גאולה עמיר | עובדת על רומן חדש: סיפור אהבה תימני
כש"אל סף הפחד", הסרט על משפחתו של רוצח רבין, יגאל עמיר, הוקרן בפסטיבל ירושלים, אמא שלו גאולה ישבה במכונית מחוץ לאירוע וחיכתה שייגמר. "נסעתי לשם עם חברות ורציתי להיכנס, אבל אחת מהן הציעה שלא ארד כי 'העיתונאים פה לא מתעניינים בסרט, אלא במי מגיע מהמשפחה כדי לעשות רעש', אז נשארתי במכונית. החברות ראו את הסרט במקומי". גם כשחזרה הביתה עם עותק ביד – עמיר החליטה לוותר על התענוג. "לא צפיתי בסרט ואני גם לא אצפה בו", היא אומרת, "לא מעניין אותי לראות את עצמי ואני לא אוהבת את זה. בכל החומרים מאז המעצר של גלי (שם החיבה בו היא מכנה את יגאל) ועד היום אני לא יכולה לצפות. אבל האנשים בשכונה שלי ביקשו לראות את הסרט, אז אני אעשה להם הקרנה בהזדמנות".
עמיר, כיום בת 66 בלבד, מתגוררת עדיין עם בעלה שלמה, המתפרנס כסופר סת"ם, ועם בנה חגי שסיים זה לא מכבר את ריצוי עונשו בכלא, בביתם בנווה עמל שבהרצליה. ב-2005, כשבע שנים אחרי שהוצת הגן שברשותה בעיר, פורסם כי הוא נסגר ורשיונו נשלל בשל מספר קטן מדי של ילדים רשומים. עמיר טוענת כי סגרה אותו בשל כניסתו הצפויה של חוק חינוך חינם מגיל 3 ובשל הרצון לעמוד לצדו של חגי עם יציאתו מהכלא.
כיום גאולה מעבירה שיעורים פרטיים לילדים עד כיתה ו' ומסיימת לכתוב ספר שני שהיא מקווה שיום אחד יצא לאור. הספר הראשון שכתבה, המגולל את פרשת רצח רבין מהזווית שלה, נמצא לדבריה בעריכה - אך היא מסרבת לומר בידי מי. בעתיד, היא אומרת, תשמח לבדוק אפשרות להוציא אותו לאור בחו"ל. הספר החדש, עם זאת, פוליטי הרבה פחות. "זה רומן, סיפור על אהבה בלתי אפשרית של הוריי בתימן ועל איך נוצר חיבור בין שני קטבים רחוקים", היא מסבירה.
כשהיא נחה מכתיבה, מסייעת עמיר בטיפול ב-20 הנכדים שלה, ובעודנו משוחחות היא שומרת על ינון שלום, בנו של רוצח ראש הממשלה, תלמיד כיתה ב'. ההתבטאויות מעוררות הסערה שלה מהבחירות האחרונות, לפיהן ניהלה מגעים עם מפלגת ישראל ביתנו לצורך כניסה לפוליטיקה, נראות כרגע רחוקות. במפלגה הכחישו בזמנו את הדברים והודיעו בסרקזם כי "המגע היחיד שהיה לגברת עמיר הוא כנראה עם דבק מגע, אותו הריחה". כיום גם היא מכחישה את הדברים. "צחקתי עליהם", היא מתייחסת לעיתונאים, "לא באמת התכוונתי להיכנס לפוליטיקה. ידעתי שריאלית זה לא הגיוני. אני לא בנויה לפוליטיקה, זה לא יתן כלום וגם אנחנו מוקצים מחמת מיאוס, אז מי יגע בנו? גם היום אחרי עשרים שנה".
