפנף בה - נעצרת כשמגיעים לייצוג נשים.
המצב הקשה אליו הידרדרה מדינת ישראל פוגש אותנו בכל אחת מהמערכות הפועלות. למדינת ישראל אין מפכ"ל כבר שנה וחצי, והמערכת המשטרתית מתקשה להחליט לאיזה צד למשוך את השמיכה הקצרה שלה. מערכת הבריאות שלנו כושלת והדבר ניכר לכל אדם המגיע אל מסדרונות המחלקות ואל חדרי המיון. לא פעם לוויתי את אבי המנוח לאשפוז בבית החולים, ופגשתי את העיניים העייפות וחסרות האונים של הצוות המקצועי. פעם אף הגדילו לעשות, ואבי אושפז במחסן שהוסב לחדר טיפול. אל מערכת הרווחה שלנו לא זורמים התקציבים הנדרשים, ואימהות בדרום זועקות שיטפלו בילדיהן המצויים בפוסט טראומה. זה פוגש אותנו בחינוך, בתחבורה, בתקציבים המקוצצים למשרד החוץ.
הגיע הרגע בו לא יכולנו לעמוד מנגד, לנוכח העוולות הזועקות לשמיים. אנחנו נמצאים בלופ אינסופי של מערכות בחירות יקרות ומיותרות, והנפגע העיקרי הוא האזרח הקטן. החלטנו לעשות מעשה והקמנו את מפלגת "קול הנשים". רשימת המפלגה לכנסת היא התשובה לכל מספרי המעשיות, על כך שחיפשו נשים ראויות לשלב ברשימתם - ולא מצאו, היא התשובה למפלגות שמלכתחילה מצהירות כי לא ישלבו נשים ברשימתן. ברשימה שלנו קרוב ל-100 נשים מובילות מכל חלקי החברה הישראלית, נשים המגיעות עם קבלות של עשיה בתחומים מגוונים. באחד המפגשים שלנו התבוננתי בהן בחברותיי לדרך. זו לצד זו ישבו תושבת קריית ארבע ולצידה אישה ערביה מרמלה ושתיהן שוחחו עם לסבית מצפון תל אביב ואשה חרדית מכפר חב"ד. שנים חינכו אותנו ששיח כזה הוא בלתי אפשרי, מה למתנחלת ולערביה אתם שואלים? מתברר שרב המשותף ביניהן על המפלג.
נשים מביאות גוון קול אחר אל השיח ואל הפוליטיקה העייפה והרוויה שלנו. כשתמונת הסקרים מנבאת בדיוק את אותן התוצאות, כשהציבור כבר מבין ויודע שיש לחשב מסלול מחדש, מדינת ישראל חייבת מנהיגות נשית. מפלגת קול הנשים היא התשובה לכך.
הכותבת היא מספר 2 ברשימת מפלגת "קול הנשים" לכנסת