לפני כחמש שנים כיכבו ארבעת השחקנים דביר בנדק, איציק כהן, שמוליק כהן ואלון דהן על מסכי הקולנוע ב"סיפור גדול". בסרט עטור הפרסים, גילמו הארבעה חבורת גברים במשקל כבד שמאסה במגוון הדיאטות ומצאה פתרון יוצא דופן לבעיית המשקל – פתיחת קבוצה של מתאבקי סומו, שם גודלם דווקא יהווה יתרון.

ארבעת השחקנים לא התקשו להזדהות עם הדמויות שגילמו: בראיונות לרגל יציאת הסרט התבדחו על משקלם ודיברו באופן חופשי על ההשפעות שיש לו על חייהם. הגודל הפיזי הפך לחלק בלתי נפרד כמעט מדמותם על המרקע ומחוצה לו – אלא שלמרות החיוכים שפיזרו לכל עבר, עמוק בפנים הרגישו שהגיע הזמן לשינוי. חמש שנים אחרי יציאתו של הסרט לאקרנים, שלושה מתוך ארבעת השחקנים ויתרו על הדמות הגדולה ההיא עם תחתוני הסומו לטובת בריאותם האישית: כל אחד בתורו, ניגשו שמוליק, איציק ודביר לעבור ניתוח "שרוול קיבה" במהלכו הסירו כ-75 אחוז מנפח הקיבה ורזו עשרות קילוגרמים. כיום הם הפרזנטורים המושלמים לניתוח הפופולרי, שהפך להליך כירורגי שגרתי כמעט, האמור לשלוח באחת אנשים שסבלו במשך שנים ארוכות מהשמנת יתר למחוזות של קלילות ומדידת בגדי ים.

"כל החיים אני מתמודד עם עודף משקל, עשיתי המון דיאטות וגם רזיתי לא מעט אבל אף פעם לא הצלחתי לשמור על הירידה לאורך זמן", מספר דביר בנדק, 44, על הרקע לשינוי הדרמטי. השחקן המצחיק שזכור לנו כחייכן גדול הממדים מסברי מרנן, מהקמפיין של בנק מזרחי-טפחות ומהמחזמר "שרק", ניגש לניתוח לפני חמישה חודשים ומאז הוא כבר נראה אחרת לגמרי. "רזיתי בינתיים 37 קילו", הוא מספר בגאווה. "החלטתי לתת לעצמי צ'אנס ללמוד לאכול נכון יותר בעזרת הניתוח. הרעיון היה לשנות קצת את אורח החיים הלא בריא שניהלתי. התחלתי לעשות ספורט ובינתיים זה הולך ממש טוב. האמת היא שאני אפילו נהנה מזה".

בנדק החליט לעבור את הניתוח כתוצאה מתחושותיו האישיות, אבל גם בעקבות תוצאות ההליך הרפואי שעברו חבריו לסרט, אליהן נחשף מקרוב. החלוץ מבין השלושה היה השחקן שמוליק כהן, יו"ר ועד השחקנים של תיאטרון הבימה, שניגש לניתוח כבר לפני שלוש שנים. "מי שנמצא במצב הזה ואומר שהמשקל  לא מטריד אותו הוא שקרן", כהן מפטיר. "מה יותר חשוב - המשחק או זה שתזכה לגדל את הילדים שלך? הניתוח והליווי הצמוד שאני מקבל נותן כלים להתקדם, זה נותן לי כוח ויכולת, זה פשוט מבריא אותי".

קיצור קיבה (צילום: פלאש 90)
שי פירון לפני קיצור הקיבה | צילום: פלאש 90

קיצור קיבה (צילום: פלאש 90)
ואחריו | צילום: פלאש 90

יום אחרי הניתוח כבר הסתובבתי בפארק

אם בעבר הלא רחוק קיצור קיבה עדיין נתפס כניתוח ממושך, מסוכן ומסובך – הרי שבשנים האחרונות, תודות לשורת פיתוחים טכנולוגיים והשתכללות השיטות, טיפול הבזק בהשמנת יתר הפך להליך שכיח שכולם רוצים לנסות. הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2013 עברו קרוב לעשרת אלפים ישראלים ניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. לצורך השוואה, בשנת 2006 עמד המספר על 2,285 בלבד - עלייה משמעותית של כ-430 אחוז, והמגמה נמשכת.