מרגלית הר שפי-דהן | אחת הדמויות הבולטות בבית הספר
הר שפי, ידידתו של עמיר מלימודי המשפטים, הסטודנטית הצעירה עם הצמה שהורשעה באי מניעת רצח ונידונה לתשעה חודשי מאסר, עובדת כיום כמורה. באוגוסט 2001, לאחר שריצתה חצי מתקופת המאסר, קיבלה חנינה מהנשיא משה קצב ושוחררה מהכלא, ומאז חיפשה את עצמה. לפני כארבע שנים סופסוף מצאה את מקומה כשהתקבלה לעבוד כמורה בביה"ס יעלת חן בשכונת רוממה בירושלים, שבראשו עומד הרב יצחק גינזבורג, חסיד חב"ד שפרסם בעקבות הטבח במערת המכפלה חוברת בשם "ברוך הגבר" שהצדיק את מעשי הרצח של ברוך גולדשטיין. ביולי 2003 הוגש נגד גינזבורג כתב אישום בגין הסתה לגזענות נגד ערבים כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרו "צו השעה – טיפול שורש", אישום שהסתיים בעסקת טיעון. עם זאת, מקורבים להר שפי טוענים כי אין מדובר במוסד חינוך קיצוני אלא בבית ספר המחנך לאהבת הארץ.
הר שפי, בוגרת תואר שני במשפטים, גזרה על עצמה תענית שתיקה מול התקשורת בשנים האחרונות, אך בסביבתה מספרים כי מדובר באחת הדמויות הבולטות בבית הספר, ומי שבשנה האחרונה הייתה מחנכת של תלמידות כיתה ג'. "היא מהגרעין האידיאולוגי כאן", מספר גורם המעורה בפרטים, "תחילה היו הורים שעשו שרירים ויצאו נגד עבודתה כמורה, אבל מהר מאוד ההנהלה נתנה לה גיבוי והם נאלצו לקבל זאת כעובדה מוגמרת".
אבל גם שני עשורים לאחר הרצח, כשהיא נושקת ל-40, הר שפי עוד לא הגיעה למנוחה ולנחלה. לפני ארבע וחצי שנים, אחרי חיפוש ממושך אחר שידוך הולם ולאחר שמשכה אליה דווקא את "מעריצי יגאל עמיר" בקרב המגזר – מצאה חתן מחב"ד: מוטי דהן, באר שבעי ומרצה לכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, הצעיר ממנה בשלוש שנים. הטקס המכובד ההוא סיפק למשפחה ולה כמה רגעי אושר, אלא שהשניים לא הביאו ילדים משותפים, ווהר שפי החליטה להתגרש ולחפש זיווג חדש. בנוסף, התמודדה עם מותו של אחיה דן.
כיום מתגוררת הר שפי לבד, מגיעה לעבודה בתחבורה ציבורית וחיה בצמצום יחסי. מקורות בסביבתה מספרים כי בחודשים האחרונים קיבלה גט מדהן וכיום היא מחפשת שידוך. שאלת ידיעתה על התכנון לרצוח את רבין ממשיכה להעסיק את מקורביה, בעקבות התבטאויות ראשי שב"כ לפיהן הר שפי לא יכלה לדעת על תכנונו של עמיר. מבחינת אלו המקיפים אותה, העוול שלטענתם נגרם לה עדיין מכאיב, גם עשרים שנה מאוחר יותר.
ממרגלית הר שפי וממשפחתה לא התקבלה תגובה.
חגי עמיר | קריירה מצליחה כחרש ברזל
בקיץ האחרון, עם הצתת הבית ביישוב דומא ומותו של הפעוט עלי דוואבשה, בחר אחיו הבכור של יגאל עמיר, חגי, לפתוח את הפה. הוא העלה פוסט נוקב לעמוד הפייסבוק שלו – אבל גם הפעם, כמו במקרים קודמים בשנה האחרונה, הדעות שהשמיע היו מפתיעות בלשון המעטה. "אם הייתם מתגייסים לחיל האוויר הייתם מקבלים מטוס אמריקאי ומלאי פצצות שיספיקו ל-500 ילדים שאותם אפשר לרסק לטחון ולשרוף", כתב, מנסה להצביע על הצביעות של אלה במערכת הציבורית שגינו את המעשה אך שותקים מול הרג חפים מפשע בעזה. "כל אלה שעכשיו מגנים אתכם, יהללו את גבורתכם ועוז רוחכם".
