השרה גרמן, ארכיון
אין לך מה לדאוג ילדה, החיסון הזה יותר טבעי מקנאביס | צילום:
יעל גרמן מפחידה אותי. לא מפחידה אותי כמו החשש שהבן שלי יהפוך לנשא של פוליו או חמור מזה – ייפגע מתופעות הלוואי של החיסון. אבל העובדה שגרמן היא שרת הבריאות לא מוסיפה לשקט הנפשי שלי.

גרמן נכנסה למשרד כהבטחה ומצעד לצעד מתברר שהמשרה הזו גדולה עליה בכמה מספרים וששיקוליה לא תמיד מגיעים ממניעים ענייניים (במפתיע, בדומה לחברי מפלגה אחרים שלה, לא חשוב שמות). בכל פעם שהיא מופיעה, עם החיוך המרוח והטון הפדגוגי, אני נכנס לחשדות ולחששות.

זה התחיל עוד ממלחמתה בתחליפי החלב, אז הודיעה בתחילה שלא יהיו מבצעי שיווק שלהם בכלל, מבתי החולים ועד לרשתות השונות, ומיהרה לחזור בה (בגלל לחצים מסחריים? לא יכול להיות) והחליטה שהאיסור יהיה רק בבתי החולים. כלומר השרה שמה את עצמה להחליט עבור האמא, עבור ההורים, אם להניק או לא. מה זה עסק שלך?

לכך הצטרפו ענייני הקנאביס, ההפלרה, התבטאויותיה לגבי הרופאים העולים מרוסיה, היחס לגולשים בפייסבוק שלה ("אוי יוי יוי"), מינוי זוגתו של איש "יש עתיד" ח"כ עפר שלח ליועצת במשרדה, ועוד כהנה וכהנה דברים שנשארו בחלק התחתון של הרדאר רק בגלל פדיחות גדולות יותר של יו"ר המפלגה יאיר לפיד.

עוד כותרת הזויה מבית "יש עתיד"

הרושם הוא שהשרה לא באמת מבינה עד הסוף בענייני משרדה, בזמן שהיא יוצרת מצג שווא בעיני עצמה שהיא יודעת יותר טוב מכם מה טוב עבורכם. כשבאחד הראיונות בנושא הפוליו היא התבלבלה – פעמיים - בין חיסון "חי-מוחלש" ל"מומת", זה כבר בעיקר עורר גיחוך.

לכן העובדה שגרמן כל כך נלהבת ממבצע החיסון המורחב לא מרגיעה אותי, להפך. מבלי לדעת, שרת הבריאות בעצמה גורמת להורים להירתע, או לפחות לחשוב פעמיים אם לחסן את התינוק שלהם בהתאם להחלטת משרד הבריאות.

הכותרת ההזויה לפיה משרד הבריאות "לא יפעל להעניש הורים שלא יחסנו את ילדיהם" רק מגבירה את התחושה שמדובר בכיסוי תחת אחד גדול. לא ייתכן שמצד אחד יגידו במשרד כי "הורים שלא מחסנים את ילדיהם נגד פוליו משחקים באש", ומצד שני לא ישיתו סנקציות על הסרבנים. או שמתן החיסון הוא קריטי או שלא. אם אתם לוקחים אחריות על כל הילדים – עשו זאת עד הסוף, אחרת זה מראה שאתם לא רציניים.

פעם היינו בטוחים, או לפחות רוצים לחשוב, שקברניטי המדינה יודעים מה טוב לאזרחים ורוצה לפעול מהמניע הזה. היום חושבים, או למעשה די בטוחים, שהם יודעים מה טוב להם עצמם, ופועלים מהמניע הזה.

אני מעביר בימים האחרונים שעות ארוכות בקריאת חומרים בעד ונגד החיסון ומודה שטרם גיבשתי משהו קונקרטי. אבל אני ודאי לא מיליטנטי בגישה לכאן או לכאן. הדילמות רבות: הסיכונים שכרוכים בכך לתינוק, המגע עם קרוב משפחה שמערכת החיסון שלו פגומה, המחשבה על הילד הבא ואיך זה ישפיע עליו. זה מדיר שינה מעיניי.

הסיכוי הסביר הוא שבסופו של דבר כן נחסן את התינוק שלנו. אם אמנם נעשה זאת, זה יהיה למרות שרת הבריאות, ובטח לא בזכותה.