איך אנחנו מחליטים למי להצביע?
בשיעורי אזרחות לימדו אותנו איך זה אמור היה לעבוד: כל מפלגה מפרסמת מצע, והבוחרים בוחרים במי שהם הכי מסכימים איתו, זה שהכי קרוב לעמדות שלהם. המציאות, כמובן, הרבה יותר מסובכת. יש שיקול פוליטי ושיקול חברתי, הצבעה שבטית והצבעה רגשית, מועמדים שכיף להצביע אליהם ומועמדי "לסתום את האף", הצבעות אסטרטגיות, לחץ חברתי והחלטות של הרגע האחרון.
אנחנו הלכנו על הגישה המקורית – בסוף ינואר האחרון ערכנו במאקו ניסוי, אותו פיתחנו יחד עם מכון פאנלס פוליטיקס בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה: "למי להצביע?". בשאלון הזה שאלנו אתכם לדעתכם ב-22 סוגיות שעומדות בלב מערכת הבחירות (ראו מסגרת למטה). לפי העמדות אלה, המערכת הממוחשבת שלנו התאימה את המפלגה שהכי קרובה אליכם בעמדות שלה. בנוסף, גם ביקשנו מכם גם לדרג – לפי מה אתם מחליטים להצביע? מה יותר חשוב – המצב הבטחוני או הכלכלי, ואולי בכלל הנושא הדתי-חילוני. הדירוג הזה, אגב, הוא ככל הנראה מה שהכריע את הכף, ובהמשך נראה איך בדיוק זה קרה.
622,658 איש השתתפו בשאלון, נכון לאתמול. מדובר בכמות אדירה של משתתפים, הרבה יותר מכל סקר או מדגם שנעשה אי פעם. ועדיין, חשוב לומר: מדובר רק באינדיקציה, אחת, חלקית, לנטייה של הגולשים. אנחנו לוקחים בחשבון שמי שבחרו למלא את השאלון הזה הם בעיקר מתלבטים, ולכן יש להתייחס לתוצאות כאל משאל המתלבטים, ולא כאל סקר שמתיימר לחזות את תוצאות הבחירות. הסתייגות נוספת היא שמאות אלפי משתתפי הסקר לא נבחרו על פי מדגם מייצג - מדובר בגולשי mako ובמי שנתקלו בשאלון בפייסבוק, בוואטסאפ ובדרכים נוספות שבהן הופץ באופן ויראלי בשבועות האחרונים. כך, למשל, המפלגות החרדיות קיבלו אצלנו את הציונים הנמוכים ביותר, דבר שלא מצביע בהכרח על כוחן בקלפי אלא על חלקן בין הגולשים בישראל. והדבר שהכי חשוב לזכור, והוא גם זה שהופך את הניסוי הזה למעניין - אנשים לא מצביעים לפי העמדות שלהם.
ההוכחות לכך נמצאות סביבנו כל הזמן: רק בשבוע שעבר פורסם בערוץ 10 כי בין מצביעי ש"ס 92 אחוז מזרחים, ובין מצביעי מרצ, לעומת זאת, 88 אחוז אשכנזים. כולנו גם מכירים "בתים של ליכוד" ו"בתים של מערך". אנחנו גם זוכרים את שנת 2008, שבה משהו כמו מאה אלף מצביעים מסורתיים של מרצ הצביעו לציפי לבני, לא כי דעותיהם תאמו את אלה של "קדימה", אלא פשוט כדי למנוע מנתניהו להיבחר לראשות הממשלה. בוז'י הרצוג הקדיש סרטון שלם לנושא התדמית שלו, שנגמר במלים: "רובכם עדיין מתלבטים האם להצביע לי בגלל הקול שלי". ואי אפשר להתעלם מנושא המראה החיצוני. בארצות הברית, למשל, לא נבחר מזה עשרות שנים נשיא קירח.