לא מדובר בפוסט היחיד של עמיר (46) מאז שחרורו מהכלא שגרם להרמת גבות. בין היתר שיתף בעמוד הפייסבוק הפעיל במיוחד שלו את מאמרו של גדעון לוי בעת צוק איתן, "הרעים לטיס". מקורבים מגדירים אותו כ"פעיל למען זכויות אדם", אבל עיתונאית ה-DailyBeast האמריקאי, נירה ידין, האחראית לסדרת כתבות על חייו של חגי מאז שחרורו, מציעה לא להתבלבל. "רבים מפרשים זאת כאילו הפך לשמאלני וכאן הטעות", היא אומרת. "כאדם שחווה במהלך מאסרו הרבה פעמים גזילת זכויות, הוא רואה בכך שליחות. במפתיע, יש לו הבנה עמוקה יותר של העמותות למען זכויות האדם".
לפני כשלוש שנים שוחרר חגי אחרי 16 שנים בכלא לאחר שהורשע בקשירת קשר לרצח ראש הממשלה ובהחזקת נשק בניגוד לחוק, ומאז הוא מתגורר בבית הוריו שבשכונת נווה עמל בהרצליה. במהלך תקופת המאסר סיים ארבעה קורסים במתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה וכעת הוא לומד בשנה השנייה לתואר בהנדסת בניין במכללת אורט בכפר סבא ועובד במסגרייה העצמאית שפתח באזור מגוריו בהרצליה.
עמיר מסרב להתראיין בישראל אך הוא מאפשר לעיתונאית נירה ידין לענות על שאלותינו. "לחגי נותרה עוד שנה וחצי לסיום לימודי הנדסת הבניין ויתכן וירצה לעסוק בזה", היא מספרת, אך מציינת כי "נכון להיום יש לו מסגריה מצליחה. עד לאחרונה עבד מאחורי החצר של בית הוריו ורק בחודשים האחרונים הוא שכר מקום גדול והתרחב, וגם מצליח כחרש ברזל".
לדברי ידין, חגי ואביו שלמה משכימים מדי בוקר בשעה ארבע כדי ללמוד תורה יחדיו ולמרות שלא פגש באחיו יגאל כבר כארבע שנים (חל איסור על מפגשים בין השניים), הוא מקפיד לשוחח עמו בטלפון כמעט מדי יום ומתפקד כדמות האב של הבן ינון בימי הולדת וטקסים בביה"ס. בראיון עם חגי שפורסם באתר vice, הסביר כי לא רק שאינו מתחרט על מעשיו, אלא גם שאם אחיו לא היה מבצע את הרצח, הוא בוודאי היה עושה זאת בעצמו. בין לבין העיסוקים גם הוא מחפש את "אשת חייו" שתהייה "דתייה וצנועה".
לריסה טרימבובלר | סבתא במשרה מלאה לשלושת אחייניה
לריסה טרימבובלר (46), ד"ר לפילוסופיה יהודית מהאוניברסיטה העברית וילידת מוסקבה, פרצה לתודעה כשנישאה לרוצח ראש הממשלה יגאל עמיר והביאה לעולם את בנם המשותף ינון שלום עמיר בן ה-7, כיום תלמיד כיתה ב'. היא מתגוררת כיום בשכונת רמות בירושלים עם ינון ועם שתי בנותיה ובנה מנישואיה הראשונים. במקביל, היא מתפקדת כסבתא במשרה מלאה לשלושת ילדיהם של גיסה אמיתי עמיר, אחיו הצעיר של יגאל, ובתה אביטל – להם היא גם משמשת כדודה. היא מקפידה לשוחח מדי יום עם יגאל בטלפון ופוקדת באופן קבוע את האירועים המשפחתיים בבית משפחת עמיר.
בסרט "אל סף הפחד" של הבמאים הרץ פרנק ומריה קרבצ'נקו מתואר בין השאר כיצד ביקשו טרימבובלר ובעלה הראשון בינימין ויניקוב לבקר את עמיר בכלא, אך לריסה הייתה היחידה שקיבלה את האישור המיוחל ומנקודה זו והלאה התפתח רומן בינה ובין יגאל. היא אמנם התגרשה מבעלה הראשון, אך הוא נשאר בתמונה וממשיך לשמור על קשר עם משפחתה החדשה.
לפני כשלוש שנים פורסם כי יגאל ולריסה מתכננים להביא לעולם ילד נוסף, כחלק מדרישתם לביקורי התייחדות, אלא שבני המשפחה מסבירים כעת כי התוכניות ירדו מהפרק, שכן סיכוייה של טרימבובלר להרות בגילה המתקדם כמעט אפסיים.
