המפגש עם מור ממן בביתה מספק הצצה לחיים המסקרנים של עולי צרפת העשירים בנתניה. את האווירה החו"לית אפשר להרגיש כבר בלובי המגדל המפואר כשהשומר מברך אותי ב"סיל-וו-פלה" ומכוון למעלית המרווחת. ממן ובעלה, פרנק ישראל, מתגוררים באחת הקומות העליונות, בדירה מרווחת עם סלון וחלון לים התיכון.
בכניסה לסלון ניצב פסל של דולר ענק, "זה מבוסס על הדולרים שנותן הרבי מלובביץ'", היא מסבירה לי בעודה מערסלת בחיקה את ג'וזף בן החודשיים, ומובילה אותי לקומה השנייה בפנטהאוז הלבן, לראות עוד יצירות אמנות בהשראה המשיח. "זה אוסף של פרנק, אני לא ממש מבינה בזה", היא צוחקת. "זה שילוב של הרוחני והחומרי. מדברים על זה הרבה בדת היום, על זה שהרוחניות תלווה את הגשמיות, שלא תהיה ריקה. מה שחשוב לי היום זה שאני מאושרת מבפנים, אחרת הדירה הזו בתוך שבועיים תהפוך לכלוב מזהב".
איך היא הגיעה לכאן? איך נערה באר שבעית בת 23, שלא יודעת מילה בצרפתית, מצאה את עצמה מנהלת חיי משפחה והורות עם יהלומן בן 35 שלא יודע עברית? עד לפני שנה וחצי השניים לא הכירו בכלל; עד לפני ארבע שנים ממן הייתה על מסלול אחר לגמרי. בגיל 19 היא זכתה בתחרות מלכת היופי ונסעה לייצג את המדינה ב"מיס עולם". היא כבשה את לב הקהל הישראלי כשסיפרה על עודף המשקל שהקשה עליה בתור ילדה, ועל התאונה שגרמה לאמה לאבד את הזיכרון ולא לזהות אותה. עולם הדוגמנות והסלבריטאות היו פתוחים בפניה, אבל דווקא אז שקעה בהרהורים מייסרים.
"לפני התחרות חשבתי שזה מה שאני רוצה, להיות מלכת היופי, שיכירו אותי, אבל זה לא נתן לי סיפוק. הייתי אז עם בן זוג, קבלן מנתיבות, שהכרנו קצת לפני התחרות. בשלב מסוים הרגשתי שהכל מעיק עלי. בן הזוג שלי היה מאוד עשיר, היינו טסים ונוסעים וחוזרים והכל היה סביב חומר. תפסתי את הראש שלי ואמרתי, 'אני אדם עצוב, אם אני לא קונה אני לא שמחה'".
זה לא נשמע כמו סינדרום מלכת היופי הרגיל, זה נשמע כמו דיכאון.
"הייתה תקופה קשה עם הרבה נפילות. חיפשתי את עצמי, שאלתי למה יש לי הכל ואני לא מאושרת. הייתי מתארגנת שעות לפני השקה, מגיעה, מצטלמת חמש דקות וחוזרת, אין עניין, רוצה הביתה. אין לי כוח לזה".
ממן, שהגיעה מבית חילוני על גבול המסורתי, החלה לשמוע הרצאות של רבנים ברשת. "התחלתי ללמוד על התקרבות לדת, שצריך להגיד תודה להשם על הכל, לא להגיד לשון הרע. כשהבנתי את זה, התחלתי להתרגש מכל מה שיש לי מול העיניים. שירתתי אז בצבא, במוזיאון חיל האוויר, וכשהשתחררתי החלטתי שאני לא רוצה להיות בזוגיות הזו יותר".
כי הוא לא התקרב כמוך לדת?
"גם, וגם לא מצאתי את העומקים שבי בזוגיות הזו. התחלתי לנסוע לאומן, לרבי נחמן, ולבקש ממנו דברים. ביקשתי גם כסף ופרנסה, כי פתאום הייתי במצב שהייתי צריכה לכלכל את עצמי".
אחרי חסכונות שצברה בשנת מלכות היופי שלה, ואפס הוצאות בחיים שניהלה בארמון בנתיבות, ממן מצאה עצמה באתגר קיומי. היא לא רצתה לדגמן ולהתפרנס מסלבריטאות, חלמה על קריירה ביזמות, השקיעה את כספה בליין של מוצרי איפור אבל התאכזבה קשות. "נכנסתי כשותפה בחברת קוסמטיקה בארה"ב, והייתה תקופה שזה עבד אבל אז דברים התחילו ליפול. אנשים שהיו חייבים לי כסף לא שילמו לי, עשו לי גזל, גם אנשים עם כיפה, הפסדתי מאות אלפי שקלים. גנבו אותי. הבנתי שלא אכנס יותר לעסק עם שותפים ובטח שלא גברים".