ובכל זאת, לדעת ד"ר אילנית מלר, מומחית לכירורגיה בריאטרית (טיפול בהשמנת יתר חולנית) בביה"ח בלינסון ואחרים – זה לא מספיק. לפי ההערכות, כ-200 אלף בני אדם בישראל סובלים מהשמנת יתר חולנית, שהוגדרה כבר כ"מגפה של המאה ה-21" – ולפי ד"ר מלר ואחרים, המשימה העיקרית כרגע היא לעלות את המודעות אצל כמה שיותר אנשים לאפשרות קיום הניתוח והיציאה מהסטטיסטיקה.

מי קהל היעד? אלו שנמצאים בקבוצת הסיכון: אנשים שמדד ה- BMI (יחס משקל וגובה) שלהם עומד על 40, או 35 ומעלה בקרב מי שסובל ממחלה נלווית כגון לחץ סכרת. "ארבעה קרובי משפחה שלי עברו את הניתוח בהמלצתי, ביניהם גם אמי וחמותי", היא מספרת בגאווה ומסבירה כי העובדה שיותר ויותר אנשים מוכרים ביצעו בשנים האחרונות את הניתוח, יצרה גלי התעניינות. בין השמות המוכרים: שר החינוך שי פירון, שכבר הספיק להשיל עשרות קילוגרמים ממשקל גופו בחודשים האחרונים; המפיק והמעבד המוזיקלי תמיר צור שרזה 55 קילו; השחקן אייל גפן שהשיל כ-50 קילו; פרשן הספורט משה פרימו וגם השחקן גדי רבינוביץ' (המוכר לכם כ"טנצר המניאק" מהסדרה שמש), שהשיל 65 קילו ממשקל גופו, עד שבקושי ניתן היה לזהותו. יש לציין כי בעוד רוב הדוגמאות המוכרות מתייחסות לגברים, דווקא נשים הן שניגשות לניתוח באחוזים גבוהים יותר.

אחד המנותחים המעניינים של ד"ר מלר הוא השחקן איציק כהן, שניגש לניתוח לפני כתשעה חודשים. באחת מהופעותיו בהצגה "קזבלן" בתיאטרון הקאמרי ישבה מלר בקהל, ומאוחר יותר פנתה אליו דרך חמותה, חדווה מלר, המדריכה הקולית של המחזה שאף עברה את הניתוח בעצמה. "היא ביקשה לדבר איתי והרגשתי שאפשר לסמוך עלייה – אז הלכתי על זה", מספר כהן, "עשיתי את כל הבדיקות שכרוכות בהכנה לניתוח ופינתי לי עשרה ימים ללא עבודה. יום למחרת הניתוח כבר הסתובבתי בפארק ועשרה ימים לאחר מכן כבר הופעתי על הבמה".

 איציק כהן בים (צילום: אלעד דיין)
איציק כהן לפני: הרגיש שנחוץ שינוי | צילום: אלעד דיין

קיצור קיבה
בנדק: "החלטתי לתת לעצמי צ'אנס"

מאז הניתוח רזה כהן כבר 50 קילו, והקהל בהצגותיו לא תמיד מזהה אותו. מחוץ לבמה, כשהוא בשנות הארבעים לחייו, התחיל לראשונה בחייו לשלב בלו"ז השבועי ארבעה אימוני פילאטיס ואימון משקולות אחד, אבל השינוי הדרמטי ביותר הוא מסביר, סובב סביב נושא התזונה. "קודם כל אני לא עסוק כל היום באוכל כמו בעבר, אני כבר לא שואל את עצמי כל הזמן: מה אני אוכל ומתי? אני לא מגביל את עצמי במה שאוכל, אני פשוט אוכל הרבה פחות. כשמסירים 75 אחוז מנפח הקיבה, הרעב יוצא לחופשה ללא תשלום של כמעט שנה, מה שנקרא 'ירח הדבש של קיצור הקיבה'", הוא אומר וצוחק. "הניתוח הזה הגיע לי בדיוק בזמן: הבנתי שאני לא מצליח להתמודד עם המשקל בעצמי ושזה רק הולך ומחמיר עם השנים. הרגשתי שאני צריך את השינוי הזה - וכנראה שכשהתלמיד מוכן, המורה מגיע".