דרור עדני | ניתק את הקשר עם יגאל עמיר
ביולי 2002, כששוחרר משבע שנותיו בכלא, ביקש דרור עדני (43), חברו של יגאל עמיר שהורשע בקשירת קשר לרצח רבין, להשאיר את העבר מאחוריו. הוא הכחיש כל קשר לרצח וכינה את עצמו "דרייפוס", אבל גם הסביר שכל מה שברצונו לעשות כעת הוא להתחתן ולהקים משפחה. וכך עשה: לאחר תקופה במהלכה גר ביישוב בשומרון חזר עדני לשכונת מגוריו בהרצליה, שם הוא מתגורר עם אשתו איילה, בת למשפחה חרדית, ועם בנם בן הארבע. הוא מתפרנס כחשמלאי והשניים מצפים לילד נוסף בקרוב.
הקשר עם משפחת עמיר התנתק, אך העיתונאית ידין מסבירה כי אין מדובר בסכסוך. "בגלל מאסרם והשנים הרבות לא נשמר הקשר ביניהם, אך עם זאת, גם לא נשמרו טינה או כעס", היא אומרת. "לפי הזכור לי מדבריו של חגי הקשר לא קיים כי עדני התחתן ואשתו או משפחתו הסתייגו מיגאל". מקורבים אחרים מוסיפים שבת זוגו של עדני העדיפה שאורחי החתונה לא יקשרו את הזוג לאירוע ההוא וביקשה להימנע מדרמות מיותרות סביב חתונתה. היא התקשרה למשפחת עמיר לפני האירוע וביקשה בנימוס שימנעו מלהגיע.
אביגדור אסקין | כוכב טלוויזיה ענק ברוסיה
הוא זכור לנו בעיקר כמי שארגן את טקס ה"פולסא דנורא" נגד רבין כחודש לפני מותו, אך לתושבי רוסיה אביגדור אסקין (55) מוכר כיום דווקא כפרשן טלוויזיוני בכיר.
אסקין, נכון ל-2015 תושב שכונת הר נוף בירושלים, אב לשבעה ילדים וסב טרי למדי, עלה לכותרות לראשונה כפעיל בולט בתנועת כך בשנות השבעים וכאחד ממקורביו של הרב מאיר כהנא. בשנה של הרצח הרבה לארגן מחאות נגד הסכמי אוסלו, וחודש לפני עצרת השלום ארגן את הטקס הידוע לשמצה. גם לאחר הרצח, אסקין מעולם לא הביע חרטה, אלא שביעות רצון בלבד מהתוצאות. ב-99' הסתבך רשמית עם החוק כשהורשע בקשירת קשר להצתת סניף תנועת "דור שלם" בירושלים ולהנחת ראש חזיר על מצבה בבית קברות מוסלמי בנשר. הוא נידון למאסר של שנתיים וחצי.
בעוד שבארץ שמו ירד מהכותרות, ברוסיה, שם הוא מבלה חלק משמעותי מזמנו, הפך אסקין לאיש טלוויזיה מוכר ולאורח קבוע בתוכניות פופולריות כמו "יום ראשון בלילה עם ולדייר סולוביוב" בערוץ הטלוויזיה "רוסיה1" ובתחנת הרדיו "וסטי FM". מקורבו דוד אידלמן מספר כי "הוא הפך לכוכב טלוויזיה ומופיע גם בגרוזיה ובאוקראינה. הוא מוכר כפרשן פוליטי ופובליציסט העוסק בתחומים שונים וכשהוא מגיע לשבוע לרוסיה הוא נותן בערך עשרה ראיונות ביום. הוא מוכר עד כדי כך שכשהייתי איתו במוסקבה לאחרונה אנשים ניגשו אליו והתחילו לדבר איתו ברחוב".
