"חמודה חמודה חמודה, מתוקה מתוקה מתוקה", מסננת רוני דלומי ברגע של הומור עצמי כשהיא עוברת איתי על תמונות בסמארטפון של עוגות שאפתה, מושא גאוותה. קלוז אפ על מקרון ורוד, פילטר מחמיא על טארט אלפחורס ועוד שלל מאפים וקינוחים מרשימים שכבשו את עמוד האינסטגרם הפרטי שלה. אלא שגם דלומי מבינה שלא משנה כמה לייקים התמונות גורפות - כשמתיקות העל הטבעית שלה מגיעה עם קצפת אמיתית, ייתכן שהגולש התמים יצטרך הזרקת אינסולין. היא ממהרת להסביר. "אני מתה על מתוק, מה לעשות", היא אומרת, "זה הכיף שלי ושל הבן זוג שלי, אלון. לא תמיד יש לי זמן לאפות, אבל אנחנו כל הזמן מחפשים מקומות חדשים עם עוגות ומאפים. והוא יודע שאסור לדבר איתי כשאני רעבה".
את כועסת כשאת רעבה.
"לא כועסת, אבל פשוט לא מסוגלת לדבר. גם מיד כשאני קמה אחרי השינה לא כדאי לדבר איתי. אבל חוץ מזה הכל..."
מושלם?
"אני לא אוהבת את המילה הזו. כשאני שומעת אותה אני ישר מתנגדת, כי אני עם עצמי בלופ המסוכן הזה של מושלמת-לא מושלמת. באלבום החדש שלי כתבתי שיר בשם 'הכבשה הלבנה', ויש שם שורה, 'הכבשה הלבנה אף פעם לא כועסת, היא עוצרת את עצמה והיא כבשה מנומסת'. הוא מדבר על הבנות האלה שתמיד מרצות, תמיד צריכות להיות בסדר. אולי גם אני כזו קצת. אבל את המילה מושלמת צריך להוציא מהלקסיקון".
כמו שאפשר לשים לב, גם שבע שנים אחרי שעמדה על הבמה ההיא וניצחה ב"כוכב נולד 7", המאבקים שרוני דלומי (24) צריכה לנהל נשארו כמעט זהים. היא אמנם הפכה מנערה דרומית ופעורה לתל אביבית שמנהלת קריירה ענפה - מוציאה אלבום שלישי בדצמבר הקרוב, מסיימת עונה ב"גאליס" בערוץ הילדים (כולל תכנית אישית נלווית), שוקדת על חזרות לתפקיד דורותי ב"הקוסם" לקראת חנוכה ובקרוב תסגור מעגל כשתכנס לנעלי מורה ב"בית ספר למוזיקה" (מחזור ג' ייפתח בראשון הקרוב ב-21:00, קשת) – אבל במבחן התוצאה, נראה שהרחש הביקורתי סביבה, זה שטוען כי מדובר במוצר מושלם ומצוחצח מדי, עדייין נוכח.
אולי זה נכון. אולי לילדה הטובה מעומר אכן אין עצם מחוספסת אחת בגוף. אבל דלומי לא מרגישה צורך להתחפש. מסלול הקריירה על שם מיילי סיירוס קובע אמנם שטאלנטיות כמוה חייבות בשלב מסוים לשבור ימינה ולהתחיל להציג צד פרוע, אבל היא מסרבת לשחק את המשחק. בבכורה הטלוויזיונית שלה כשחקנית לפני 3 שנים, בתפקיד משני בסדרה "אופוריה", היא גילמה נערה מסוממת - אבל מאז הקו נזנח ושוב היא הבחורה החייכנית עם הקול המלאכי. לשם המחשה: הקמפיין החדש שלה הוא לא לחברת אופנה בועטת או לליין מוצרי איפור סקסי, אלא לנקה 7. "אבל לא הכל אצלי זה סבון", היא מתעקשת, "ונגיד שיש לי סודות אפלים, אז מה? זה אומר שחייבים לדעת עליהם? לכל אחד יש את המורכבויות בחיים שלו ומקומות שהוא לא מדבר עליהם. אני לא בחרתי לפתוח את המקומות האלה בפני כולם כשהחלטתי להיות זמרת".
"לא תמימה כמו שאני נראית"
בדרכי לפגוש אותה, קורה משהו שמשמח את שני הצדדים - השיר החדש שלה, "לשמור עליי", מתנגן ברדיו בזמן אמת, משחזר את ימי "תן" הלוהטים, שזיכו אותה ב-2010 בשלושה תארי "זמרת השנה". אף שיר שהוציאה מאז לא שחזר את אותו הד ציבורי, אבל תסמכו על דלומי שהיא בדרך לשם, עורכת בקרת איכות על תוצריה המוזיקליים בלי הפסקה. "אני יודעת באילו פלייליסטים אני, וכל התחנות חשובות לי, לא רק גלגלצ", היא אומרת. "אני מודעת להכל ומאוד בשליטה על הקטע המקצועי. חשוב לי להיות קשובה, ולבדוק למה משהו לא עבד".
