נקודת חן קטנה מעל השפה הימנית וגשר על השיניים – אלו שני ההבדלים הפיזיים היחידים בין התאומות הזהות, נוי והדר קרקו (16). למעשה, הן מודות, אפילו כמה חבריהן המשותפים כבר התייאשו מהניסיונות לזהות מי זו מי, והפכו אותן לישות אחת. בהתאמה, האחיות קרקו אכן מתפקדות בסינרגיה טוטאלית, כמעט מטרידה, עד שגם הניסיון להפריד בין תשובותיהן בראיון הזה היה בלתי אפשרי. כשהדר מתחילה משפט, נוי ממהרת להשלים אותו. כשנוי משיבה, הדר מתפרצת לדבריה, ובמחצית הזמן הן פשוט מדברות ביחד, פה אחד, בקול זהה.
לא רק באופן מטאפורי, גם באופן פיזי הן מחוברות, או לפחות היו בעבר. עד החודש הרביעי להריון של אמן, הרופאים סברו שנוי והדר הן בכלל עובר אחד. רק בהמשך התברר שהן תאומות, המחוברות בחבל טבור אחד. "אנחנו גם לומדות באותה הכיתה וכל החברים שלנו הם חברים משותפים", מציינת הדר, "אין חברה שלי שלא חברה גם של נוי. הרבה פעמים מתבלבלים בינינו, אז אנחנו עושות להם מלא מתיחות, סתם בכיף שלנו".
נוי: "אם אנחנו מתקשרות לעבוד על מישהו מהחברים, הם כבר ישר עונים..."
ביחד: "כן, נו מה, נוי והדר?"
אתן מדברות כל הזמן ביחד?
ביחד: "כן".
הדר: "בשנה האחרונה התקרבנו אפילו יותר. אם מזמינים את נוי למסיבה כלשהי אין סיכוי שאני לא אהיה שם איתה".
נוי: "לא אומרים אף פעם רק נוי".
ביחד: "אומרים נוי והדר".
אם השמות נוי והדר קרקו לא אומרים לכם כלום, כדאי שתתחילו לשנן. האחיות קרקו מסתמנות כמעצמת פופ עולה, שמתפתחת בקצב מהיר ועתידה לכבוש את ילדיכם מכל במה אפשרית: בטלוויזיה, בערוצי הרדיו וגם בעיתוני הנוער. כבר עכשיו מתחזקות השתיים עמוד פייסבוק רשמי, עם קרוב ל-74 אלף עוקבים, חשבון אינסטגרם בן חודשים ספורים שכבר צבר אלפי עוקבים, וחשבון יוטיוב פופולרי, שבו כבר פרסמו שלושה קליפים.
הן התחילו את הקריירה שלהן כבר בגיל 6, כשדיגמנו לקמפיינים של "גלי" ו"סולוג", והספיקו מאז לצבור רזומה קרייריסטי של נשים בנות 40. בין השאר, השתתפו בקלטות ילדים ובסדרה "מרי לו" ; הנחו פינה משלהן בערוץ הילדים; יצרו דיסק עם שישה שירים מקוריים וארבעה קאברים, והן מופיעות בכל רחבי הארץ, ביחד עם כוכבי ילדים וותיקים כטל מוסרי ושחקני "גאליס". בשנתיים האחרונות, לצד לימודים מלאים בבית הספר, הן מקיימות את עיקר הקשר שלהן עם הקהל בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות, שם הן אוגרות מעריצים באלפים. וזה לא נשאר ברשת.
נוי: "עוצרים אותנו ברחוב ומצטלמים איתנו. ואנחנו תמיד מצטלמות וחותמות".
הדר: "אבל אנחנו לא מרגישות מפורסמות. אנחנו מרגישות שאנחנו חברות שלהם".
נוי: "יש לנו מעריצים מכיתה ד' ומעלה, אבל יש גם א', ב', ג' ויותר קטנים".
הדר: "אין מה לעשות, שתיים זה תמיד מעורר התלהבות. זה תמיד הדבר הכי מגניב".
מה דעתכן על התאומות מלול?
הדר (בפנים חמוצות): "הן נחמדות. פשוט כל אחד מכוון למקום אחר והולך על קו אחר".
