בר רפאלי (תמונת AVI: mako)
אם לא תקשיבו לזוהר, לפחות תקשיבו לבר? | תמונת AVI: mako
לא ייאמן כמה אנשים מטומטמים יש. הנה, אמרתי את זה. פשוט מטומטמים. לא אתם, אתם לא. אבל יש אנשים. למשל אותם 30% שככל הנראה לא יצביעו בבחירות האלה. למה הם לא יצביעו? יש טיעונים שונים. למשל המיואשים, שמבחירות לבחירות רק נעשים מיואשים ומתוסכלים יותר מהייאוש. ואז במקום לתרגם את הייאוש והתסכול לקלפי ולהצביע כדי לעשות משהו, הם מוותרים ונמנעים. הייאוש, במקרה הזה, ממש לא ייעשה יותר נוח.

קשה להבין איך אפשר להישאר אדיש למצב בארץ. בטח במדינה כמו שלנו. אם אתם חושבים שנורא פה – למה לא לנסות לשנות? אם אתם חושבים שגן עדן פה – למה לא לנסות לחזק?

יש את אלה שטוענים שאין למי להצביע. בחיי. 32 מפלגות מתמודדות בבחירות האלה, כל אחד יכול למצוא שם משהו בשבילו, יש אפילו מועמד אחד שאלוהים דיבר אליו למען השם.

 אבל גם בין ה-70% שכנראה כן יצביעו לא חסרים מטומטמים. שוב – לא אתם. אלה המטומטמים שעוד לא החליטו למי להצביע וההתלבטות היא בין מפלגות שהחוט המקשר ביניהן רופף עד לא קיים. נתחיל מהקל לכבד: למתלבטים בין ציפי לשלי. כלומר בין התנועה לעבודה. הרי ברור כשמש ושמענו את השתיים האלה די והותר בשבועות האחרונים, שיש פערים הן בגישה המדינית, הן בגישה הכלכלית-חברתית, הן בנוגע לכניסה לממשלה. הכל ברור ועל השולחן. איפה יש מקום להתלבטות?

למתלבטים בין הליכוד-ביתנו לבין ש"ס: מה הקו המחבר בין המפלגות חוץ מהרצון למשילות וההידבקות לכיסא? הם רואים עין בעין בנושא השוויון בנטל? בנושא הדיור? בנושא היהדות? בנושא העדתי?

או שעכשיו ההתלבטות היא בגלל האיחוד של הליכוד וישראל ביתנו, כשמצד אחד אתם לא רוצים לתת את הקול ל"לבנים" או לרכרוכי הזה שסיים את "עמוד ענן" בקול ענות חלושה, ומצד שני האפיל הימני של ליברמן קורץ לכם מאוד.

למתלבטים בין יאיר לפיד, לנפתלי בנט, לרב אמסלם: מה בדיוק קווי הדמיון ביניהם (חוץ מהיופי ההורס, כלומר)? הרי יש עתיד היא מפלגת אמצע עם דגש על מעמד ביניים, חינוך וכן הלאה. בנט מפלגת ימין עם דגש על ארץ ישראל, אמסלם מפלגה דתית עם דגש על זה שהיא לא ש"ס. מה חוץ מעצם הפנים החדשות במרוץ יכול לגרום לכם להתלבט? אלה אותם מצביעי טרנד שהלכו עם קדימה בזמנו, עם הגמלאים, עם שינוי, עם צומת, עם ד"ש. מפלגות קצרות-מועד שנעלמו תוך קדנציה-שתיים.

מישהו עדיין מאמין לאלדד יניב?

למתלבטים ( או אלה שכבר החליטו) לגבי ארץ חדשה: תמשיכו למכור לעצמכם את הלוקשים והספינים של אלדד יניב, האיש שהתחייב לפרוש מהמרוץ ולמשוך את הפתקים מהקלפי אם המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה בסקרים. ובכן אין יותר סקרים. במקרה הטוב ביותר המפלגה הגיעה ל-1.4%, כלומר אפילו לא מפלגת טרנד אלא סוג של פיקציה. אבל יניב ימצא כל דרך אפשרית ויציג נתונים הזויים וחסרי כל אחיזה במציאות כדי להישאר. פוליטיקה חדשה, מה יש לומר, זו כנראה השיטה.

ארץ חדשה שלט חוצות (צילום:  יחסי ציבור)
ארץ חדשה? סוג של פיקציה | צילום: יחסי ציבור
זו לא רק ארץ חדשה, יש עוד מספר מפלגות שבדמיונן מדגדגות את אחוז החסימה ובפועל חיות בהזייה, כמו למשל עלה ירוק (מובן), הירוקים ועוד. קחו בחשבון, אם כבר הלכתם להצביע: מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה, הקולות שלה הולכים לפח. אין קיזוז, אין חלוקה, אין מעבר הלאה, אין הסכם עודפים. ל-פ-ח.

ויש את אלה שהפסיקו להתלבט והחליטו למי להצביע, אבל עשו זאת רק על סמך העומד/ת בראשות המפלגה. שאר הרשימה כאילו לא רלוונטית. אלה אנשים שלא הפנימו את שיטת הבחירות ושיטת הממשל. אתה לא מצביע עבור ראש ממשלה אלא עבור מפלגה שלמה. תזכרו את הבחירות הקודמות. כל מי שרץ להצביע לציפי עם הלשון בחוץ שכח שברשימה היה שעטנז מושחת ואינטרסנטי, ועובדה שהמפלגה התפזרה לכל עבר מבלי לתרום דבר וחצי דבר, על אף שהייתה הגדולה ביותר בכנסת. שאלו את עצמכם – מי מספר 4 אצל לבני? מי 5 אצל לפיד? מי 6 אצל בנט? מי 8 אצל שלי? מי 22 אצל ביבי? הם עדיין מקובלים עליכם?

אז לכו להצביע, עשו את השיקולים הנכונים, אל תבואו בטענות אחר כך. כי אתם יודעים – לא חסרים מטומטמים שם בחוץ. לא אתם, מה פתאום, אתם לא.