מה הייתם עושים אם במהלך היום היו ניתנות לכם חמש דקות פנויות, חמש דקות של שקט, חמש דקות של עצירה מוחלטת של קצב החיים שלכם? תהיו כנים עם עצמכם: האם הייתם מקדישים את הדקות האלה כדי לחשוב על גלעד שליט?
הבוקר הייתה לכם הזדמנות, אם רק נעניתם ליוזמה של איש העסקים קובי סידי שקרא לעצור את הרכבים, להפסיק את העבודה במשרד, לחדול מכל מה שעשיתם באותו רגע למשך חמש דקות – דקה על כל שנה ששליט נמצא בשבי. אם לקחתם חלק במחאה, לא הייתם לבד: ליוזמה הצטרפו נהגי אגד, ארגון המורים הארצי, כמה עיריות, רשימה לא קצרה של מפורסמים כמו ריטה, בר רפאלי ואיציק זוהר וח"כים כמו מירי רגב ודניאל בן סימון – בקיצור, אנשים עסוקים מאוד שכל דקה שהם לא עושים משהו באה על חשבוננו.
יוזמי הפעילות הזו, או האין-פעילות הזו, סבורים שמחאה חברתית ענפה תפעיל מספיק לחץ על ראש הממשלה כדי שיקבל החלטה בנדון. לצערי, מדובר בלא יותר מבזבוז זמן אחד גדול. לפני שאתם מתנפלים, נסו שנייה להתרכז: מישהו זוכר שרק לפני פחות משנה התקיימה כאן צעדת ענק למען גלעד שליט? גם היא לוותה אז בקמפיין תקשורתי מאסיבי (כרגיל בתקשורת אצלנו ממהרים להיגרר במקום להוביל), והאימפקט היחיד שהיא עשתה היה ברדק בכבישים.
לא הצלחנו עם ביונסה? ננסה עם גלעד
גרוע מזה: איכשהו, היוזמה הזו קצת מריחה מפופוליזם, וככזו שנועדה לקדם בעיקר את היזם שלה. הנה – היזם סידי כבר הספיק לקבל כתבה מפרגנת באחד ממוספי סוף השבוע, כתבה שמעולם לא הייתה יוצאת לפועל אלמלא אותה יוזמה, שאגב, מוזכרת בכתבה רק לקראת סיום, ככה על הדרך.
סידי, למי שלא מכיר, ניסה לתווך בין הבעלים המסוכסכים של הפועל ת"א כדורגל, ונכשל. הוא גם ניסה את כוחו בגיוס אמנים מחו"ל להופעות בארץ, וגם כאן - ראו זה פלא – הוא ניגף. סלין דיון, U2, ג'ורג' מייקל, שאקירה, ביונסה - כולם אמרו לו לא. במילים אחרות, סידי לא הצליח בינתיים ביוזמות התיווך שלו, כך שאולי כדאי באמת שיתחיל ממשהו קצת פחות מורכב, כמו עסקת שליט, או הסכסוך בין נופר לפרידה.
"מחאה" כזאת מרגישה כמו סוג של בילוי משותף, הפנינג, משהו כמעט מגניב כזה, משחקים ב"דום שתיקה". אתם רוצים לתמוך במשפחת שליט? גשו למאהל המחאה בירושלים. יושבים שם אנשים שחייהם פסקו מלכת לא לחמש דקות, אלא ליותר מ-1,700 ימים. תגיעו לשם (בעזרת אותם נהגי אגד), תביאו איתכם תלמידים במסגרת שיעורי אזרחות (בעזרת ארגון המורים), תקימו קול צעקה (ריטה), או מה שאתם לא עושים (דניאל בן סימון), במקום סתם לחסום צמתים באופן מרגיז, מסוכן ופשוט חסר תוחלת. כי גם ככה חמש דקות אחרי החמש דקות האלה, כבר לא תזכרו כלום (וחוץ מזה - חמש דקות של עצירה מוחלטת? שכחתם את הקונוטציה של דקות דומיה בארץ? הלוא גלעד עדיין חי).
היוזמה הזו, כמו כל אלה שבאו לפניה, תיעלם כלעומת שבאה. הדבר היחיד שיישאר מחמש דקות התהילה האלה הן, אולי, שמו של היזם. אה, סליחה, דבר נוסף שיישאר זה גלעד שליט בשבי. אל תתפלאו אם בעוד שנתיים יקום היזם שיציע שכל המדינה תשחק שבע דקות בגן עדן, דקה לכל שנה שגלעד נמצא בשבי. איזה מגניב יהיה.