השם שלנו

לפני שאורטל בן דיין שברה את המיתוס הזה, כולם ידעו לספר את הבדיחה הגזענית לפיה אם לבת שלך קוראים אורטל – אין הרבה מה לעשות והיא תהיה מוכרת בפיצוצייה. השם שלנו מסגיר עלינו נתונים כה רבים: אפשר לנחש באמצעותו את המגדר שלנו, המוצא שלנו, המעמד החברתי-כלכלי שלנו, הגיל שלנו, הדת שלנו – וכל אלה מביאים איתם ים של סטריאוטיפים. מחקר שנעשה בקיימברידג' מראה שסיכויי הקבלה של מועמדים עם שם לבן כמו תומאס ואמילי גבוהים בהרבה מאשר מועמדים בעלי שמות שאופייניים לקהילה השחורה כמו לטישה וג'אמל, וגם אצלנו, על פי נתוני משרד הכלכלה, שם אשכנזי מגדיל את סיכויי הקבלה לעבודה ב-34 אחוז. אבל מעבר לזה שעדיף להיות עשיר ובריא ומאשר עני וחולה, לשמות יש גם השפעה שנראית אקראית לחלוטין.

השם שלנו משפיע פעמים רבות על הבחירות האישיות הכי אינסטיקטיביות שלנו: מחקרים הצביעו על כך שלאנשים יש משיכה למקומות, מותגים ואפילו בני אדם שנושאים שם דומה לשלהם. בכל חבורה יש לפחות זוג אחד בעל השם "רוני ורוני" או "טל וגל", ואמהות יעניקו פעמים רבות לילדיהן שם שמתחיל באות הראשונה של שמן, או לפחות מזכיר אותו.

מחקר שנערך באוניברסיטת מלברון גילה שלאנשים שהשמות שלהם קלים להגייה יש סיכוי גבוה יותר להתקבל לעבודה במשרות ציבוריות, לזכות במרוץ פוליטי ולהתקדם כעורכי דין וכשופטים. כותבת שורות אלו שינתה כילדה את שמה מ"אודיה" ל"יעלי ומיכלי", ועם השנים סגלה את ההסבר הממצה "זה כמו אודליה בלי ל", מלווה בחיוך רחב שמטרתו לשדר- כן, השם שלי מוזר, אבל תראו, הנה דרך קלה להגות אותו! הוא לא מוזר עד כדי כך". 

בעלי שמות משפחה שמתחילים באחת האותיות הראשונות בא"ב הם בעליי סיכויים גבוהים יותר להתקבל למוסדות אקדמיים - הבקשה שלהם פשוט תידון קודם. באוניברסיטת גנט חקרו ומצאו שבארה"ב אנשים יעדיפו מקום עבודה שהשם שלו מזכיר להם את השם שלהם עצמם, או בעל ראשי תיבות דומים. מחקרים אירופאים מצאו שתוספת של אות אחת שמאזכרת שם שני (למשל, ג'ון פ. קנדי) גורמת לאנשים לדמיין שהאדם אינטליגנטי יותר. גם בעלי שמות משפחה שמכילים בתוכם תארי אצולה כמו "קייזר", יהיו, פעמים רבות, בעלי משרות בכירות יותר. מחקר שנערך באוניברסיטת קלמסון שבדרום קרוליינה מצא שנשים בעלות שמות פרטיים גבריים התקדמו בקלות ובמהירות רבה יותר לתפקידי שופטות: שם פרטי יוניסקס ישלש את הסיכויים משם נשי, ואילו שם גברי במובהק יכפיל אותם פי חמש.

אין תמונה
בעלי שמות קליטים מצליחים יותר. סתיו שפיר ודפני ליף

תאריך הלידה

חדשות טובות לילידי תחילת השנה - על פי המחקרים, יש לכם סיכויים גבוהים יותר להצליח. המחקר המוכר ביותר שנעשה על התחום הזה בשנים האחרונות הוא של העיתונאי והסופר הקנדי מלקולם גלדוול, שהוציא ב-2008 את ספרו "מצויינים - ממה עשויה ההצלחה". גלדוול בדק תאריכי לידה של שחקני הוקי מקצועיים, וגילה כי רובם נולדו בשלושת החודשים הראשונים של השנה – בין ינואר למרץ. חלק קטן יותר נולדו בהמשך השנה, ומעט מאוד נולדו בסופה. איך זה יכול להיות? בשנים הראשונות לחיינו יש הבדל גדול מבחינה פיזית והתפתחותית בין בני השמונה, למשל, לבני השמונה וחצי. כשציידי הכשרונות מגיעים לבתי הספר למצוא את השחקן הגדול הבא, ילידי תחילת השנה הגדולים והחזקים יותר יזכו לאיתור מוקדם ואימונים טובים יותר, ויתפסו פור שאחר כך יהיה קשה לקטנים יותר לסגור.

