מכבי תל אביב
איך אפשר להגדיר עונה של העפלה לליגת האלופות, אחוזי הצלחה מדהימים בליגה, סגנות אליפות ופיינליסטית גביע המדינה ככישלון? פשוט מאוד. עם התקציב הגבוה ביותר בישראל – בהפרש ניכר – לא יכול להיות שהקבוצה הזו מסיימת עונה בלי תואר. אפילו בלי גביע הטוטו, לעזאזל. גם ההופעה בצ'מפיונס, עם כל הכבוד, ניצלה בקושי רב מקמפיין של אפס נקודות ואפס שערים, תודות לפנדל של ערן זהבי, ורוב המשחקים היו לא נעימים לצפייה לאור פער הרמות.
אחרי שלוש אליפויות רצופות ועונת טראבל חלומית בשנה שעברה, עושה רושם שהקבוצה, על שחקניה ומנהלה המקצועי, אולי קצת שבעה. ג'ורדי קרויף לא באמת היה בעניינים בחודשים האחרונים מאז מותו של אביו, והעובדה שהקבוצה צפויה למנות לו ממלא מקום לא מבשרת טובות.
אפשר רק לקוות שהכישלון העונה יבעיר אצלו מחדש את התשוקה והרעב, כי צריך מאמן חדש, שוב, ואת הסגל הנוכחי צריך לנער היטב בזמן שהמלחמה על שחקנים טובים תלך ותחריף – אחרי הכל, הפועל באר שבע כאן כדי להישאר - ולא, יוסי בניון הוא לא הרכש הנכון. והנה למה.
יוסי בניון
גם הזכייה של מכבי חיפה בגביע המדינה לא יכולה להשכיח את העונה המבישה שעברה על יוסי בניון, בעיקר בכל מה שלא קשור לכדורגל עצמו. קפטן מכבי חיפה, שחזר לפני שנתיים מקריירה מפוארת באירופה כדי לסגור מעגל בישראל, התעסק השנה בלהסתכסך עם המאמן, להגיע לטונים צורמים עם הבעלים, להתעמת עם הקהל שלא הפסיק לקלל אותו, לאיים בתביעה נגד אוהד שפרסם עליו סטטוס בפייסבוק (!), והשיא: תגרה עם אוהד מכבי תל אביב בזמן משחק הליגה בשבת האחרונה. תגרה שבעקבותיה הורחק האוהד מהמגרשים, אבל לא בטוח שהשחקן יועמד לדין. גם בראיון שאחרי הזכייה בגביע בחר להתעסק לא מעט באוהדים המקללים ואפילו הודה להם על כך שדרבנו אותו. יש לך את זה ביותר פאתטי? מה הפלא שהוא החליט שלא להמשיך לעוד עונה במועדון שבו הוא היה אמור לשמש בתפקיד מקצועי אחרי הפרישה. זקנתו של בניון מביישת את נעוריו. השנה התבהר יותר מתמיד שמה שהכי חשוב לו הוא הכבוד שהוא מקבל או לא מקבל, ונראה שבניון איבד אותו גם ממי שפעם היו אוהביו. אני לא מקנא במועדון שיקלוט אותו בעונה הבאה.
מכבי נתניה
מי שהייתה פעם קבוצת פאר והפכה למועדון בינוני וסביר, הציגה את אחת העונות הגרועות ביותר בהיסטוריה של ליגת העל. הפוטנציאל היה שם, אבל שערורייה רדפה שערורייה ולא אפשרה לשום דבר לצמוח מבעד לזבל שפוזר על האדמה. לא פחות מחמישה מאמנים עמדו על הקווים של הקבוצה, וראשת העיר מרים פיירברג שלחה מכתב הזוי לחברי הדירקטוריון ואז לקחה על עצמה להתערב אישית במציאת רוכש כאילו מדובר בעסק פרטי שלה. אז היא מצאה רוכש, אדם שהקפידו לשמור עליו בעילום שם משום מה, ולבסוף התברר כנוכל רב פעלים שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. אם זה לא היה עצוב, זה היה ממש מצחיק.