נפרדים מהורמון הרעב לשלום

מה גרם לעלייה החדה במספר האנשים שמוכנים לקחת את הסיכון ולהחליט על ניתוח לקיצור קיבה? כבר תקופה ארוכה ידוע כי לניתוחים השפעה חיובית מידית – מלבד הירידה הדרמטית במשקל כתוצאה מהקטנת נפח הקיבה והכמויות שניתן לעכל, הם מעלימים מחלות רקע שונות בכ-50 עד 90 אחוזים – אלא שהשיפורים הטכנולוגיים בביצוע הניתוח הם כנראה מה שהפך אותו לטרנד שיותר ויותר מוכנים לנסות.

"בעבר, לפני עשרים שנה בערך, הניתוחים היו נעשים בגישה פתוחה, אבל היום למעלה מ-95 אחוז מהם נעשים בצורה זעיר פולשנית – דרך מספר פתחים קטנים בבטן (שיטה המכונה לפרוסקופיה – א"פ) וזהו זה", אומרת מלר. היא מציינת שלניתוח השרוול, החדיש ביותר בין ההליכים הנערכים כיום, יש יתרון מובהק על פני הניתוחים הישנים יותר - הניתוח להשתלת טבעת מתכווננת בקיבה וניתוח מעקף הקיבה. הוא מפחית את נפח הקיבה ב-75 אחוז והופך אותה צרה, דמוית שרוול, ללא צורך בניתוב מחודש של המעיים, מה שמאפשר לקיבה להמשיך את פעילותה הנורמלית. הנפח המוקטן משמעותית, בשילוב הסרת החלק האחראי על הפרשת הורמון הרעב (גרלין), מסייעים שניהם להפחתה דרמטית בתאבון. פלא אם כך שעוד ועוד מטופלים בוחרים בניתוח השרוול, עד שבשנת 2013 הראו נתוני משרד הבריאות על 6,093 ניתוחי שרוול קיבה, כ-70 אחוז מכלל הניתוחים הנעשים בתחום.

"ניתוח שרוול הקיבה קל יותר טכנית לביצוע", מסבירה ד"ר מלר, "האנשים שעוברים את הניתוח נהנים מירידה בתיאבון בצורה משמעותית, וזה משפר מידית את איכות חייהם. משך הזמן שלו יותר קצר, ההחלמה שלו היא בדרך כלל לא ארוכה וככל שעקומת הניסיון גדולה הניתוח נעשה יותר ויותר בטוח ולכן פופולרי". לכל אלה מתווספת עובדה פשוטה לפיה אם אתם עומדים בקריטריונים לניתוח - תוכלו לבצע אותו בחינם, באמצעות סל הבריאות.

שרית חדד (צילום: שרון רביבו)
תמיר צור, אחרי הניתוח. הדבר הראשון שעשה: אלבום עם דודו אהרון | צילום: שרון רביבו

ההתלהבות אינה שייכת לישראל בלבד: רק החודש הצביע העיתון "דיילי ניוז" האמריקאי על העלייה בכמות ניתוחי קיצור הקיבה במדינה. ד"ר לינדה ג'אנג, מנתחת בבית החולים מאונט סיני בניו יורק, אמרה לעיתון כי "אנחנו מוצאים שלניתוחי שרוול ולמעקף קיבה תוצאות דומות מאוד, רק שמעקף קיבה הוא הרבה יותר מורכב וכולל ניתוב מחדש של המעיים. האופציה הראשונה פשוטה יותר ופחות מסוכנת". עם זאת, ד"ר מלר מדגישה כי למרות יתרונותיו של ניתוח השרוול הוא אינו מתאים לכל אדם. "חשוב שהרופא יתאים את סוג הניתוח למטופל, לבדיקות שלו ולעברו הרפואי. לאנשים שסובלים מצרבת למשל יתאים ניתוח מעקף הקיבה ולא השרוול".