סקר שערך המכון הישראלי בדמוקרטיה ב-2012 הראה שכמעט 30 אחוז מהציבור בוחרים למי להצביע קודם כל לפי מנהיג המפלגה, ורק בעדיפות שנייה בוחנים את האידיאולוגיה שלה. מחקר אחר, שנערך ב-2013, הראה שזהות ראש המפלגה היא הגורם המשפיע ביותר על הבוחרים, וזו מגמה שהולכת ומתגברת עם השנים, בין השאר בגלל השפעת התקשורת. כך שבמידה מסוימת, הניסוי שלנו הוא ניסוי עקרוני. הוא בודק את מה שנשאר כשמקלפים את התדמיות, הקמפיינים, הכריזמה והתדמית, ההצבעה הרגשית, המסורת המשפחתית וההצבעה האסטרטגית. מה אנחנו חושבים?
ועכשיו לתוצאות
הדבר הבולט ביותר בתוצאות הוא ההעדפה המוחלטת של המתלבטים לתחום החברתי-כלכלי. הרוב גדול של הגולשים הצהירו שהנושא הזה הוא בעדיפות העליונה מבחינתם, הרבה לפני התחום הדתי-חילוני והתחום המדיני-ביטחוני.
שלוש המפלגות שהגיעו למקומות הראשונים הן "המחנה הציוני" ואחריה "כולנו" ו"יש עתיד" בפער קטן. המחנה הציוני הגיעה למקום הראשון בהתאמה לעמדות הגולשים ב-28% מהפעמים שבהן הורץ השאלון, לעומת 22% ל"כולנו" בראשות משה כחלון ו-19% ל"יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. המחנה הציוני היתה גם המפלגה שהגיעה הכי הרבה פעמים גם למקום השני בהתאמה לעמדות הגולשים, כשאחריה הפעם "יש עתיד" לפני "כולנו". "יש עתיד" היתה המפלגה שהגיעה הכי הרבה פעמים למקום השלישי.
במשך שנים ארוכות היה ידוע שבסופו של דבר, כשהישראלי מגיע לקלפי, הוא מצביע לפי הנושא הבטחוני. ישראלים רבים הם סוציאליסטיים ונצים, כלומר – ימניים בדעותיהם המדיניות, מתנגדים לתהליך שלום ולהחזרת שטחים, אבל שמאליים בדעות הכלכליות שלהם, מעוניינים במדינת רווחה ובזכויות עובדים. המגמה הזו משתנה עם הזמן: במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מהתקופה שלפני בחירות 2009, עלה כי 49 אחוז מהציבור אמרו שהנושא החשוב להם ביותר, שמנחה אותם בהצבעה, הוא בטחון ושלום, ו-12 אחוז בחרו ביציבות כלכלית. מערכת בחירות אחת אחר כך, ב-2013, 44 הלכו על בטחון ו-21 אחוז על חברה. זו, כנראה, הסיבה שהמפלגות שהגיעו לשלושת המקומות הראשונים הן מפלגות המרכז והמרכז-שמאל. לפי הנתונים שלנו, ייתכן שביום שלישי הקרוב נראה עוד אבן דרך בתהליך ארוך ומורכב של שינוי עדיפויות שעובר על החברה הישראלית, תהליך שהתחיל, כנראה, במחאה החברתית ב-2011.
אז איפה מפלגות הימין-מרכז והימין? כאמור, מאחר שמאות אלפי המתלבטים שמילאו את השאלון נתנו משקל נמוך לנושא המדיני-ביטחוני, שאותו בחרו הליכוד, הבית היהודי וישראל ביתנו, נדחקו שלוש המפלגות האלה לאמצע הטבלה, אפילו אחרי מרצ בראשות זהבה גלאון.
למנחם לזר, מנכ"ל חברת פאנלס פוליטיקס שעומדת מאחורי מנגנון מחוון ההצבעה, הנתונים מתיישבים טוב מאוד עם הסקרים האחרונים, "בסקר שערכנו השבוע אנחנו רואים שאלו בדיוק המקומות מהם מגיעים המתלבטים. השאלון הרי מיועד להם. בסקר ראינו ש-61% מאלו שאומרים שיצביעו למחנה הציוני בטוחים שיעשו זאת, רק שליש מאלו שהשיבו שיצביעו לכולנו בטוחים בכך ורק 57% מאלו שאומרים שיצביעו ליש עתיד יעשו זאת בוודאות. לכן, הגיוני שהם אלה שייגשו לשאלון".