הבגדים: ג'ינס, ואז ביקיני
כדי להבין עד כמה התאומות לבית קרקו הן יותר מדאבל-גימיק, צריך לראות את המערכת המקצועית המסועפת שמקיפה אותן, הכוללת שלוש חברות הפקה שונות ואמא צמודה אחת. "בגיל שש ראו אותנו מאיזו סוכנות ופנו לאמא", הדר מסבירה, "היינו בהתחלה בסוכנות רגילה. לא משהו מעניין. עם עוד איזה 400 ילדים. זה לא ניהול אישי כמו שיש לנו עכשיו". אחרי הקמפיין הראשון, הן החלו להופיע בקלטות ילדים, שם גילה אותן המפיק המוסיקלי גיא ליכטנטל, בעל חברת ההפקה "סוניק ויז'ן" וממפיקי חברת "פופ ארט", המייצגת כוכבות כמו רוני סופרסטאר ושירי מימון. הבנות הוחתמו במהרה על חוזה אישי ובהמשך הצטרפה גם חברת "חברים הפקות" לחגיגה, כמי שאחראית על ניהול התאומות, כמו גם על ניהול אמני ילדים כמו יובל המבולבל, סבא טוביה, אסף אשתר, רוני דואני ועוד.
ליכטנטל, שניסה מאז ימי רוני סופרסטר להכניס זמרות צעירות לתודעה הציבורית, אימץ את הצמד קרקו מתוך כוונה למתג אותן ככוכבות פופ צעירות. יופיין המהפנט של השתיים, אגב, בהחלט לא מזיק למטרותיו. "הן פונות לילדים ולנוער", מסביר ליכטנטל, "אבל מביאות משהו אחר מכוכבי ילדים בני עשרים ומשהו. הן פונות אליהם בגובה העיניים ואין להן סממנים של כוכבניות. גילינו שמה שמעניין את הקהל בגילאים האלה מול נוי והדר הוא לשמוע על חיי היומיום שלהן כטינאייג'ריות בארץ".
בינתיים, חילקו את הדיסק שלהן בבתי ספר ברחבי הארץ ללא תשלום, כאמצעי שיווק חכם, הופעותיהן של האחיות קרקו הוצמדו להופעות של כוכבי ילדים וכך התרחב גם הקהל שלהן. הן החלו לחרוש את הארץ. "ביום העצמאות היינו במזכרת בתיה ובאשקלון. בפסח בנחשונית, בפארק אריאל שרון, בקריית מוצקין ובכפר סבא", אומרת נוי.
הדר: "היה יום אחד שבו הופענו..."
שתיהן: "גם בבאר שבע וגם בחיפה".
אבל התאומות קרקו לא מסתפקות בזה. בקרוב הן יחלו לפרסם בלוג שבועי בעיתון הנוער "ראש 1" ועל קמפיין דוגמנות הקרב ופרויקט טלוויזיוני חדש הן רק יכולות לרמוז. מודל החיקוי שלהן, הן מבהירות, הוא התאומות מרי קייט ואשלי לבית אולסון. "הן היו שם תמיד אחת בשביל השנייה והן ממש מזכירות אותנו", אומרת הדר. "הן תמיד נמצאות אצלנו בראש", נוי מוסיפה.
היום הן משיקות ב-mako קליפ לשיר חדש ,"קיץ בים", אותו חיבר, הלחין והפיק מוסיקלית אמיר אפרגן, שעובד גם עם זמרות פופ צעירות באירופה. ואם משווים אותו לקליפים קודמים – אי אפשר שלא להבחין בשינוי הדרמטי שיצרו עבור הבנות. ואולי קצת מוקדם מדי. צמד התאומות החייכניות בג'ינס וכובע קסקט מעמוד הפייסבוק, התחלפו בנשים קטנות שמפזזות בבגדי ים. אז אולי אסתי גיזנבורג כבר עשתה את זה קודם, אבל נראה שעבור הבנות הבית הראשון בשיר הקליט- "בלונדית בבקיני משתזפת.... כולם מסתכלים עליי. הבנים קוראים. יש אקשן בעיניים..." - מקדים את זמנו. כך, כשהן נשאלות לגבי מחזרים, הן מסמיקות קלות. "יש מחזרים ששולחים לי כל מיני הודעות גם בוואטסאפ וכאלה", נוי מסבירה.
ואתן מנפנפות אותן?
"אנחנו לא מנפנפות. ממש לא. אנחנו פשוט אומרות את זה בצורה מנומסת. ש... מה אפשר להגיד להם? (פונה אל הדר) שזה לא מתאים. תודה רבה".
הדר: "שאנחנו מעריכות את זה מאוד, אבל אין לי מה לעשות עם הפניות שלהם כרגע".
למה לא, בעצם? לא בא לכן חבר?
נוי: "חבר רציני לא היה לנו, וזה גם ממש לא לחוץ כרגע, כי אין לנו זמן. אנחנו מרוכזות במה שאנחנו עושות. ואם כבר, אז הדר ואני מחפשות תאומים", היא אומרת וצוחקת.