ואכן, מדובר במלאכת התאמה רגישה – וכמו כל הליך כירורגי רפואי, גם לה עשויות להיות תוצאות קשות. לצד אותם סיפורי הצלחה אנו שומעים בכל שנה על מקרי תמותה בודדים כתוצאה מניתוח להצרת קיבה - ובסוף שנת 2013 אף נפטרו שני מנותחים שונים בהפרש של פחות מחודשיים בבית החולים איכילוב בתל אביב. איך זה מתיישב עם התיאורים הקלילים שמתארים המרואיינים שבכתבה? ד"ר מלר לא מכחישה שסיכון תמיד קיים בניתוח, אך מדגישה כי התועלת עולה על הסכנה דרמטית. ולא, היא לא מתכוונת למחמאות שתקבלו על השינוי החיצוני הדרמטי, אלא דווקא להפחתה משמעותית של הסיכון ללקות במחלות שונות המתפתחות כתוצאה מהשמנת היתר, דוגמת סוכרת סוג 2, לחץ דם גבוה, שומנים בדם ועודף כולסטרול, בעיות אורטופדיות, אי פוריות והפסקת נשימה במהלך השינה. מחקרים שנערכו לאחרונה מבססים את הקשר בין השמנת יתר חולנית להתפתחות סוגי סרטן שונים ואף להתפתחות דיכאון.

ירד 40, עלה חזרה 20

אז למה לא לרזות באמצעות דיאטה רגילה? הפיתרון הטבעי כמובן עדיף, ולפני כל ניתוח ימליצו הרופאים לנסות לרזות באופן טבעי באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית, אלא שהמשימה עבור הסובלים מהשמנת יתר חולנית הרבה פחות פשוטה מכפי שהיא נראית. נתונים שאספו בבית החולים "הרצליה מדיקל סנטר" מצביעים על סיכוי של כחמישה אחוז בלבד לירידה משמעותית במשקל שתישמר לאורך זמן כתוצאה מתכניות דיאטה, טיפול תרופתי ופעילות גופנית, לעומת הניתוחים, המביאים לירידה של 50-80 אחוז מעודף המשקל ומפחיתים דרמטית מחלות כרוניות. כך, המפיק והמעבד המוזיקלי תמיר צור, שאחראי לכמה מהלהיטים הגדולים במדינה של זמרים כמו שרית חדד ואייל גולן, נפטר לא רק מ-55 קילו, אלא גם משנים ארוכות של כולסטרול גבוה ומסימנים ראשונים של סכרת.

"הכל נעלם בבת אחת", הוא אומר. "לפני קיצור הקיבה שקלתי 117 קילו, הייתי על גבול ה-BMI שבו מותר לנתח, אבל סבלתי מהמחלות ולכן אישרו לי את הניתוח. שבוע אחרי זה כבר הייתי באולפן ויצרתי אלבום שלם לדודו אהרון". היום, לאחר תהליך הדרגתי שכלל שינוי תזונתי, שוקל צור 62 קילו בלבד. "הכולסטרול, הסוכר, הכל חזר להיות תקין", הוא מספר, "רק אחרי הניתוח הבנתי שפשוט יצרו לי קיבה של תינוק שרק נולד. בהתחלה הייתי ממש בדיכאון מזה. הבנתי שבכל פעם שאני רוצה להכניס משהו לפה אני צריך לחשב ולבחור אם לשתות חצי כוס מים או לקחת ביס ממנה כלשהי. בהמשך קלטתי שזה עושה פלאים. פעם כדי להיות שבע הייתי צריך להגיע למצב של עילפון כמעט מרוב אוכל – היום אני מרגיש שבע אחרי שני ביסים. המשפחה שלי רואה אותי ומתקשה להבין את זה".