למה המחנה הציוני הגיע למקום הראשון?
"אין לכך תשובה ברורה, אבל החיבור הזה בין ציפי לבני לבוז'י הרצוג מעורר תמיכה רחבה ויכול להיות שאלה שיודעים שהם הולכים להצביע להם אבל לא מבינים בדיוק למה, רוצים לקבל אישור לבחירה שלהם על ידי כלי אובייקטיבי מדעי. יכול להיות שיש הרבה אנשים שלא ברור להם למה החיבור של לבני ובוז'י כל כך מושך אותם ורוצים לוודא עם עצמם שהם בסדר".
האם יש יותר מתלבטים במערכת הבחירות הזאת?
"למרות שזה נראה ככה, הנתונים מראים שאחוזי ההתלבטות הם בדיוק באותה מידה כמו במערכת הבחירות הקודמת ואפילו פחות בגלל שהרבה אנשים מתכוונים להצביע השנה בוודאות. מה שכן רוב ההתלבטות נמצאת במקומות הראשונים שיצאו בשאלון. למצביעי המרכז שמאל יש מעט מאוד מפלגות להתלבט ביניהן ולכן הם בודקים איך הם מול המחנה הציוני. למצביעי המרכז ימין יש כבר הרבה יותר אופציות ולכן כחלון ולפיד יוצאים במקומות גבוהים. אין ספק שנדע לאן אותם מתלבטים הולכים רק ביום הבחירות עצמו, יש כאלה שיחליטו רק בקלפי".
מאמינים במהפך?
במהלך מערכת הבחירות הריץ מכון פאנלס פוליטיקס שורה של סקרי דעת קהל, שבדקו בין השאר את אחוז ההצבעה הצפוי שהלך ועלה לאורך מערכת הבחירות, ובתקווה ישבור את השיא של העשור האחרון שהושג בבחירות הקודמות: 67.8 אחוז. על פי הסקרים האלה, יש מקום לאופטימיות, ואחוז הנשאלים שהצהירו כי בכוונתם להצביע עומד על כ-80 אחוז. אפשר להניח שחלק מאלו שאמרו שיצביעו לא יעשו זאת בסופו של דבר, אך עדיין המגמה מעודדת.
השבוע ביצע עבורנו המכון סקר אחרון, בהשתתפות 503 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל (טעות דגימה 4.5%). לפי הסקר הזה, רוב הישראלים לא מאמינים שביום שלישי הקרוב יתחולל מהפך. 51% סבורים שנתניהו ישאר בראשות הממשלה, לעומת 39% שחושבים שכן צפוי מהפך בתוצאות הבחירות. פער קטן מהצפוי, אך עדיין מובהק.
עם זאת, כאשר שאלנו את הציבור איזו מפלגה תהווה לדעתם את הפתעת הבחירות, הגיעה למקום הראשון "יש עתיד", ואחריה בהפרש קטן "כולנו" בראשות משה כחלון (15% ו-14% בהתאמה). למקום השלישי הגיעה "יחד" של אלי ישי.
לעומת זאת, כאשר שאלנו איזו מפלגה הציגה את הקמפיין המשכנע ביותר, הגיעו למקומות הראשונים הליכוד (15%) והבית היהודי (13%) שבלטו לאורך מערכת הבחירות בסרטונים יצירתיים. למקום השלישי הגיעה "יש עתיד" שהציגה קמפיין שהתמקד בהישגי השרים שלה בקדנציה האחרונה, ופחות בהומור.
איך נערך המשאל?