בני סכנין – מכבי תל אביב (כפול 2)
זה התחיל מחצי גמר גביע המדינה, שבו טל בן חיים לא החזיר כדור שסכנין בעטה החוצה כדי לטפל לכאורה בשחקן פצוע לכאורה, מהלך שהסתיים בשער לטובת מכבי תל אביב וגרר ביקורות רבות כלפי הקבוצה. כעבור כמה ימים נפגשו שתי הקבוצות למשחק טעון בליגה, שבסופו התעמת מאמן סכנין יוסי אבוקסיס עם הצוות המקצועי של הצהובים, והביא את שוער מכבי פרדראג ראיקוביץ' לדחוף ולהפיל את אבוקסיס, במה שהצית מהומת עולמים באצטדיון דוחא, מהומה שלשם שינוי לא התחילה מהקהל.
בית הדין של ההתאחדות לכדורגל
שעות בודדות לפני שריקת הפתיחה למשחק העונה מול באר שבע, המתינה מכבי ת"א להחלטת בית המשפט המחוזי כדי לדעת באיזה הרכב תפתח במשחק. זו לאחר שבית הדין של ההתאחדות מנע מהשוער ראיקוביץ' ייצוג משפטי בעקבות האירועים הנ"ל, כי כך כתוב בתקנון. העובדה שמדובר בבחור בן 20 שלא דובר עברית או אנגלית ולא יכול לשטוח את טיעוניו בעצמו לא עניינה את האטומים והיהירים. מכבי ערערה לבית המשפט המחוזי, והשופט איתן אורנשטיין זרק את ההתאחדות מכל המדרגות והותיר על כנו צו מניעה לביצוע העונש, תוך שהוא עוקץ: "זה נראה לכם חוקתי, שאין ערעור?... אפילו על דו''ח חנייה יש זכות ערעור". עד לרגע הזה אף לא אחד במערכת המשפטית של ההתאחדות שילם את המחיר על הביזיון הזה. ומובן שהתקנון לא שונה, כי מי זה בית המשפט המחוזי לעומת הגאונים המשפטיים של ההתאחדות.
0:6
התצוגה של מכבי חיפה במחזור הליגה האחרון נגד מכבי תל אביב הייתה בושת הבושות. 0:6, חמישה שערים ב-18 דקות, משחק נרפה כל כך שאם היה מדובר בקבוצה אחרת היה ניתן לחשוד שמשהו שם לא לגמרי כשר. בכלל, הציפיות מקבוצה עם תקציב גדול כל כך וסגל מוכשר כזה היו לפחות להתמודד על האליפות. תבוסה כזו מיריבה שנואה כל כך זו חתיכת סטירת לחי. התאוריה לפיה היה מדובר בלוחמה פסיכולוגית ובניסיון "הרדמה" של מכבי ת"א לפני גמר הגביע מגוחכת. לא רק כי חיפה לא כזו מתוחכמת, אלא כי היא הייתה כל כך גרועה בעונה הזו והמשחק הזה היה לא יותר מאקורד סיום הולם ומשפיל. אה כן, אם לא הזכייה הזו בגביע.
בן רייכרט
למי שפחות מעורה בכדורגל הישראלי השם בן רייכרט לא אומר הרבה, אבל לפני פתיחת העונה הוא עמד במרכז אחת העסקאות המופרכות ביותר שהיו כאן. השחקן, שהשתייך למכבי ת"א, עבר בתום סאגה ארוכה ומעיקה ליריבה העירונית תמורת לא פחות ממיליון יורו. מיליון יורו עבור שחקן צעיר לא מוכח בעליל. מה עשה רייכרט העונה? ראה יותר דקות על הספסל מאשר על המגרש, תרם תרומה זניחה במיוחד לקבוצה שלו והוכיח שתג מחיר הוא לא בהכרח תג מצוינות. סך הכל עסקה משתלמת במיוחד. למכבי ת"א, כלומר.