הטרידו אותך?
"אני לא קוראת לזה הטרדה מינית אבל היו הרבה קטעים של 'בואי נעבוד יחד', וברגע שגבר מנסה להתקרב וליצור משהו ואת לא רוצה, את יכולה לשכוח מהכל. את לא מעניינת יותר. הייתי אמורה גם להיכנס כשותפה בחברה שמתווכת בין עובדים סינים לאתרי בנייה, וזה לא הלך כי האנשים שהבטיחו לי את זה נעלמו אחרי שלא רציתי לצאת איתם. אנשים גם לא שילמו לי על עבודה שעשיתי. הפסדתי הרבה כסף. יש בנות שזורמות יותר בסיטואציות כאלה, עושות קוצ'י מוצ'י וקוראות לכולם מאמי, כדי לקדם את עצמן. יכולתי לעשות את זה, אבל זה לא אני".
את התסכול שלה פרקה באותה תקופה בעוד ועוד נסיעות לאומן, לחלקן יצאה עם מי שנהייתה המנטורית שלה, הרבנית ברש. "יכול להיות שבהתחלה עברתי סוג של שטיפת מוח, אולי הקשבתי יותר מדי לרבנים. מי שלא היה איתי ביום-יום חשב שהתחרפנתי אבל מי שכן ידע שאני בסך הכל עוברת תהליך פנימי, ועם הזמן גם למדתי למתן את עצמי. נסעתי לאומן כמה פעמים, בכיתי על כל מה שקורה, הרגשתי שאני מקבלת מאנשים כאפה אחרי כאפה וכועסת על אלוהים, שאני עושה כל כך הרבה דברים למענו, וזה מה שהוא נותן לי? למה הוא לא שומר עלי, מרים אותי? אבל עכשיו אני מבינה שהוא עשה לי שיעור לחיים".
ומה השיעור?
"המאבקים לימדו אותי שאני צריכה לחפש את התכלית, את השלם שלי והשקט שלי. אחר כך נסעתי שוב לאומן וביקשתי זיווג, מקום לשים את הראש. ואחרי שבוע פרנק שלח לי הודעה באינסטגרם. אני בחיים לא עונה להודעות. אבל חשבתי, 'איזה חתיך', ועניתי לו. איך שראיתי אותו בפגישה הראשונה, עם קמע של הרבי נחמן הבנתי שזה זה, כי מה זה קשור לצרפתים? הכל היה סגירת מעגל מטורפת. הכרנו ביוני ואחרי חמישה חודשים כבר הייתי בהריון, ובינואר התחתנו".
"שאפתי לצאת עם מישהו שיפתח לי את הדלת של האוטו"
בשלב הזה הסיפור של מור ופרנק מתחיל להישמע כמו אגדת נסיכות ולכן זה הזמן לעשות פאוזה ולעבור לחלק הפחות קסום. גיסתה של ממן, מרין אמסלם, פרסמה לאחרונה באינסטגרם שלה שמור לא סתם הכירה את פרנק - אלא שמה על הכוונת גבר צרפתי ומבוסס בדיוק בתקופה שהכירו. הפוסט הזה הגיע אחרי שבמאי האחרון ממן העלתה סטורי עוקצני על היחסים המתוחים בין קייט מידלטון ומייגן מרקל ובו כתבה ש"אני מומחית במצבים האלה", רמז, כך אפשר להבין, לכך שגיסותיה החדשות לא מפרגנות לה.
אמסלם, הנשואה לאחיו של פרנק, כתבה: "גברת 'מור ממן' הצדיקה, זו שמדברת על לשון הרע מהבוקר עד הערב, החליטה לעלות לסטורי שאני או אחת מהגיסות מקנאות בה. מאמי, יש לך טעות, אין במה לקנא בך. עד היום התעלמנו ממך, ועכשיו אראה לכולם מי מקנאה במי". בהמשך היא אף צירפה צילום מסך שמתעד פנייה של מור אליה, לפני שהכירה את פרנק. 'אין לך איזה צרפתי מושלם להכיר לי שהוא מקורב לדת?', כתבה אז מור. "הנה האמת!", הטיחה מרין, "ביקשת ממני להכיר לך צרפתי ואחרי יומיים התחלת איתו לבד כי התעלמתי ממך, ואחרי חודש הריון".