המודל: מע"רית מזמרת
בכניסה לביתן הפרטי, במושב הפסטורלי גינתון, עומדת יעל, אמן של הבנות ואשת סודן. "אימא שלי היא החיים שלי", אומר הדר בהערצה, "אני יכולה לספר לה הכול. היא תמיד איתי ויש לה פתרונות להכול". ונוי משלימה: "אימא כל הזמן מעורבת ומגיעה לכל הופעה, אבל היא גם סומכת עלינו, כי היא יודעת שאנחנו כמוה. קורצנו מאותו החומר".
הן מציגות את הבית רחב הידיים בפתיחות רבה ומספרות שהוא כולל לא מכיל לא פחות מעשרה חדרי שינה. כמות החדרים אינה מקרית: היא נועדה להכיל את כל האחים, חצאי האחים והאחים החורגים במשפחה. את ילדותן העבירו בשכונת בית אליעזר בחדרה כשתי בנות יחידות בביתן, ולהן אחות גדולה, מנישואיו הקודמים של אביהן. אלא שאז, כשהיו בכיתה ב' התגרשו הוריהן, אמן הכירה בן זוג חדש, עורך דין במקצועו, והן עברו להתגורר בגינתון. בן הזוג הביא עמו ארבעה ילדים מנישואין קודמים ובכל זאת, כל זה לא הספיק. ביחד, הביאו האם ובן זוגה הנוכחי אחות קטנה בת 4 וחצי לתאומות קרקו, בשם נעמה. הקשר עם אביהן, הן מספרות, נותק כבר ועמו גם הקשר עם אחותן הגדולה. "אבא מדריך טיולים בעולם ולכן אנחנו לא ממש בקשר. אנחנו מנסות לדבר אתו, אבל בגלל המרחק, הקשר הוא לא כל כך סדיר", מסבירה הדר ונוי מוסיפה ש"חן, אחותנו הגדולה מצד אבא, גרה בקנדה ולפני חודש ראינו אותה בפעם השלישית".
בין הלימודים במגמת ביולוגיה ומחול (שיעורי המחול נמשכים כמעט כל יום עד השעה ארבע וחצי), הבגרויות שרק התחילו, וההופעות, מספיקות השתיים גם לבצע מדי שבוע שלוש משמרות בנות שמונה שעות כמתנדבות במד"א. מה שאולי נשמע לכם כמו גימיק שיווקי צדקני, מתברר כתשוקה אמיתית של השתיים. "אנחנו מע"ריות. מסונג'רות עם רצון", נוי אומרת ושתיהן פורצות בצחוק, "סתם! מגישות עזרה ראשונה, עם כל מה שכרוך בזה: למשל מודדות לחץ דם, סוכר, דופק לחולים באמבולנס".
נוי: "גם במד"א, כמו בכל דבר, משתדלים לשים אותנו תמיד ביחד במשמרות. האמבולנס אוסף אותנו מהבית ואנחנו יוצאות לדרך. כשאנחנו מפנות חולים יוצא לנו לפעמים גם לפגוש ילדים חולים ולהצטלם איתם. יש מקום בלוד עם הרבה ילדים שמשחקים תמיד בחוץ. הילדים האלה סוג של מעריצים אותנו, אז שבכל פעם שאנחנו מגיעים לאיזור, הם דופקים על האמבולנס כדי שנצא החוצה. עכשיו, זאת בעיה: את במשמרת, ויש לך גם את המעריצים, מה את עושה? אני כן מנסה לשלב. לא תמיד מצליחה, אבל מנסה".
הדר: "הכי מצחיק זה כשחולים אומרים: 'רגע, אתן שתי תאומות או שאני קצת מסוחרר? הם רוצים לוודא שהם לא רואים פעמיים".
אז מה אתן רוצות להיות כשתהיו גדולות? זמרות, שחקניות, רופאות?
נוי: "תלוי. אם נמשיך במקצוע הזה, אז ברור שנרצה להמשיך להופיע ולשלב את כל מה שאנחנו עושות היום..."
הדר: "אני מאמינה שנמשיך, אני מאוד רוצה שנמשיך".
נוי: "ואם לא, אז בתחום הרפואה. רופאה או אולי פרמדיקית".
הסוד: לכתוב שני סימני קריאה, אף פעם לא שלושה
הציפייה לפגוש ילדות פופ נלהבות ומפונקות מתנפצת במהרה. נוי והדר אולי קצת מפונקות, כמו כל ילדה בגילן ובמעמדן הסוציו-אקונומי, אבל אין בהן טיפת שטחיות או התנשאות. הן נעימות ואינטיליגנטיות, ובסוף הראיון אפילו טורחות להציע קציצות לארוחת ערב. וגם מעבודה קשה הן לא מפחדות. "אנחנו לא הולכות לישון בלילה", נוי מסבירה, "זאת אומרת, אנחנו הולכות לישון מאוחר", נוי מסבירה, "למשל כשהיה לנו מבחן סיום לקורס במד"א. למדנו עד 4 וחצי בבוקר,בלי שאימא שמה לב. הלכנו לישון לשעתיים וקמנו למבחן".
