אני בטוח שכולכם הייתם בהלם כשהתגלה שהנהג של מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו שיקר כשאמר שהוא חצה את הצומת באור ירוק ואיננו אשם בתאונת הדרכים שבה נפגע קל רוכב אופנוע. בהלם.

אבל הנה, הודות לתיעוד של מצלמות אבטחה של בית עסק ברחוב, התברר שהנהג שיקר גם שיקר, וזה אפילו לא היה מוטל בספק. הרמזור לא היה בירוק מהבהב או אפילו ב"צהוב כהה". זה היה אדום מלא, הרכבים בנתיבים שליד היו בעצירה מלאה כשרכבו של המפכ"ל המשיך לשייט כאילו זה הכביש של אבא שלו אל תוך הצומת.

זה לא סתם שקר לבן כדי להימנע מאי נעימות. כשהוא אומר שעברת בירוק, פירוש הדבר הוא שהקטנוע שנפגע הוא זה שעבר על החוק וחצה באדום. כלומר זה ניסיון להפיל תיק על אזרח חף מפשע. וכשזה מגיע ממי שמסיע ברכב את המפכ"ל – זה חמור במיוחד.

הנהג, יש לזכור, הוא אותו אחד שתועד בעבר כשהוא נוסע במהירות של 160 קמ"ש, ואז במשטרה ויתרו על פתיחה בהליך פלילי. ברור, הוא הנהג של הבוס. כלומר אלה לפחות שתי עבירות תנועה חמורות. הייתי אומר משהו על פעם שלישית גלידה, אבל אני מבין שגלידה זה נושא רגיש בימים אלה עבור המערכת השלטונית.

בכלל, צריך לשאול כמה עבירות תנועה כבר ביצע האיש הזה? עבירות שפשוט לא תועדו או ש"הוחלקו" על ידי המערכת. כי אדם כזה לא צריך להיות על הכביש, בטח לא בשירות החוק.

על מה דנינו דיבר עם לוזון?

אבל הבעיה העיקרית היא לא עם הנהג, אלא עם הבוס. כשדנינו פוטר בשלב הזה את העניין בהשעיה זמנית, הוא נותן לגיטימציה להמשך. יתרה מזאת, סביר להניח שהנהג שיקר גם לו בזמן התאונה, והמפכ"ל (מפקד המשטרה, כן?) קנה את זה כמו כלום. אז מה זה אומר עליו?

לא יכול להיות שאין כאן אחריות שילוחית של המפכ"ל, שבמו ידיו משאיר עבריין תנועה כמו הנהג שלו על הכביש, במקום שרישיונו יישלל לטווח ארוך ויוטל עליו כל עונש שאפשר להעמיס במסגרת החוק. דנינו לא יכול להמשיך ולשתוק ומן הראוי היה שייתן דוגמה אישית וישית גם על עצמו סנקציה כלשהי. החל מקנס ועד שלילת הזכויות על הרכב לתקופה מסויימת

אגב, בזמן התאונה היה דנינו בדרכו חזרה מפגישה עם יו"ר ההתאחדות לכדורגל אבי לוזון, עבריין תנועה סדרתי שבאמתחתו עשרות עבירות וממשיך לנהוג כאילו כלום. מותר לנחש שהנושא לא עלה אפילו ברמז באותה פגישה.

כשמכניסים למשוואה את העובדה שהמפכ"ל הקודם דודי כהן צולם במהירות מופרזת (כשעוד היה ניצב), מבינים שהמשטרה מציגה סטנדרט כפול, ולכן לא צריך להתפלא על המדיניות האובר-סובלנית שיש לה כלפי עברייני תנועה שחוזרים בתדירות גבוהה מדי לכביש. האכיפה חייבת להיות בלתי מתפשרת וההרתעה חייבת לחזור, כמו שלמדנו כשהיינו ילדים: אם תסע מהר – יתפוס אותך שוטר. גם אם אתה בעצמך שוטר.