זה לא היה יכול להיות הולם יותר. זה לא היה יכול להיות סמלי יותר. זה לא היה יכול להיות מושלם יותר. ערן זהבי, בדקה ה-90, בשער ניצחון. ככה, כפי שעשה כל כך הרבה פעמים במדי מכבי תל אביב, ניפץ זהבי את שיא הכיבושים בעונה אחת בליגת העל והעמיד אותו על 31, כשלפנינו עוד 6 משחקים. הימור מושכל: הוא יבקיע גם בהם.

רק כדי לסבר את האוזן: זהבי הוא אחד מעשרת הכובשים המצטיינים באירופה השנה. אירופה של מסי, רונאלדו וזלאטן. זהבי שם למעלה איתם, בפסגה. והוא מבקיע בקצב מטורף של יותר משער למשחק. יש שמונה קבוצות בליגת העל שלא הגיעו למאזן הזה.

אם מישהו היה צריך עוד הוכחה לכך שערן זהבי הוא הווינר הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי, הוא קיבל אותה אתמול. ווינר יותר גדול מאלי אוחנה, יותר מאייל ברקוביץ', יותר ממוטל'ה שפיגלר, יותר מיוסי בניון, יותר מאבי נמני. אין עוד שחקן שעל שמו רשומים כל כך הרבה רגעי הכרעה. אין עוד מלבדו.

זה לא הלך לו בקלות אתמול בבלומפילד נגד בית"ר ירושלים. במחצית הראשונה זה הרגיש כאילו רוחו של נסים אלמליח ז"ל, שהחזיק בשיא מאז 1955, עומדת בשער של בית"ר כדי למנוע מזהבי להבקיע. כדור אחד אחד למשקוף, אחד לקורה, עוד אחד לידיים של השוער. ואז נפרץ הסכר עם בעיטת המשך נפלאה מהאוויר – זהבי לא מבקיע "סתם" גולים - ופיו פיו.

גם במחצית השנייה הלך לו קשה עם כמה החטאות, ניסיון מספרת שרק לו יכולה להיות החוצפה לנסות כי רק הוא יכול להבקיע אותה, ועוד שעטה לשער בכוח במקום למסור לשחקן פנוי. הוא כל כך רצה את השער ה-31, עד שבשלב מסוים נראה היה ששיא הכיבושים יותר חשוב לו מהאליפות עצמה. ונכון, בלי 30 השערים שקדמו לשער הזה לא היה אפשר לדבר בכלל על אליפות, אבל מה שווה שיא כזה, בקבוצה כזו, בלי תואר לצידו?

ואז, בדקה ה-90, זה השתחרר. איכשהו זה תמיד משתחרר לזהבי בסוף. הרמה של חאריס מדוניאנין, נגיחה של ברק יצחקי, וזהבי, תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון, שולח רגל ומנצח את המשחק. ועוד פיו פיו.

לא כל יום אנחנו עדים להיסטוריה שמתרחשת לנגד עינינו. ויום אחד אספר לבן שלי איפה הייתי כשערן זהבי שבר את שיא הכיבושים: בבלומפילד, שיכור משמחה, באקסטזה מטורפת. כשיגדל עוד קצת אספר לו את האמת: בסלון, כשהוא ואחותו ישנים, צורח בלי קול וקופץ כמו קוף, באקסטזה מטורפת.​

הניצחון על בית"ר לא היה סתם ניצחון, אלא כזה שהחזיר את הצהובים למקום הראשון בטבלה על חשבון הפועל באר שבע בדרך לאליפות רביעית ברציפות - הישג שלא נראה בישראל מאז הפועל פתח תקווה של שנות ה-60. עוד היסטוריה שתירשם על שמו של ערן זהבי.