מה זה הבלאגן הזה?
"עכשיו הכל בסדר איתה, השלמנו. הייתה ביננו מתיחות כי אני מוכרת ויש דיבורים מסביב, זה לא טוב כשמתערבים מבחוץ. מה שרשמתי על הכתבה של קייט ומייגן, זה לא היה על קנאה של גיסות אלא שאני מומחית לקנאה, כי מי לא נחשפה לסצנות קנאה אצל בנות, אבל זה יצא מפרופורציה מטורפת. שתינו היינו אז בהריון וההורמונים שלנו השתוללו".
ובכל זאת, זה קצת פדיחה שהיא פרסמה שרצית להכיר צרפתי.
"אני לא מתביישת בזה. מרין היא מישהי שהכרתי עוד לפני שהיינו גיסות, ופניתי אליה כמו שאליי בנות פונות שאשדך, מה הבעיה עם זה? אבל בלי קשר, פרנק התחיל איתי אחרי כמה חודשים, והוא לא ידע מי אני בכלל. הוא פשוט עקב אחריי באינסטגרם, יש לי הרבה עוקבים".
למה כל כך היה חשוב לך להכיר צרפתי?
"שאפתי לצאת עם מישהו אירופאי, שהמנטליות תהיה שונה, מישהו בקלאס שיפתח לי את הדלת של האוטו. ישראלים, גם אם הם עושים דברים כאלה, זה יורד אצלם אחרי איזו תקופה, אבל זה לא צריך להיות ככה. אני מקווה שגם ג'וזף יגדל להיות גבר כזה".
על פניו, את יכולה להיתפס כמישהי שלמרות כל השינויים שעברה - בסך הכל עזבה גבר עשיר אחד כדי להיות עם עשיר אחר.
"הקשר עם פרנק מאוד שונה מהקשר הקודם שלי. זו פעם ראשונה שאני לא מפחדת על המקום שלי, מרגישה בטוחה. הוא גבר טוב, עם עיניים טובות וכולו טוב. משהו בו אמר לי שהוא שלי וזה מה שאני צריכה. ואני לא רוצה להיות תלויה בו כלכלית, למדתי מהעבר. אני מחפשת עכשיו להחזיר את העסק שלי, ואני גם מייעצת לו הרבה בעסקים שלו".
על ישראל עצמו קשה לדלות הרבה פרטים. מור מספרת שעשה את הונו ביהלומים ושיווק באינטרנט, שיש לו בית במרסיי, שאביו עלה לארץ לפניו ושהוא תכנן לעלות לישראל עוד לפני שהכיר אותה - והיא הביאה אותו להחלטה הסופית. "הוא רוצה לגור כאן כי הוא יהודי וציוני, לי אין בעיה שנגור בצרפת אבל זה חשוב לו. במשרד הפנים עושים לנו בעיות, מטרטרים אותנו. פרנק מאוד מחובר לכאן. הוא מקורב לדת בדיוק כמוני".
את מרגישה שייכת כאן, בצרפת של נתניה?
"זה ממש ככה", היא צוחקת. "כל הבניין הזה צרפתים, את יוצאת לקניון - צרפתים, ואני אפילו לא דוברת את השפה ומדברת עם פרנק באנגלית. לצרפתים יש סטייל, לא יעזור, יש להם את הנשים הכי יפות והן כל היום מתוקתקות. הם גם עושים הרבה ילדים, לכל אחד כאן יש איזה שבעה או שמונה ילדים, אז גם ממני יש ציפייה אבל ילדתי בקיסרי אז למזלי מותר לי לחכות קצת. אני קצת שונה. אני הולכת עם קרוקס, לא קונה מותגים, גם לא לבן שלי. אני הולכת עם זארה ומנגו, יש לי יכולת אבל אני מעדיפה להוציא כסף על דברים אחרים. אני פשוטה. יש לי חברות מהאלפיון אבל גם כאלה שהן מאוד פשוטות, ואני עוזרת להמון אנשים שאין להם. אני יכולה גם לבטל מנקה כי אני רוצה לנקות לבד".
התחתנת עם בטן הריון, זו הייתה הפתעה חיובית?
"בטח, מאוד שמחנו, פרנק ממש היה מאושר. עשינו חתונה בארץ, הוא הטיס את כל החברים שלו מצרפת, היום זה נראה לי מיותר. היינו יכולים להסתפק במשהו יותר צנוע".