ההוקי הוא רק דוגמה: לרוב הילדים הבשלים יותר יאותרו כמצטיינים ומחוננים ויקבלו מסגרות מקדמות, ואפקט כדור השלג יימשך כל החיים. אם אתם מתלבטים אם להשאיר ילד עוד שנה בגן או להעלות אותו כבר לכיתה א', על פי גלדוול, הילדים הקטנים בכיתה פותחים פערים שקשה לצמצם בהמשך. מחקר שנעשה בתלמידי כיתה ד' גילה שהגדולים יותר השיגו ציונים גבוהים בארבעה עד 12 אחוזים מהקטנים; בדנמרק, למשל, אין אישור להקפיץ ילדים כיתה עד גיל 10 בדיוק מהסיבה הזו. גולדוויל מכנה את התופעה הזו "אפקט מתי", על פי הפסוק מתוך הברית החדשה: "כל מי שיש לו, נתון יינתן לו ושפע יהיה לו, אך מי שאין לו גם מה שיש לו יילקח ממנו".

ומה עם מי שנולד בקיץ, והוא לא מהגדולים ולא מהקטנים? מחקר שערכו ב-2011 חוקרים משנחאי, סינגפור וקולומביה הבריטית גילה שהסיכוי של ילידי החודשים האלו להתברג בתפקידי הנהלה בכירים נמוך יחסית לעומת ילידי חודשים אחרים. אבל אפשר כמובן, לנצח את הסטטיסטיקה. עובדה: ברק אובמה, ג'ורג' ו. בוש וביל קלינטון, שלושת הנשיאים האחרונים של ארה"ב, הם ילידי הקיץ.

גראמי 2014, ביונסה, ג'יי זי (צילום: Kevork Djansezian, GettyImages IL)
ילידת קיץ, יליד חורף: ביונסה וג'יי זי | צילום: Kevork Djansezian, GettyImages IL

גובה

מנעלי עקב עד ניתוחים הזויים ומסוכנים – בני אדם אובססיבים לגובה לפעמים כמו למשקל, ולא נעים לומר, אבל יכול להיות שהם לא מפריזים בהשפעה שלו. מחקרים הוכיחו שלגבוהים אכן יש יתרונות סטטיסטיים מוכחים: הסביבה תצפה מאדם גבוה להיות מצליחן ולהרוויח יותר. מחקר אוסטרלי מצא שעשרה סנטימטרים מעלים את המשכורת השנתית באלף דולר לשנה. על פי מאמר שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב, אנשים שגובהם מעל לממוצע דיווחו על רמות אושר גבוהות יותר.

בתחום הבריאות ישנם מחקרים לכאן ולכאן. מחקר שערכו במשך חמש שנים חוקרים מאוניברסיטאות אברדין, לונדון ואדינבורו בדק 6,800 נבדקים בשלושה פרמטרים: זכרון, כישורי שפה, וזמן תגובה. התוצאות הראו שלאנשים גבוהים תוצאות גבוהות מעט יותר במבחני איי קיו. מחקר שנערך על ידי כתב העת האירופאי לבריאות מצא שלנמוכים יש סיכוי של 50 אחוזים יותר לחלות במחלות לב.

האם מדובר בהבנייה חברתית מושרשת ואפקטיבית במיוחד? מחקר מעניין מלמד שהמציאות מורכבת. ד"ר קייס וד"ר פקסטון, שני חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון, חקרו ומצאו שגובה קשור פעמים רבות לא רק לנתונים גנטיים אלא בעיקר למימוש הפוטנציאל הזה על ידי נסיבות סביבתיות: מצב סוציו אקונומי טוב ותזונה ראויה בילדות יביאו למיצוי הפוטנציאל הגנטי מבחינת גובה. לכן לאנשים שמממשים את מלוא הפוטנציאל הגנטי שלהם, בין אם הם נמוכים או גבוהים, יש סבירות גבוהה יותר להיות חכמים יותר ובריאים יותר.