בית"ר ירושלים
בית"ר ירושלים היא חברת כבוד, או חוסר כבוד, בכל מצעד בושות, בכל שנה בכדורגל. הקבוצה שמסרבת להתנער מארגון האוהדים הקיצוני והגזעני לה-פמיליה – מסרבת להתנער אמרתי? יותר כמו מחבקת בעוז – ממשיכה לסבול ממנו בצורה של קנסות ועונשים. האירוע המזקק הגיע לקראת סוף העונה, כאשר הקבוצה הוענשה בהפחתת שתי נקודות ובקנס של 35 אלף שקלים בעקבות התנהגות האוהדים במשחק מול סכנין, שהתקיים ללא הקהל של סכנין, שכללה השמעת קריאות גזעניות וזריקת חפצים למגרש - שאחד מהם פגע בקוון המשחק ופצע אותו בראשו.
ברדה שחקן העונה של המנהלת
כן, מנהלת הליגה בחרה באליניב ברדה, שחקן הפועל באר שבע, למצטיין העונה. ברדה בהחלט היה בשיאו העונה. רק שהעונה הזו שיחק בישראל אלוהים המחופש לאדם המתכנה ערן זהבי, שחקן ששבר את שיא הכיבושים העונתי בן 61 השנים והעמיד אותו על 35 בליגה בלבד. הוא הוסיף עוד 15 במפעלים האחרים, סחב לבדו על הכתפיים קבוצה שלמה לליגת האלופות ונתן את אחת העונות המדהימות של כדורגלן ישראלי אי פעם. הוא לא רק שחקן העונה, הוא שחקן העשור. בחירה בכל שחקן אחר על פניו היא – סליחה – פשוט מטומטמת.
טעויות השיפוט
ואלה שמות: אוראל גרינפלד, רועי ריינשרייבר, איתן שמואלביץ', אלי חכמון, דניאל בר נתן (שאחרי המשחק בין מכבי נתניה להפועל תל אביב החליט לפנות לאיגוד השופטים וביקש שלא להשתבץ למשחקים לפחות בתקופה הקרובה). יש עוד שופטים בארץ אבל אלה ללא ספק היו הבולטים בכשלונם. טיפ קטן: אתם לא צריכים לשרוק על מה שאתם לא רואים, אבל לא יכול להיות שאתם לא מבינים את מה שאתם כן רואים.
אלי גוטמן
הקדנציה של אלי גוטמן כמאמן נבחרת ישראל הסתיימה בהפסד ביתי מביך לקפריסין - מהביזיונות הגדולים בתולדות הנבחרת, אם לא הגדול שבהם. קמפיין שהתחיל בחיוך זחוח של המאמן הלאומי לאחר שגילה מי יהיו יריבות הנבחרת, והסתיים במפח נפש צורב. אותו גוטמן, שהקפיד לומר שהוא לא מאשים את השחקנים רגע לפני שהוא האשים את השחקנים, מונה בהמשך למנהל המקצועי של הפועל תל אביב, מעל המאמן גיא לוי, ואמר אז כי "לא תראו אותי על המגרש... ההוגנות שלי כלפי גיא לוי היא בשיחות איתו. הוא סומך עלי ואני עליו". זה החזיק שבועיים עד שלוי פוטר וגוטמן – הפלא ופלא – מצא את עצמו על המגרש. הוא הצליח להוליך בגאון סגל מוכשר ומתוקצב היטב למאבקי התחתית, אבל תסמכו עליו שהצליח להציג את ההישארות בליגה כהישג וכגבורה של בחוריו. היה ונשאר גונב הדעת הטוב ביותר שיש לכדורגל הישראלי להציע.