זה מצריך הרבה ביקורת עצמית.
"תשמעי, אני ממש לא תמימה כמו שאני נראית, אני ממש רואה ויודעת מה קורה סביבי. אני מעורבת בעיבודים, ואולי עוד לא מתכנתת סאונד אבל יודעת הכל לפרטי פרטים. כל סינגל שיוצא הוא החלטה שלי, וגם אם טעיתי וזה לא היה הסינגל הנכון, אני עומדת מאחוריו. הדעה שלי היא הכי קובעת בסוף. אני גם לא אלבש בגד שלא נוח לי על הבמה או לצילומים, זה לא יקרה. אני לא מסוגלת, זה כמו אבן בנעל".
לאילו הצעות יצא לך לסרב?
"הציעו לי קמפיין לבגדי ים, היו הרבה דיונים ובשלב מסוים הבנתי שאני לא רוצה. אולי זה יתאים לי בהמשך, אבל אני זמרת ואני לא רוצה לבלבל, זה נורא לחתוך הצידה, נורא שונה ממה שאני רוצה לשדר".
וגם ההחלטה לפנות לקהל של ילדים, היא שלך?
"אני לא רואה את עצמי כפונה לילדים בלבד. בערוץ הילדים לא הייתי בילט אין, ו'בית ספר למוזיקה' בעיני היא תכנית לכל המשפחה. אני עצמי עוד קצת ילדה, אז אני עושה פרוייקטים גם לילדים, אבל כשחקנית אני מחפשת תפקידים עם בשר, לא להיות רק החמודה. ראיתי עכשיו את כל הפרקים של UNREAL, יש שם דמות ראשית נהדרת, הייתי מתה לעשות תפקיד כזה. זו דמות שהדבר היחיד שצפוי בה זה שהיא לא צפויה".
אני בעד. את זוכרת שיש שם סצנה שהיא מאוננת במשאית?
צוחקת, "איך שראיתי את זה חשבתי לעצמי, מעניין אם הייתי מסוגלת לעשות את זה. אז נחזור לדבר על בית ספר למוזיקה?".
בטח שנחזור. כשרוני תשב לצד קרן פלס, שרית חדד ויהורים גאון בפאנל השופטים שנותנים רק ביקורת בונה, היא תתרגש, תימס, "תגג'דר", לדבריה (נוטים לשכוח לה: היא חצי טריפוליטאית וחצי עיראקית), ואם יהיו לה הערות הן יהיו בכיוון של "תביט לי בעיניים כשאתה שר". היא עצמה גם הייתה ילדה שיודעת שתקדיש את עצמה למוזיקה, מה שהוביל אותה באופן טבעי לאודישנים של כוכב נולד בגיל 17. אבל מה שילד יודע, היא מבהירה, למבוגרים לוקח זמן להפנים: "כשהייתי קטנה, ההורים שלי רשמו אותי לשיעורי פיתוח קול כי ביקשתי, אבל אחר כך נודע לי שהם בכלל לא חשבו שאני מתאימה לזה", היא משחזרת, "אני פשוט הרגשתי שזה משהו שאני צריכה לעשות. זה מה שאני אוהבת בילדים, הם תמיד אומרים שהם רוצים להיות אסטרונאוטים או וטרינרים. החלומות שלהם קסומים ואז זה מתחלף באיזה עורך דין. אני מאמינה בדברים הגדולים, לא לפחד מחלומות".
איך זה לחזור הביתה לעומר היום? מרגישה שוב כמו ילדה?
"זה מוזר, השקט הזה. בתל אביב תמיד יש איזשהוא רעש בחוץ, לא משנה באיזו שעה. בעומר זה אחרת ואני כבר מרגישה בהבדל. אני משתדלת לפגוש את ההורים שלי בתל אביב כמה שיותר, הכי הרבה שלא נפגשנו היה חודש וחצי. ואז אבא שלי הגיע מאחורי הקלעים להופעה שלי בנוקיה, ורק מלראות אותו, מהגעגוע הביתה, התחלתי לבכות. וזה בסדר שבכיתי. אני לא צריכה להיות או איזו אישה עם קריירה גדולה ששולטת בכל הערוצים או מישהי שמתרפקת על ההורים שלה, מותר לי לשלב בין הכל".