תקף את רה"מ. לפיד (צילום: רויטרס)
לנמוכים סיכויים פחות טובים. יאיר לפיד | צילום: רויטרס

סדר הילודה במשפחה

מתי הגעתם למשפחה? אם אתם בכורים, "ילד סנדוויץ'" או ילדי זקונים, זה עלול להשפיע על שארית חייכם בבחירת מקצוע, הצלחה בחיים, יחסים חברתיים וכמובן בבחירת בן זוג. את התיאוריה המוכרת ביותר בתחום פרסם אלפרד אדלר, תלמידו של פרויד: הוא הצביע על כך שבן בכור גדל במשך כמה שנים כבן יחיד, וזוכה לתשומת לב ייחודית מההורים, שמפילים עליו מטען כבד של ציפיות שטיפחו הרבה שנים לפני שהיו להם ילדים. לכן הבכורים יהפכו, לעתים קרובות, לאנשים אחראים, קונפורמיסטים, שרגילים לשמש מודל ולהוטים לרצות ולמשש ציפיות. לבכור סיכויים גבוהים לבחור קריירה מסורתית, כמו עורך דין, רופא או מנהל; כשיגיעו האחים הקטנים יותר הבכור ובעיקר הבכורה ייצטרכו לטפל בהם, ולכן כשיגדלו יש סיכוי גדול שירגישו נוח במקצוע טיפולי – רוב האחיות, למשל, הן אחיות בכורות.

האח השני במשפחה ינסה לקחת מסלול משלו כדי לתפוס את תשומת הלב של ההורים, שכעת נחלקת בין שניים. כשיבוא הילד השלישי, השני יהפוך לילד סנדוויץ', ואת המיומנות שהוא ירכוש בלגשר בין שני האחים שלו אפשר יהיה לראות עוד שנים קדימה: מחקרים מצאו שרוב העוסקים בגישור הם ילדי סנדוויץ'. ואת הסטריאוטיפים על הילד הקטן במשפחה כולם מכירים – הוא ימצא לעצמו דרך מרדנית ויוצאת דופן למשוך תשומת לב: מוזיקאים, שחקנים, ליצנים ובדרנים מכל מיני סוגים הם הרבה פעמים ילדי הזקונים. בנוסף, מחקר שנעשה בפיליפינים גילה שפעמים רבות אח צעיר יהיה נמוך יותר וישקול פחות, וגם יהיה מחוסן פחות פיזית, לעיתים בשל צורך בהתחלקות במשאבים עם אחים בוגרים יותר, אשר בהעדרו קיבלו יותר משאבים תזונתיים. 

אין תמונה
הבכורה אמורה לצאת אחראית יותר. הקרדשיאנס

מזג האוויר

כן. זה נכון. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במקום הראשון בהתאבדויות בעולם מצויה גרינלנד, ובכך היא מאששת את הסטריאוטיפ המחבר בין קור ודכאון. אבל שבדיה, למשל, נמצאת רק במקום ה14 ברשימה, ובעשיריה הראשונה מצויות ארצות שהאקלים בהן חם יותר, כמו גיניאה ויפן. ישראל נמצאת במקום ה-67.

השפעת מזג האוויר על הנפש מורכבת ואינדיבידואלית. עבור אחד גשם הוא מדכא, ועבור האחר הוא דווקא משמח. המשמעות הרבה אותה מייחס האדם למזג האוויר מקורה בתקופה בה התנודות האלה היו קריטיות יותר להישרדות. מחקר שנערך בגרמניה לא מצא קורלציה בין מצב רוח חיובי למזג אוויר שמשי, אבל כן נמצא מתאם בין טמפרטורה, אור השמש ועוצמת הרוח לתחושת עייפות, שאחד הגורמים לה הוא מחסור בויטמין די, הנגרם בעקבות חשיפה מועטה מדי לאור השמש.

אין תמונה
מזג אוויר רע, מצב רוח נורא. פארגו

שפה

ב"קיצור תולדות האנושות" מגדיר יובל נוח הררי את הופעתה של השפה האנושית לפני 70 אלף שנה כ"תחילתה של ההיסטוריה". השפה קובעת את משמעות העולם עבורנו ואת דרכי החשיבה שלנו ומשפיעה על הכישורים הקוגניטיביים שאנחנו מתרגלים; שדה המחקר בתחום מביא שלל דוגמאות על ההשפעה המכרעת שיש לשפה על תפיסת המציאות שלנו וכישורינו.

ב"מצויינים" טוען מלקולם גולדוויל שסינים, יפנים וקוראנים טובים יותר במתמטיקה בגלל הבדלי שפות; בשפות אלה הערך המספרי מגולם בשם: למשל, המספר שלושים ושמונה ייקרא "שלוש עשרות שמונה", צורה מילולית שממחישה באופן מיידי לתלמיד את ערך הספרה ומקלה עליו בביצוע פעולות חשבוניות.

