"פוליטיקאים עלובים", כך היא מכנה את ראשי השב"כ שמשתתפים בסרט "שומרי הסף". מדוע? משום שדבריהם אינם תואמים את דעותיה? זה הרי לא אחד, או שניים, או אפילו שלושה. אלה שישה ראשי שב"כ לשעבר. אז אם שישה מהבכירים ביותר במערכת הביטחון אומרים משהו, אולי בכל זאת יש דברים בגו? אולי כדאי להקשיב להם? אולי לא צריך לפסול באופן אוטומטי את דבריהם בטיון הפופוליסטי של מניעים פוליטיים?
ובהקשר של "חמש מצלמות שבורות", שהעדה בכלל רואה בו כפלסטיני אויב העם – אולי לפני שמתייגים שווה לנסות לרגע לראות את הדברים מהצד השני? גם אם אתה לא מסכים לפחות זה ייתן לך עוד פרספקטיבה על מה שקורה כאן. זה לא יזיק.
הערת ביניים: אף אחד משני הסרטים האלה לא באמת מייצג את ישראל. לא באופן רשמי ולא באופן לא רשמי. זו לא הייתה הקטגוריה של הסרט הזר, אלא של הסרט התיעודי, שם נבחרים סרטים לא לפי ארץ מוצאם אלא לפי מקצועיות נטו. מה שכן – הם תוקצבו בחלקם על ידי קרנות ישראליות שממומנות בין היתר על ידי המדינה.
וזה מה שבעיקר מרתיח את ניר-מוזס-שלום. "אני מקווה שהאחראים על עזרה תקציבית מכספי משלם המסים לסרטים שרוצים לקבור אותנו - ישלמו בכיסאם", היא כותבת (השגיאות במקור), וגם "עם כל הכבוד לדמוקרטיה - אנחנו במלחמה". אם כן, במשטר הטוטאליטרי-אוטופי בג'ודי-לנד מותר לעשות רק סרטים שתומכים באופן נלהב בשלטון ובמדיניות הממשלה. היא ודאי הייתה מראשונות התומכות בסבסוד סרטיה של לני ריפנשטאל (רק תסבירו לה מי זו).
ג'ודי לא לבד
מבלי להתייחס לשפה העילגת ועמוסת השגיאות של האושייה החברתית הזו (שם קוד לטוקבקיסטים, כן?) – הרי היא טוענת שהיא דיסלקטית. נו מילא, דיסלקציה היא לא תירוץ לשלשול בפה - לעתים גנמ"ש גורמת אפילו לשרה נתניהו להיראות שליטה נאורה.
אבל רגע, האם ייתכן שג'ודי מיישרת קו ומקצינה עמדות כדי שסילבן בעלה יקבל שדרוג מהתפקיד ההו-כה-איכותי ומלא עומק של השר לשיתוף פעולה אזורי ולפיתוח הנגב והגליל + המשנה לראש הממשלה (כ"כ הרבה מילים, כל כך מעט תוכן)?
ג'ודי אגב לא לבד. גם דן מרגלית כתב לפני הטקס בביביתון על שני הסרטים, ולא התבייש לציין שלא טרח לראות אותם, רק "אסף מידע". הרי מדובר במקצוען שלא מונע מדעות קדומות. "אסף מידע". מקארתיזם במיטבו. טוב שלא קרא לעצור את היוצרים.
ממה הם מפחדים כל כך? שזכייה הייתה גורמת לעולם פתאום להכיר בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכיבוש? באמת? זה מה שהיה צריך כדי שזה יקרה? אם כבר - אלה שני סרטים חשובים הן לתדמית של ישראל (גם מראים את הצד השני וגם מראים שאפשר להראות את הצד השני), והן מבחינת הצפת נוספת ומחודשת של הבעיה המרכזית של קיומנו כאן אל פני השטח.
לפחות נחסכה מראש הממשלה ומשרת התרבות לימור לבנת שיחת הטלפון המביכה אם אחד הסרטים היה זוכה. איך הם היו מסבירים שיחה כזו או את ההתעלמות ממנה אין לדעת. אבל אולי לטקס הבא אפשר לשלוח את אחד מסרטוני התעמולה של הליכוד. ג'ודי תמות על זה.