בשקט בשקט, כמעט מבלי ששמתם לב, רן דנקר סיים ביקור חפוז בישראל. קחו לעצמכם כמה דקות ותיזכרו שלפני קצת יותר משנה הוא החליט לעזוב את הארץ ולנסוע לחפש את עצמו בניו יורק. כנראה שהוא עוד לא מצא.
בגיל 26, עם רזומה הגון ביד, ואחרי תקופת עבודה עמוסה במיוחד, שכללה טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה, דנקר נטש לאנחות דווקא כשהוא בסוג של שיא בקריירה שלו. נכון, אפשר להבין למה הוא רצה להתרחק ולנוח קצת אחרי כמה שנים אינטנסיביות במיוחד, ולקחת חופש רחוק מהמעריצות ומהמעקב הבלתי פוסק של מדורי הרכילות אחריו. ועדיין - במדינה כמו שלנו, שמכתירה מלכים באותה מהירות שבה היא קוברת אותם, להיעלם מתחת הרדאר לזמן כל כך ממושך זה סוג של ירייה ברגל. בדיעבד, המעבר הזה יכול להתברר כמהלך קריירה הרסני יותר מאשר הכניסה הכפייתית של מפלגת העבודה לכל ממשלה.
כי כשדנקר יחזור לישראל בסופו של דבר, זה יהיה לעסק שבו עוז זהבי ויון תומרקין כבר שולטים ביד רמה בקהל שהיה שלו, על תקן אלילי הנערות המתבגרות. בזמן הזה הוא לא שמר על מעמדו בארץ, וגם בארצות הברית הקריירה שלו בתעשייה לא באמת מתקדמת, אלא אם כן אנחנו מדברים על תעשיית המזון והקריירה שלו במלצרות.
שיהיה ברור: מדובר בבחור טוב, מוכשר במידה, שחקן לא רע, אפילו זמר סביר, ובאופן כללי מישהו שיש (היה?) לו פוטנציאל להיות בסביבה שנים מוצלחות לא מעטות. במובן הזה אי אפשר שלא להימלט מהשוואה ליהודה לוי, שהודיע בסוף השבוע שגם הוא מתכנן לחפש את מזלו בחו"ל. לוי לא מפסיק לעבוד בארץ, ובכל זאת זה לא מרגיש כאילו הוא נמצא בכל חור כי הבנאדם בורר (שימו לב למשחק המילים המרעיש) את התפקידים שלו בקפידה. די ברור שגם הגיחה לאמריקה לא תגרום לו להתנתק לחלוטין מהביצה המקומית. הוא הרי ישאיר כאן בסיס יציב שתמיד יוכל לחזור אליו (ולא תהיה כאן שום התייחסות השוואתית לאקסית המיתולוגית של האחד שהיא הנוכחית של השני).
בינתיים, רן דנקר חזר לחופשה קצרה בארץ וגילה שאף אחד לא באמת חיכה לו, חוץ מצלם הפפראצי המזדמן. בחלק מהתמונות הוא בכלל נראה כמו ילד אבוד. אולי זה בדיוק מה שהוא בשלב הזה של חייו, מישהו שצריך הכוונה וייעוץ (ולא יזיק איזה חיבוק קטן) כדי להחזיר אותו למסלול, לממש את הפוטנציאל, ולהיות הכוכב הגדול שהוא יכול להיות, גם בטווח הארוך. השאלה היא אם זה באמת מה שהוא רוצה.
מי רוצה להיות או-פר?
סוג של ריאליטי חדש עומד להשתלט על הכנסת: מי יהיה העוזר הפרלמנטרי של ח"כית אנסטסיה מיכאלי? מדובר בפרויקט של המרכז הישראלי להכשרה פוליטית (משהו שלא היה מזיק ל-112-110 ח"כים), במסגרתו 20 צעירים שעומדים לסיים בקרוב קורס הכשרה לעוזרים פרלמנטרים, יתחרו על הזכות לקבל עבודה אצל מיכאלי.
חלק מהדרישות שמציבה הגברת הנכבדה הן "להיות אנושי, אמין וייצוגי וגם לדעת איך להתלבש ולהתנהג בנימוס ובצורה אתית". הסטודנטים יכולים כמובן ללמוד פרק בהלכות נימוס ואתיקה מהבוסית הפוטנציאלית שלהם, שכמעט הכתה את ח"כית חנין זועבי אחרי עניין המשט.
בנוסף, מיכאלי דורשת מהעוזר שלה "להיות זמין 24 שעות ביממה, גם מחוץ למשרד". יכול להיות שחברת הכנסת צריכה מישהו שיעזור לה קצת מעבר לעבודה הפרלמנטרית, במשרה קצת יותר מלאה? במילים אחרות, ייתכן והאמא לשמונה ילדים (ועוד היד נטויה?) בכלל מחפשת או-פר?
ובעניין החתונה שבדרך
השכנים החדשים מלמעלה משפצים. זה אומר להתעורר כל בוקר לצלילי שבירת קירות, ניסורים וקידוחים. ככה זה יהיה עכשיו חודשיים. האישה עצבנית.