"המטרה היא ללכת לפוליטיקה לטווח ארוך ולא למשהו קצר". ואח איזו קריירה פוליטית מפוארת זו הייתה לאלי אוחנה. השיריון בבית היהודי, סרטון הבחירות, ההודאה בהתפכחות, הרצון לטפל בסוגיות העוני. וכל זה רק מיום שני! שלושה ימים של שכרון חושים. רק תארו לכם כמה הוא היה מספיק בארבע שנים.

אוחנה, שהצטרף למפלגת הימין במסגרת תכנית הריאליטי של הבחירות VIP, הפך למודח הראשון אחרי שכיבה לעצמו את הלפיד. לדבריו, הוא לא צפה את הסערה שהשיריון שלו יעורר.

"הייתי ליכודניק ותמכתי בהתנתקות, אבל התפכחתי", אמר הכדורגלן לשעבר בסרטון ההצטרפות, משפט שנועד לרכך מראש את הזעם של מצביעי הבית היהודי. וראו מה זה - הריכוך נכשל, ואוחנה הצליח להתפכח בפעם השנייה בתוך שבוע. ככה זה, בימין לא מתנצלים – בימין מתפכחים.

אפשר לצאת מנקודת הנחה שאוחנה לא פרש ככה סתם על דעת עצמו. עם כל הכבוד לביקורת החריפה שההצטרפות ההזויה שלו עוררה, זה לא שהוא לא רגיל לספוג ביקורת, גם מבית וגם בתקשורת, ולנפנף אותה כמו אצבע משולשת לעבר הקהל של בני יהודה.

נפתלי אמר להרים ידיים

יותר הגיוני שמי שנכנס לפאניקה קלה הוא יו"ר המפלגה הלא מתנצל, נפתלי בנט, שלא תיאר לעצמו שהמפלגה שלו נגועה בדעות קדומות ("בנט רצה מזרחי מסורתי") ובגזענות קלה ("נאמר לי שהוא אינטליגנט"). מכל המקומות, דווקא בבית היהודי. מי היה מאמין. בנט, כנראה מסוחרר מהאוויר הדליל בפסגת הסקרים, חשב שהוא יכול לעשות במפלגה שלו כל מה שהוא רוצה, משל היה יאיר לפיד. מזל שעדן הראל, בחושיה המחודדים, שלא לומר ההורמונליים, סירבה להצעה של בנט. זו באמת הייתה יכולה להיות בדיחה עצובה (אם כי עוד לא מאוחר להתחרט, עדן, נפתלי עוד לא אמר להרים ידיים).

סביר להניח שבנט, שלא מפסיק לתקוע לעצמו גולים עצמיים מאז השקת הקמפיין, ביקש מאוחנה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שיסיר את מועמדותו. במילים אחרות, ובפרפראזה מהכדורגל: אוחנה לא פרש, הוא התפורש. האיש שתמיד הצטיין בלגונן באופן עיוור על מעסיקיו, גם אחרי שאלה הורשעו בפלילים, עשה זאת שוב כשחסך לבנט התנצלות. עוד התנצלות.

"אהבתי את השכונה, אבל חלמתי רחוק. רציתי להגיע למקומות שמעבר", אמר אוחנה. כן, כמו השכונה של הכנסת. העיקר שבמסגרת החאפ-לאפ, אוחנה הזדרז להתחתן בשבוע שעבר כמעט בהיחבא עם זוגתו בשנים האחרונות ואם בתו, כדי להימנע מצקצוקי הלשון של הפנאטים הדתיים בביתו היהודי החדש לשעבר.

"על המגרש הייתי גאה בהמנון ובדגל", הזכיר הכדורגלן הנרגש. כן, חוץ מהפעם ההיא שהוא סירב לעלות למשחק ידידות של נבחרת ישראל בגלל היעדר ביטוח. אוחנה תמיד היה פה גדול שלא מתחשבן, ואולי בכך הוא באמת התאים לפוליטיקה הישראלית.

זה לא הפסד גדול. לכל היותר נמנעו מאיתנו נאומים ארוכים שלא אומרים כלום. את זה כנראה נחזור לקבל ביציע העיתונות. נמנעה מאיתנו גם ישיבה צפויה בוועדת הספורט של מי שהיה מאמן כושל, מחנך כושל, ובשבתו הארוך מדי כמאמן נבחרת הנוער לא באמת קידם את הכדורגלנים הצעירים. אבל היי, הליקוקים לבוסים עוד יחזיר אותו להתאחדות לפני שמכתב ההתפטרות ייכנס לתוקף.

אז הכנסת כבר לא תהיה חלקה ומלאת ברק. נאלץ להסתפק בקשקשים המעיקים שיש שם עכשיו.