"עוד מעט אני אעלה תמונה חטובה וכולם יאכלו את הכובע"
האמהות, היא מספרת, יושבת עליה בול על אף גילה הצעיר יחסית. "אני קמה אליו בלילה וקצת עייפה, אבל זה עדיף מלהיות ערה בלילה מסיבות אחרות", היא צוחקת, "פעם הייתי חוזרת מבילוי בשעה הזו, עכשיו אני קמה לתת בקבוק. זה יותר שווה. יש בשביל מה".
אמא שלה, אילנה, שעזרה לה בימים הראשונים בבית עם התינוק, סיפקה לה גם סגירת מעגל מרגשת לטרגדיה המשפחתית שלהן. כשמור הייתה בת 15, אילנה - עד אותו רגע מנהלת קניונים עסוקה בבאר שבע - נפלה באמצע אימון כושר על ראשה ואיבדה את ההכרה. "הייתי איתה רבע שעה לפני שזה קרה. הגעתי לבית החולים ופתאום אמא שלי לא יודעת מי אני", היא משחזרת. "היא איבדה את הזיכרון שלה, והוא לא חזר אליה עד היום. פגיעות ראש זה דבר מטורף. פתאום ברגע אחד, לא הייתה אמא ואני הפכתי לאמא של הבית".
היא לא הכירה כלום?
"היא ידעה לדבר אבל היא לא ידעה מי אנחנו, אני והאחים שלי ואבא שלי, היא לא אהבה אותנו. לא ידעה מה זה סלט, לא ידעה מי היא, מה העבודה שלה. היא הייתה אישה חזקה שפתאום נאלצה לעזוב את העבודה, להתחיל הכל מחדש".
ואיך היא היום?
"היא מתפקדת אבל זה לא קל, היא לא עובדת והיא בעצם כמו ילדה בת שמונה, זוכרת רק את שמונה השנים האחרונות. אז יש הרבה נפילות ומצבי רוח. גם כהיא שעזרה לי עם ג'וזף, לא היה לה זיכרון של לגדל תינוק, כי היא לא זוכרת אותנו כתינוקות. על כל דבר היינו צריכות לעשות גוגל".
במהלך השנים האלה, בהן השמיים נפלו - מור לא שכחה את השאיפות של עצמה. בגיל 19, אחרי שנים של מאבק בהשמנה, נרשמה לתחרות מלכת היופי - וזכתה. "זו הייתה חלק מההתמודדות שלי עם ההשמנה, רציתי לקבל במה על זה שרזיתי, כי עד גיל 12 הייתי ילדה שמנה. ועדיין לא באתי על תקן הדקיקה. מוטי רייף אמר שהבחירה בי היא כי אני נלחמת באנורקסיה".
סבלת מהמשקל כילדה?
"כן, מאוד. ילדים הם אכזריים. לא הייתי מקובלת, לא התייחסו אלי, ואז נמאס לי ובחופש בין כיתה ז' לח' עשיתי דיאטה. חזרתי לשנת הלימודים כמו בסרטים, אף אחד לא הבין מה הוא רואה מול העיניים. הייתי כמו הברווזון המכוער שהפך לברבור. אבל הכל היה בריא, חילוף החומרים שלי היה מהיר כי הייתי צעירה, אכלתי בריא ועשיתי ספורט. פשוט נמאס לי להיות שמנה, לא רציתי שירדו עלי, שהבגדים יהיו קטנים עלי, אכלתי מלא שטויות קודם - זה לא כיף ולא בריא".
למרות השמחה בגוף החדש, מור של גיל 19 עשתה דיאטה של עוד חמישה קילו כדי להירשם לתחרות. אם בארץ התלהבו ממנה, בתחרות "מיס עולם" בלונדון כבר הרגישה לחץ מסוג אחר. "במיס עולם חשבו שאני שמנה. הכל שם היה סביב איך שאת נראית, בלי תוכן. יותר מאשר בארץ. הייתה תחרות בגדי ים, ולא הסכמתי להשתתף בה כי לא רציתי שאיזה לונדוני יבוא ויגיד לי איך הגוף שלי נראה. אם בארץ זה היה ריקוד בבגדי ים וחלק מהתחרות הכללית, שם זה היה לעלות לבמה עם בגד ים וזהו. זה היה יותר מדי בשבילי".
שוב מצאת את עצמך כאאוטסיידרית.
"לגמרי. היו בנות שירדו בשמונה בבוקר עם איפור ושמלות ומחוכים, ואני עם ג'ינס וטי שירט, לא אהבתי את המוגזמות הזו. הן היו קמות שעתיים לפני להתכונן. היו אוכלות יוגורט ומשהו קטן ועושות ספורט כל היום. אפילו היה להן מוזר שאני אוכלת. הבנתי שאני לא רוצה את העולם הזה בכלל".