פרופ' פיליפ זימברדו מאוניברסיטת סטנפורד עשה, מסתבר, עוד כמה מחקרים מלבד ניסוי הכלא שבזכותו התפרסם; זימברדו תיאר בספרו "הפרדוקס" ניסוי בו הורה לקבוצת תלמידים לחשוב אך ורק במושגי הווה, ולהתעלם מיתר הזמנים, כשהם תחת היפנוזה עמוקה. התוצאה היתה חותכת: לאחר ההנחיות הקבוצה המהופנטת נהנתה מאוד מאירועי ההווה, אך התקשתה להשלים משימות, מאחר שלא יכלה, קוגניטיבית, לתכנן קדימה מעבר לזמן ההווה.

תיאוריית ספיר-וורף גורפת כי האסקימואים יודעים לזהות בין סוגי שלג שונים פשוט משם שיש ברשותם עשרות מילים שונות לתיאור שלג. בדומה, מחקר של ד"ר לרה ברודיצקי מסטנפורד מראה כי רוסים ידעו לזהות גוונים שונים של הצבע הכחול, משום שבשפתם מילים רבות לתיאור הצבע. מחקר של ברודצקי ופרופ' אליס גבי מאוניבריסטת קליפורניה בברקלי מצא שבני הקואוק, שבט אבורג'יני שחי בצפון אוסטרליה, משתמש כמילות כיוון ברוחות השמיים בלבד. בניגוד למערבי שעלול אינסטינקטיבית להגיד "למעלה" כשהוא מתכוון צפונה, בני הקואוק מתוכנתים כך שיחשבו מיידית במושגי רוחות השמיים; הם לא משתמשים במונחים יחסיים, כמו "ימינה" ו"שמאלה", אלא תמיד במונחים קבועים כמו דרום או צפון, מה שהופך אותם לנווטים מצטיינים.

השפות השונות בעולם מרכיבות את השוני התרבותי וכן את היכולות והאיכויות התרבותיות והנפשיות של דוברי כל שפה. כשאנחנו נולדים לתרבות מסוימת גורלנו נקבע בצורה אקראית למדי, אבל בלמידה של שפות אחרות אנחנו לא רק רוכשים יכולת לתקשר עם בני ארצות אחרות - אלא מרחיבים גם את צורת החשיבה שלנו עצמנו. 

הדברים הקטנים שמשפיעים על החיים - ד''ר יאנג האנטומיה של גריי (צילום: ABC)
כן, האסייתים פשוט טובים יותר מאיתנו. ד"ר יאנג מ"האנטומיה של גריי" | צילום: ABC

אז מה בעצם ההבדל בין מזל ובין גורל?

עד כמה האקראיות מכתיבה את גורלנו? האם באמת ניתן למצוא בה משמעות? ד"ר אייל דורון, יוצר טלויזיה, מרצה וחוקר רב תחומי, סבור שדווקא מתן משמעות מרובה לאקראיות מונעת מאיתנו לראות את החן שבה. "אנחנו דנים כאן בהבדל שבין מזל לבין גורל", הוא אומר. "למשל סדר הילודה, שנלוות אליו תכונות אופי. יש המון מחקרים שחותרים בדיוק תחת ההנחות המסורתיות של אדלר. כל הנושא הזה של מציאת שיטתיות ומערכת מובנית בדברים אקראיים לחלוטין חשובה לאדם, כי האדם מאוים מאי סדר".

האם אנחנו יכולים להבין מהסימנים הללו משהו קונקרטי והרמטי? האם עלינו להבין את התנהגותנו על פי מה שמצופה לאנשים בגובהינו, ולילידי החודש שלנו?
"לאו דווקא. במערב יש חשיבה קטגורית של סיבה ותוצאה. אנחנו מארגנים את המציאות בסוג של נרטיב, שיסדר עבורנו תפיסה ליניארית של אירועים. במזרח יש תפיסה אחרת. יש זיקה עמוקה לנושא האקראיות ותפיסת הרגעיות שמקורה בתפיסה שונה לחלוטין. לנתונים אקראיים שהגרלנו בלידתנו אין הכתבה אוטומטית של הגורל שלנו, אבל גם היכולת שלנו לשלוט בו ולהכווין אותו מוגבלת. כדאי לנו ללמוד להשתחרר מהרצון לשליטה אבסולוטית", הוא מסכם. "יכולים לקרות דברים מעניינים מאוד אם נותנים לאקראיות מקום, כמו הזדמנויות שצצות, הכרות עם אנשים חדשים, וזרימה ספונטנית, שלא יזיק לאדם המערבי לתת לה יותר מקום בחייו".  

>> לכל כתבות המגזין