פנינה רוזנבלום ואבי בניהו (צילום: ראובן שניידר )
בניהו. קנה את מעיל העור שחלם עליו | צילום: ראובן שניידר

צור, בנדק ואיציק כהן הם דוגמה נפלאה למטופלים שרזו המון ושינו לחלוטין את אורח חייהם. אבל כל רופא שתפנו לדבר איתו יבקש להדגיש – לא מדובר בפתרון קסם, ולטווח הארוך, השמירה על המשקל תהייה תלויה במטופל עצמו. כך למשל, שמוליק כהן אמנם רזה 40 קילו בשנה הראשונה לניתוח, אלא שמאז העלה 20 קילו בחזרה. "בגלל ההקטנה של הקיבה אתה יכול להכניס מעט אוכל לפה אבל בשלב מסוים אתה מבין שאתה יכול לעשות את זה בתדירות גבוהה", מספר כהן, "ברגע שאתה מבין את העיקרון אתה יכול גם להמשיך לאכול ולהשמין. לכן חשוב להקפיד על ליווי של אנשי המקצוע".

ד"ר מלר מסבירה שלא מדובר בתופעה יוצאת דופן. "בכל הניתוחים הבריאטריים הירידה המשמעותית ביותר ניכרת בחודש הראשון", היא אומרת, "לאחר מכן, במשך כשנה וחצי אחרי הניתוח משילים בממוצע חצי קילו-קילו בשבוע ובסוף הירידה תיתכן אף עלייה קלה עם התייצבות המשקל בהמשך". בתקופה הזאת, היא מסבירה, חלה התרחבות מסוימת של השרוול וישנה עליה בהורמון הרעב. "הרעיון הוא שעד אז המנותחים עוברים שינוי גם בתפיסה שלהם לגבי האוכל וכך, למרות ההתרחבות, הם לא יעלו במשקל".

גם דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, שעבר את ניתוח השרוול בשנת 2010, הספיק לרזות ולהעלות חלק מהמשקל בחזרה. "ניגשתי לניתוח כשהייתי עוד בצבא בהמלצת הרופאה הצבאית וירדתי 23-24 קילו ומאז עליתי בחזרה 8-10 קילו שאותם אני מייחס לשני דברים", הוא אומר, "אהבה למתוקים ולגלידות סורבה, ולא מספיק כושר גופני. הניתוח בסופו של דבר הוא כלי עזר, אבל הוא לא קסם. אם בשמונת-תשעת החודשים הראשונים אתה לא מסגל לעצמך את ההרגלים – תשמין בחזרה. הקיבה אומנם צרה הרבה יותר, אבל אתה יכול לאכול הרבה מאכלים רכים, ולכן שמעתי גם על אנשים שהתמכרו לגלידות ומילקשייקים. אני עצמי לא שיניתי את אורח החיים שלי וזו הייתה בעיה. רק עכשיו חזרתי להקפיד יותר והתחלתי להתאמן פעמיים בשבוע עם מאמן בחדר כושר".

למרות העלייה במשקל בניהו מדגיש כי הוא כלל אינו מתחרט על שניגש לניתוח. "אני ממש לא מצטער. זה ניתוח פשוט, קל יחסים עם מעט מאוד סיבוכים", הוא אומר ומספר שחל שינוי מהותי בבריאותו, "הניתוח פתר לי את בעיות הבריאות. היום אני עולה מדרגות, ישן בלילות, נושם. לאכול סטייק שלם או מנת פלאפל – אני כבר לא מסוגל. מה שיותר מעניין אותי זה שאני יכול להיכנס לחנות בגדים רגילה. הרבה זמן נורא רציתי לקנות מעיל עור של פולו ואחרי הניתוח קניתי אותו. התחלתי לקנות גם נעליים עם שרוכים ולפעמים אני אפילו מכניס את החולצה לתוך המכנסיים".

>> לכל כתבות המגזין