השנה פרסם אסקין ספר ברוסיה בשם "מבט יהודי לשאלה הרוסית". בנוסף, הוא ממשיך להתפרנס מתיווך בין גורמים ישראלים וחברות מערביות ברוסיה. לדבריו "כבר שנים שאני כותב בעיתונות המרכזית ברוסיה ומפרסם מאמרים. בשנתיים האחרונות זה מושך הרבה יותר תשומת לב בגלל הופעותיי הרבות על המסך כפרשן בתחומים כמו המזרח התיכון, המלחמה באוקראינה וישראל". לדבריו בשנים האחרונות הוא אינו פעיל פוליטית בישראל. "כשמדברים על הדברים בחו"ל אני לא מתעסק בנקודת המבט הפנימית שלי, אלא בעיקר מנסה להגן על ישראל בנושאים כמו עזה ואיראן, להציג את ישראל כמדינה ששווה להשקיע בה ולתמוך בה. אני מנסה להאיר באור חיובי גם שמאלנים".
מנחם דמתי | חושב על רבין בכל נסיעה
נהגו של רבין, מנחם דמתי (66), בכלל לא היה אמור להיות שם בליל הרצח, אלא שהנהג השני של רבין לקח יום חופש והוא מצא עצמו נקלע לאחד האירועים ההיסטוריים והדרמטיים בתולדות מדינת ישראל. מאז הספיק לספר בראיונות כיצד דהר אל עבר בית החולים איכילוב בעוד ראש מערך האבטחה יורם רובין מנסה להנשים את ראש הממשלה, ואיך קיווה כל כך שראש הממשלה שליווה במשך שנים רבות עדיין בחיים.
"זאת מעין טראומה מבחינתי, הנסיעה ההיא לבית חולים", הוא מספר היום, "אני כל הזמן נזכר במחזות שראיתי באותו הערב וזה יישאר איתי כל החיים. גם היום, כשאני נוהג, אני חושב הרבה פעמים על מה הוא היה אומר. הוא עצמו היה מעין נהג והרבה פעמים היה מסתכל על הנהיגה שלי ומתערב. אם פתאום היה מגיע רכב שחתך אותי וזזתי בזמן, הוא היה משבח 'מנחם, ברחת יפה'".
דמתי, גרוש עם שלושה ילדים וארבעה נכדים המתגורר בראשון לציון, מספר כי ראש הממשלה המנוח ליווה אותו כבר בחתונתו בשנות השבעים והיה הסנדק של בנו. אחרי 47 שנים במשרד ראש הממשלה הוא עדיין עובד במשרה חלקית כנהג בנסיעות שונות של המשרד אך בימים אלה פורש לגמלאות ועדיין חושב על הבוס המיתולוגי. "חזרתי להסיע את רבין ב-92' עד יום הרצח ולמעשה אחרי האירוע הפסקתי לעבוד עם אישים, כבר לא היה לי כוח נפשי לזה", הוא מספר, "המחשבה שלא נתנו לו את הצ'אנס לעשות שלום וקטעו את התהליך שהתחיל מתסכלת מאוד. היום אני נמצא בשלבי הייאוש".
כרמי גילון | קול האופוזיציה החדש
מי שעמד באותה העת בראשות השב"כ, וספג קיתונות של ביקורת בוועדת שמגר, היה כרמי גילון, שנכנס לתפקיד רק חודשים ספורים לפני הרצח. הוא אמנם הזהיר בזמנו כי ההסתה נגד רבין עלולה לעלות בחייו, אלא שבפועל האירוע לא נמנע וגילון נאלץ להתפטר מתפקידו ולהיפרד מהקריירה בשב"כ לשלום.
מאז הרצח הספיק לכהן מאז בלא מעט תפקידים רמי דרג, ביניהם מנכ"ל מרכז פרס לשלום, שגריר ישראל בדנמרק, ראש מועצת מבשרת ציון וסגן נשיא האוניברסיטה העברית. כיום הוא מכהן כיו"ר דירקטוריון של חברת סייטג'יק (Cytegic), העוסקת באבטחת מידע, כדירקטור חיצוני במלונות דן וכיו"ר וכמנכ"ל חברת כרמי גילון בע"מ שבמסגרתה, בין היתר, הוא מעביר הרצאות.