המשאל מבוסס על שיטה אובייקטיבית לחלוטין של התאמה סטטיסטית בין עמדות לבין כוונות הצבעה. לצורך בניית המשאל נערך ב-19בפברואר 2015 סקר בהשתתפות 760 משיבים שנבחרו באופן אקראי מתוך הפאנל הפוליטי של Panel4All לביצוע מחקרים באמצעות רשת האינטרנט, שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל מגיל 18 ומעלה (טעות דגימה 3.6%). ממצאי הסקר צורפו למספר סקרים זהים שנערכו בשנתיים האחרונות בנקודות זמן שונות, החל מנובמבר 2012 ועד היום, בהשתתפות כוללת של אלפי אנשים. המשתתפים בסקרים ענו על אותן 22 שאלות שהופיעו מאוחר יותר בשאלון המתלבטים הגדול, ובנוסף לכך ציינו לאיזו מפלגה בכוונתם להצביע. כך נבנתה טבלת התאמה סטטיסטית מקיפה בין עמדות הישראלים בנושאים השונים לבין המפלגות. מאוחר יותר, כאשר הגולשים שנכנסו למשאל המתלבטים הגדול ענו על אותן 22 השאלות – הם קיבלו בתשובה את המפלגה המתאימה להן ביותר מבחינה סטטיסטית.
ממצאי סקר שנערך על ידי מכון המחקר פאנלס פוליטיקס. בסקר השתתפו 503 משתתפים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל - מגיל 18 ומעלה. הסקר נערך בתאריך 8 במרץ 2015. טעות הדגימה המרבית בסקר זה היא 4.5%.
ואלה השאלות ששאלנו:
עד כמה אתה מסכים עם האמירות הבאות:
1. בכל הקשור לניהול ענייני המדינה - הגישה הקפיטליסטית עדיפה על פני הגישה הסוציאליסטית
יש להגביל בחוק את שכר המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות.
2. צריך לבטל את המע"מ על מוצרי יסוד.
3. המדינה צריכה להחזיר לניהולה המלא את המוסדות לטיפול באוכלוסיות חלשות כמו קשישים, חולי נפש, אוטיסטים וכדומה.
4. המדינה צריכה להחזיר לניהולה המלא את המוסדות לטיפול באוכלוסיות חלשות כמו קשישים, חולי נפש, אוטיסטים וכדומה.
5. המדינה צריכה לצמצם ככל הניתן את מספר הפליטים הזרים בישראל.
6. את עיקר הסיוע הממשלתי צריך לתת לעסקים קטנים ולא לחברות הגדולות.
7. בעלי הכנסות גבוהות צריכים לשלם יותר מס ממה שהם משלמים כיום.
8. חידוש המו"מ עם הפלסטינים הוא אינטרס של מדינת ישראל.
10. צריך להקפיא את הבנייה ביישובים היהודיים ביהודה ושומרון.
11. רעיון שתי המדינות לשני העמים הוא הנכון בעיני.
12. מדינת ישראל צריכה לחתור ליוזמת שלום אזורית גם במחיר ויתורים ביהודה ושומרון.
13. אני מתנגד למתן זכות שיבה גורפת לפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל, גם במסגרת הסכם שלום.
14. אם הפלסטינים יפנו למועצת הביטחון בדרישה להכריז על מדינה יש לספח את ההתנחלויות לישראל.
15. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי בלבד.
16. יש להטיל סנקציות פליליות על חרדים שלא מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי.
17. יש להנהיג בישראל נישואים אזרחיים (במקביל לדתיים).
18. אין לאפשר תחבורה ציבורית בשבת.
19. לכל הזרמים ביהדות צריך להיות מעמד שווה בישראל.
20. בית ספר שאינו מלמד מקצועות ליבה (אנגלית, מתמטיקה, מדעים) - לא יתוקצב על ידי המדינה.
21. יש להכיר בגיור רפורמי במדינת ישראל.
22. במקרה של סתירה בין ההלכה היהודית לבין עקרונות דמוקרטיים (חופש ושוויון), יש לתת עדיפות להלכה היהודית.
אינפוגרפיקה: סטודיו מאקו