"מי שרוצה להגיד שאני עצית, שיגיד"
בשיר "שומר עלי", הסינגל הראשון מהאלבום החדש, דלומי אומרת שהיא לא יודעת לשחק את המשחק. כשהיא מתחילה להסביר את כוונת המשוררת, מתברר שלצד החיוכים הגדולים והמתיקות הטבעית, היא סיגלה לעצמה לאורך השנים בשואוביזנס מיומנות סודית: פנקסנות תמידית ומפורטת, למקרה שמישהו תוקע סכין בגב. "תמיד תהיה איזו צביעות סביבך, זה בכל מקום, ואני שומרת לעצמי תיקייה בראש, ויודעת ממי להתרחק בעתיד", היא אומרת, "צריך לדעת על מי לשים את הראש ועל מי לא, כי יש תופעה של אנשים שנחמדים אלייך כי הם צריכים משהו, אינטרסנטיות כזו. זה לא עובד".
זה גורם לך לבטוח בזולת פחות?
"אני עדיין רוצה לתת לאנשים מאה אחוז קרדיט כשאני פוגשת אותם. אני משתדלת שלא יהיו לי דעות קדומות, לבוא נקייה מאוד. אבל אם אחר כך אנשים התנהגו בצורה שאני לא חושבת שהיא ערכית, אני פחות אעריך אותם".
מי החברים הקרובים שלך היום: אלו שגדלו איתך, או כאלה שמעורבבים בתעשייה?
"יש לי כל מיני. יש חברות מעומר שעברו לתל אביב, ורק רק לאחרונה יש לי יותר חברים מוכרים".
מי?
"אני לא אוהבת את השאלה הזו", היא מוחה לרגע, "טוב נו, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם זה דניאל מורשת. ואני גם בקשר יום יומי עם תובל שפיר ועם לי בירן ואליענה תדהר שיש לי מופע משותף איתם. הם בני גילי, זה טבעי שנבלה הרבה יחד".
כשדלומי מזכירה את החשדנות שסיגלה לעצמה, היא כמעט מתנצלת. מרככת את קולה, מרכינה ראש, כאילו משטרת החיוביות בדרך. קצת קל יותר להתלונן על ביקורות שהופנו אליה לאורך השנים, אבל גם את זה היא עושה עם חיוך: "כתבו עלי ביקורות קשות, שאני עצית וחסרת כריזמה והיו כותרות כמו 'הכלומי של דלומי'. אמרו שאת התפקיד באופוריה עשיתי כדי להוכיח משהו. אנשים תמיד ימצאו דרך לפרש כל מה שאת עושה, אני באמת לא יכולה להתעסק עם זה כל הזמן. אני זוכרת שסגרתי את העיתון באחת הפעמים, שמתי אותו בצד, ועליתי לעשות תפקיד מרכזי במחזמר (ליזל, הבת הבכורה ב"צלילי המוזיקה"). אמרתי לעצמי שאני עובדת במה שאני אוהבת לעשות, אז מי שרוצה להגיד שאני עצית, שיגיד".
הזכרת לעצמך שאת גם בטח מרוויחה פי 10 ממי שכתב את זה?
"גם בזה אני לא מתעסקת. אני יודעת מה קורה בחשבון בנק שלי, אבל זה לא המרכז בחיים שלי. אבא שלי מעורב בעניינים האלה יותר ממני, ולפעמים אעשה פרויקט גם שמשלמים עליו פחות, אם הוא יעניין אותי".
את עשירה?
"לא. את הרוב אני חוסכת. אני בקושי מבזבזת, רק על דברים שחשובים לי, שיעורים של פיתוח קול ומשחק וכתיבה, זה מאוד חשוב לי. במקום אוניברסיטה. אני כל הזמן לומדת משהו. כל המילים שכתבתי לאלבום הזה הן בעצם שיעורי בית של סדנת כתיבה אישית עם טל גורדון. היא גרמה להגיע לאמת מזוקקת, לא לוותר ולא לעגל פינות".
הכל שירי אהבה?
"לא בהכרח. השירים יכולים להיות גם על חיפוש עצמי, לגלות מי אני, לכעוס קצת. אבל, נאמר, אני לא אכתוב על המצב. הוא קשה, אני יודעת. בסוכות הופעתי אחרי כל מה שקרה והיה לי מוזר לעמוד על הבמה באווירה הזו, אבל אני לא חושבת שמוזיקה צריכה להיות סוג של מחאה או אקטואליה,היא צריכה להיות משהו מרפא, משהו שאנשים יכולים להתרפק עליו".