לצד כל אלה, את עיקר מרצו משקיע גילון (65), כיום אב לשלוש בנות וסב לחמישה נכדים המתגורר במבשרת ציון עם רעייתו שרי, בתפקידו הבלתי רשמי כקול המצפון הישראלי. מה שהתחיל במסגרת הסרט "שומרי הסף", במסגרתו התראיין לצד חמישה ראשי שב"כ נוספים לשעבר וטען כי אחזקת השטחים מזיק למדינת ישראל, המשיך בשנים האחרונות בסדרת הרצאות, נאומים וראיונות בהם מבקר גילון את רוה"מ נתניהו ומזהיר מפני הצתת השטח והתדרדרות מוסרית. בהפגנת "שלום עכשיו" נגד חוק הלאום לפני כשנה אף הזהיר כי "מדינת ישראל מובלת על-ידי חבורת פירומנים ומונהגת על-ידי אגו-מניאק לחורבנה הסופי". בעצרת האחרונה בת"א נגד ההצתה בכפר דומא, יצא נגד היעדר הגינוי של הימין הקיצוני את המקרה.
גילון אומנם לקח אחריות בעקבות הרצח כשהתפטר, אך בספרו "שב"כ בין הקרעים", כמו גם בראיונות שונים, טען כי מבחינתו "הכתובת הייתה על הקיר" וכי הוא עצמו התריע מפני רצח שכזה בפני ראשי הימין בישראל. כיום, לעומת זאת, הוא נמנע מלהתראיין בעניין.
אבישי רביב | חיים חדשים ברמת גן
אבישי רביב, סוכן השב"כ הצעיר שכונה "שמפניה", זכור כמי שמסר את תמונתו של רבין במדי S.S לכתבי טלוויזיה - אבל יותר מכל, כאיש שהוטמע בארגוני הימין אך במהרה הוגדר על ידי ראש השב"כ דאז גילון כ"כישלון" וכ"סוכן שיצא מכלל שליטה". עם רצח רבין נחשף דבר שירותו של רביב, והוא הואשם באי מניעת פשע, בטענה שידע על כוונותיו של עמיר לרצח ראש הממשלה ולא דיווח על כך למפעיליו. בפועל, רביב זוכה מאשמה ונקבע כי למרות שהשניים הכירו במהלך "שבתות סטודנטים" – הוא לא ידע ר על כוונותיו של עמיר.
עשרים שנה מאוחר יותר, מספרים בסביבתו של רביב (48) כי הוא עדיין לא התגבר על התחושה ש"נזרק לכלבים" והפך לשעיר לעזאזל. כיום הוא מתגורר ברמת גן, נשוי בפעם השנייה ואב לשתי בנות. בשנים האחרונות עבד בחברת האבטחה "כפיר" שנרכשה בעבר ע"י חברת כוח האדם ISS. בעמוד הפייסבוק שלו הוא מציין כי עבד במכון הכושר "פיור" בתל אביב. בחדר הכושר עצמו, לעומת זאת, לא ידעו לאשר שאדם בשם זה הועסק במקום.
רוני קמפלר | הקלטת שהפכה אותו למיליונר
קמפלר, האדם היחיד, שהצליח לתעד את הרצח ההיסטורי ברגעי האמת בכיכר מלכי ישראל, באותו סרטון וידאו שהפך לתיעוד הכמעט רשמי של אותו לילה, סיפר בעבר על ההשפעה הקשה שהייתה לאירוע על חייו. "אחרי הרצח הייתי בהלם", הודה בראיון למעריב לפני כעשור, "הלם או דיכאון. אני לא יודע איך להגדיר זאת מבחינה רפואית, הייתי בשתיקה כזאת. הרצח עצמו זעזע אותי. היה לי קשה לקבל את המצב הבלתי אפשרי שאליו נקלעתי בזמן הרצח. הסיטואציה שאני נמצא שם, האם זה גורל או לא, עד היום זו שאלה שמלווה אותי". לדבריו, בתקופה שאחרי הרצח הוא אף התקשה לצלם. "שלושה חודשים אחרי הרצח לא הייתי מסוגל להחזיק מצלמה ביד. הייתי בטראומה".
קמפלר (57), רואה חשבון בהכשרתו, עדיין עובד במשרד מבקר המדינה כפי שעשה גם לפני שני עשורים. את זכויות השידור לקלטת, אגב, מכר לערוץ 2 ול"ידיעות אחרונות" תמורת סכום של כמיליון שקלים. בנוסף, הובטחו לו 50 אחוז מתמלוגי המכירה לרשתות זרות.