התפטרת ממנו לחלוטין?
"אני עושה מדי פעם משהו, מצטלמת לדברים שמתאימים. למדתי משחק, אבל אני לא יודעת אם אדגמן עוד. הציעו לי לדגמן עכשיו לחברת אופנה של מידות גדולות ולא רציתי. אני בכל זאת רוצה לרזות. אני בדיאטת זון, נהנית מהכל אבל משלבת חלבון עם שומן ופחמימה, אוכלת כל שלוש שעות ועושה הליכות".
היו הרבה דיונים וחיטוטים ברשת לגבי המשקל שלך אחרי הלידה.
"העליתי 30 קילו וירדתי 15 מתוכם עד עכשיו. בהריון אכלתי כל כך הרבה, אכלתי הכל חוץ מאת פרנק. כתבו לי באינסטגרם, 'ממש שמנת', נהייתה סערה אבל לא התייחסתי. איך אפשר לכתוב לי דברים כאלה? מה, את חיה איתי בבית? מי את שתרשמי לי את זה? מעצבן שזה בא מבנות, מה אני רותם סלע? אני אישה שיצאה מלידה עם עודף משקל, יצא לי מהגוף יצור מהמם, אז מה אם העליתי? התפיסה הזו של 'איך את מעזה להעלות במשקל כשאת דמות ציבורית', אני לא מבינה אותה. מה, הגוף שלי הוא ציבורי? אבל זה בסדר, עוד מעט אני אעלה תמונה חטובה וכולם יאכלו את הכובע".
הרבה אנשים שעשו שינוי גדול במראה החיצוני, מפחדים לחזור אחורה. חיים בחרדה. נראה שאותך זה לא מעסיק.
"הדת עזרה לי להיות שלמה עם עצמי. התבאסתי קצת שאני אצטרך שוב להתאמץ כדי לרדת, אבל אני לוקחת את זה בפרופורציה. זה מה שהקב"ה רצה שיהיה לי, את הגוף שלי והגבר שלי והבית שלי והילד שלי. למה לרצות לשנות את זה? מה זה יעזור לי כל הזמן לחפש אם ומה הייתי, זה מה שאני עכשיו ובעלי אוהב אותי ככה ואני את עצמי. זה מה שחשוב".
את עדיין נראית חילונית. זה ישתנה? את שואפת להיות דתייה?
"אני שואפת להיות רוחנית, אני מאוד מאמינה ואני יכולה לתת לך מיליון סיבות למה. בתחילת התהליך קצת הלכתי לאיבוד ולקחתי על עצמי יותר מדי דברים, חצאית וצניעות, אבל איבדתי את עצמי בזה, זה לא היה בשבילי. לבשתי חצאית, לא יצאתי עם חברות, לא עשיתי כלום. היום אני יודעת שאפשר לאהוב את הקב"ה בלי חצאית ארוכה וכיסוי ראש".
יש דברים שאת לא אוהבת בדת?
"אני מקשיבה לדת ולא לדתיים. יש הבדל. דתיים יגידו לך את כל ההלכות אבל אני הולכת לפי עשרת הדיברות, זה מה שאלוהים רוצה ממני. אני לא מתחברת לזה שמפחידים אנשים, אם אני שומעת בשיעור שאם אני לא אלבש שמלה יקרה לי משהו, אני יוצאת מהשיעור. אני לא בעד לאהוב את הקב"ה מתוך פחד, אלא מתוך בחירה. אם מישהו היה מעביר אותי לכסא האחורי באוטובוס, הייתי מעיפה אותו. אני הדתייה החדשה שאומרת שאפשר להתחבר גם בלי כל הדברים האלה. כל מי שלומד תורה יודע שהדבר הכי חשוב זה כבוד האישה".
בעלך חובש כיפה?
"ברור. הוא חובש כיפה ושם ציציות. הוא מאלה שזה נראה עליהם שיא הקלאס, כיפה ובגדי מותגים".
צילום: ערן אלסטר | איפור, שיער וסטיילינג: גילי אלגבי | ע. סטיילינג: חלי קרוצי ודובב אגמי | מוצרי איפור: דיור | מוצרי שיער: לייבל m | בגדים (לפי לוקים): לוק 1: שמלה אדומה- חלי קרוצי, עגילים- קרטייה, לוק 2: שמלה שחורה- עדן אהרון, לוק 3: שמלה זהב- חלי קרוצי, עליונות- סאן לורן פריז, לוק 4: חולצה ורודה- ורסאצ'ה, עגילים- גוצ'י.