מישהו צריך לקום ולומר זאת בפה מלא: ההפרטה של טקסי יום הזיכרון (עליה פורסם השבוע בערוץ 10) הייתה צריכה להגיע מזמן. השאלה האמיתית היא לא למה מפריטים, אלא איך לעזאזל זה לא קרה עד היום?
המחירים לחלק מהמופעים, שינועו בין 95-45 שקלים – תלוי אם המקומות בישיבה או בעמידה – הם שווים לכל נפש. שלא לדבר על זה שהמארגנים מוכנים לבוא לקראת המשפחות השכולות ולסדר להם כרטיסים בהנחה. אני משער שאם זו משפחה שיש בה הרוג אחד הכרטיסים יוצעו בחצי מחיר, ואילו משפחות ששכלו שניים ומעלה ייכנסו בחינם (על בסיס מקום פנוי כמובן). ממש משתלם.
בינינו, כמה עוד אפשר לתת לאוכלי החינם האלה לנכס לעצמם את הזיכרון הלאומי, כאילו השכול הוא של אבא שלהם? הרי המופעים האלה מתקיימים במקום ציבורי ששייך לכולם, ומי משלם על אחזקת המקום, על ההגברה, התאורה, הכיסאות, התפאורה? אנחנו, משלמי המסים! עוד מעט גם תגידו לי שנכי צה"ל צריכים לקבל הטבות כלכליות, סעד מהמדינה, לחנות איפה שהם רוצים... עד לאן נגיע?
וכן, הוצאה ניכרת נוספת היא על האמנים שמופיעים בטקסי הזיכרון, ומקבלים שכר שנע סביב עשרת אלפים שקלים. מכיוון שהביקוש רק גדל, חלק מהאמנים יופיעו ביותר מטקס אחד באותו ערב, כיאה להפנינג האבל המסורתי, וגם שכרם עולה משנה לשנה.
מי שטוען שמדובר למעשה במקח וממכר של הזמרים ומנהליהם על גב הנופלים ומשפחותיהם, צריך להתבייש. מה בדיוק הבעיה בלקבל תגמול על העבודה שלך? מה, האמנים לא צריכים להתפרנס? הרי למחרת יש את יום העצמאות, ושם כידוע – ממילא בקושי יש הופעות, בשכר שהוא כמעט שכר רעב ורובו הולך כחוק לרשויות המס, וגם ככה עושים להם טובה ומטיסים אותם במסוק ברחבי הארץ רק כדי שיגיעו מזיעים ויתנו 3 שירים. ואני בכלל לא מדבר על הזמרים הים תיכוניים שסוף סוף מקבלים הזדמנות להופיע באירועי זיכרון ששמורים לרוב לזמרים האשכנזים. תנו לדודו אהרון צ'אנס, למען השם!
בכלל, את כל עניין ההפרטה הזאת צריך ליישם רטרואקטיבית ויפה שעה אחת קודם, ולהחיל את הכניסה בתשלום גם על טקסי יום השואה. די עם הפינוק של הניצולים, שחיים ברווחה ובעושר מנקר עיניים, בזמן שהאנשים הרגילים צריכים לשבת בבית ולראות בפעם המאה שידור חוזר של "החיים יפים".
אין שום סיבה שאנחנו נממן מכיסנו גם את הטקסים האלה. חלאס, מספיק קיבלתם פיצויים.
* מדובר בטור סאטירי