אין קונפליקט עם התהילה
ובעוד היא מרפאת בקול הפעמונים שלה, בן זוגה מזה חמש שנים, אלון ויצמן בן ה-29, הולך על נתיב קצת יותר קונבנציונלי וסיים לאחרונה שנה חמישית בלימודי רפואה. "הוא מאוד חתיך במדים של הרופא", מודיעה אשת הדוקטור, "הוא רוצה להיות רופא עיניים ולפעמים הוא מספר לי דברים מגעילים מהמחלקות, אבל אני דווקא אוהבת לשמוע על עצם הואגוס. כשהתחלנו לצאת, זה מה שאהבתי, שהוא בא מעולם אחר ממני".
רוני ואלון הכירו דרך חברה משותפת, והיום הם חולקים דירה בצפון תל אביב, מקום בו הפעולה הכי חתרנית היא לא לרשום את הילד שלך לגן של העירייה בזמן. במילים אחרות: הם צעירים קצת זקנים, וזה לגמרי בסדר מבחינתה של דלומי. על עצמה היא מכריזה כ"חננה טילים", אבל כשזה נוגע לבן הזוג היא קצת יותר זהירה. "הוא חתיך, מדהים, חכם".
וחנון?
"לא, לא, אני רוצה להוציא אותו שווה".
מה הדבר הכי לא חנני שעשיתם?
"כלום. אין לי דבר כזה. אוי ואבוי, זה נורא, הא? אני עכשיו קולטת כמה זה נורא. מה לעשות, כשהכרתי את אלון הייתי בטוחה שאני בתחילתה של תקופת דייטים, נפרדתי מחבר וחשבתי שאני לא שם, שאני צריכה לעבוד על המוזיקה שלי ולא על זוגיות. והנה, אני איתו חמש שנים".
אז לא הייתה לך שום תקופה פרועה?
"לא. אני בטוחה שיש טעם בלהתפרע ולחקור, לראות הרבה דברים ולהיות עם מישהו ללילה אחד, אבל אני את הבחירה שלי עשיתי, כי מה שיש לי עם אלון שווה את זה. אין לי ספק שיש איזו תקופה או רגע בהתפתחות כאדם זוגי שלא עברתי. אבל הפספוס הגדול יהיה אם אוותר עליו. אלון הוא האהבה הראשונה שלי והוא זה שאני אתחתן איתו, זה ברור. זה נשמע קיטשי נורא?".
נשמע כמו אחרי חמישה חודשים, לא חמש שנים. מה, לא היית משנה בו כלום?
"ממש כלום. הדבר היחיד שהייתי משנה בו זה את תקופות המבחנים. הייתי רוצה שיהיו קצרות יותר. אנחנו שנינו מאוד עסוקים, אז צריך לקבוע ביומן לצאת לדייט כדי לשמור על הלהבה, שלא תדעך".
הוא מייעץ לך בענייני קריירה?
"בטח, כל הזמן. הוא יכול להזכיר לי עם מי אני צריכה לדבר, בודק שאני עושה את כל מה שצריך. הוא שכנע אותי לפתוח אינסטגרם ופייסבוק עסקי, דברים שהיו לי פחות טבעיים אבל היום אני מבינה שיש בהם עוצמה. אנחנו מבינים אחד את השני, כי לשנינו יש קריירות שדורשות הרבה זמן, ועם כל השוני יש גם נקודות דמיון. אני בטוחה שיש גברים פחות מפרגנים, גברים שמצמצמים אותך, שלא יודעים להעצים כמו שאלון מעצים אותי, וזה משהו שנדרש במקצוע הזה".
איך זה מבחינתו לחיות עם חברה מפורסמת?
"בהתחלה היה לו מוזר שמסתכלים עלינו, הוא לא ידע אם מותר לנשק אותי בבית קפה, כי זה חלק ממי שהוא, מתחשב כזה במרחב. אמרתי לו, 'נראה לך? תנשק!' והיום הוא מאוד משתף פעולה. אם מישהו רוצה תמונה איתי הוא ישים לב ויציע לצלם, הוא זורם עם זה".
יש לי תחושה שאין לך בכלל אישיו עם תהילה. את מאוד לא מזכירה לי את נינט מהבחינה הזו.
"אין לי את העניין הזה, זה נכון. אני לא חיה את הקונפליקט הזה. כשמצטלמים איתי ומבקשים חתימה, זה יכול להיות לפעמים טיפה קשה אבל זו אינדיקציה חשובה מאוד לפופולריות שלך. ביום שזה לא יקרה, סביר להניח שאני אתבאס. טוב לי לדעת ששם אני עומדת".
"בית ספר למוזיקה" תשודר בראשון ב-21:00 בערוץ 2
צילום: דניאל קמינסקי | סטיילינג: דניאל בית-און | בגדים: MyUrbanRunway, Style For Rent, Vaingold Showroom, ShoeShu | איפור: מור ז'ביליק | שיער: אייל בידי, מספרת עושר ויגאל