בזמן שטינאייג'רים בגילן יבלו את החופש הגדול בים, בחו"ל וברדיפה אחר המין השני, צמד התאומות יהיו עסוקות בלקרוע את הקניונים. לא בקניות, דווקא, בהופעות עם השירים שלהן. בזמן הפנוי המועט שנשאר להן, יעדיפו השתיים לתחזק את עמוד הפייסבוק הרשמי שלהן.
אין לכן פייסבוק פרטי?
נוי: "לא, אנחנו מעדיפות שלא, כי יש הרבה מעריצים ששולחים הודעות ומפיצים דברים בפייסבוק ואנחנו מנסות לענות ולא מצליחות. אז אמרנו 'יאלה, בוא נפתח עמוד רשמי ושם יהיו כל המעריצים שנוכל לענות להם'".
הדר: "למרות שיש הרבה מתחזים שקוראים לעצמם הדר או נוי קרקו".
נוי: "והם מעלים תמונות, שאין לי מושג מאיפה הם מביאים אותן".
הדר: "מה שמצחיק, זה שחברים שלי עושים לזה לייק ומדברים איתם".
בתור כוכבות רשת, ,לתאומות קרקו יש דעה מוצקה על ניהול עמודי פייסבוק רשמיים. "כשרק פתחנו את העמוד, היו פוסטים שהסוכן שלנו היה מעלה", אומרת הדר, "אבל הוא לא היה כותב אותם בשפה שלנו. הרגשתי שהמעריצים באמת שמים לב מי כותב להם, והחלטתי מאז שאני רוצה לכתוב ולשתף בעצמי".
נוי: "זה היה צעד נכון כי מבוגר שכותב, לא מכיר את השפה של בני נוער".
הדר: "אפילו אם זה לכתוב שני סימני קריאה במקום שלושה. יש פרטים קטנים ומזהים שחשובים".
לא מדובר בהגזמה: השתיים באמת מבלות את כל יומן, מתחילתו ועד סופו, ביחד. הן הולכות לבית הספר, לומדות, חוזרות לאכול, עושות את שיעורי הבית – הכול ביחד. לפעמים הן אפילו בוחרות אחד משני החדרים שלהן, הממוקמים זה מול זה, וישנות ביחד.
מה אתן עושות בנפרד?
הדר: "ממממ... פיפי".
אין ריבים?
נוי: "אין?! אנחנו כל שנייה רבות. אם זה על השלט, על מה לאכול היום, מה עשית בפייסבוק, למה לא הכנת לנו את השיעורים?"
להיות תאומות שלומדות באותה כיתה, הן מסבירות, זה סטטוס שטומן בחובו גם לא מעט יתרונות. "ברור שהמורים מתבלבלים בינינו, זה קורה כל הזמן וכבר נמאס לנו לתקן אותם, אז לפעמיים אנחנו אפילו לא אומרת", אומרת הדר. מבלי לחשוף פרטים מפלילים, הן מודות שבמקום להכין את אותם שיעורי בית פעמיים, לפעמים הן מסתפקות באחות אחת, שמכינה את השיעורים בשביל שתיהן. גם את האפשרות להתחלף ביניהן, כשאחת מוכנה יותר למבחן מהשנייה, הן לא פוסלות על הסף. מה הן יעשו כשיגדלו ויאלצו להיפרד? מתברר שאין להן שום כוונה כזאת.
הדר: "כשאני אהיה גדולה, אני אגור בעיר, בתל אביב".
נוי: "אבל נגור ביחד".
הדר: "קומה מעל קומה".
נוי: "הדר, יש לך קמח? איזה יופי. יש לך סוכר?"
הדר: "בטח, בואי קחי".
נוי: "אני רואה את עצמי גרה מעליה".
הדר: "לא, אני אגור מעלייך".
יש בכלל מקום לחברים נוספים בזוגיות הזאת שלכן?
נוי: "יש לנו חברה הכי טובה שקוראים לה יובל, והיא הצטרפה להיות תאומה שלנו. אנחנו שלישיה כזאת. בהתחלה היה לה קצת קשה".
הדר: " זה בעצם להיכנס לתוך חבילה".
נוי: "זה כמו להיות שלוש חברות ששתיים מהן בקשר ממש צמוד ואחת לא. אבל היא למדה לחיות אתנו".
הדר: "עכשיו היא אחת מאתנו".
תגידו, יש גם כאלה שלא יודעים איך לאכול אתכן?
הדר: "יש הרבה שלא יודעים לאכול אותנו".
נוי: "הכי חשוב שהם יודעים שנוי והדר הן ביחד כל הזמן ואין להם סיכוי..."
הדר: "להפריד בינינו".