5. המלך מת, יחי המלך

בזמן שמכבי תל אביב בכדורסל שוברת שיאים חדשים של בושה על בסיס שבועי ומחרבת כל זכר למורשת הגדולה של האימפריה שהייתה פעם, הפועל ירושלים ממשיכה לבצר את מעמדה כאריה החדש בג'ונגל. המשחק ביניהן בתחילת השבוע היה ציון דרך סמלי לשינוי ביחסי הכוחות. מצד אחד, קבוצה שמשחקת בינוני במיוחד לא נרתעת מפיגור ומפגינה ביטחון עצמי גבוה תוך שהיא חוזרת לנצח די בקלילות, ומצד שני יריבה שברגעי הסיום רעדו לה הרגליים. מותק, התפקידים התהפכו. והנה: בקבוצה אחת עושים הכל נכון, מתמקדים בדברים החשובים ולא רצים לזעזוע על כל מעידה, ובקבוצה אחרת נכשלים בהבאת שחקן מהליגה השנייה בטורקיה ומודיעים שמי שעומד בראש הצוות המקצועי הכושל של הקבוצה ימשיך להוביל אותו גם בשנה הבאה.

הפחד הגדול של הצהובים הוא שמסע ההצלחות של ירושלים באירופה יסתיים בזכייה ביורוקאפ, ואז היא תגיע בעונה הבאה לליגה של הגדולים. זה כבר יהיה שובר השוויון האמיתי וביטול המחסום האחרון שהפריד בין שאר הקבוצות בארץ לבין מי שפעם הייתה מכבי תל אביב.

4. שער הרחמים

ההודעה על מותו של ויקטור צ'אנוב תפסה את כולם לא מוכנים. בעיקר כי רובנו – אולי פרט לאוהדי מכבי חיפה - די שכחנו ממנו. זו הייתה הזדמנות עצובה אך מצוינת להיזכר במי שהיה מחלוצי השוערים הזרים (סליחה על משחק המילים) בישראל, גיבור רב תהילה בשנות ה-90 כחלק מקבוצת הפאר של מכבי חיפה, ומהשוערים הטובים בתולדות הכדורגל הישראלי. והוא גם היה אישיות מיוחדת ודמות מעוררת הערצה. לשוערים הטובים באמת כמעט תמיד יש פרסונה ייחודית, גדולה מהחיים, וצ'אנוב בשיאו לגמרי היה כזה. חבל שרק ככה נזכרו בו שוב.

נסיבות מותו שמתחילות להתבהר רק מוסיפות לטרגדיה. צ'אנוב, לפי דיווחים, ככל הנראה נורה בזמן שהיה ברכבו בקייב – לא ברור אם במקרה או במכוון - והיה מאושפז עם פגיעת ראש בבית החולים, עד שמת. הנה כדור שהצליח להכניע את השוער האדיר הזה.

3. מי אמר שרון מימר?

אף אחד לא הופתע מהפיטורים של רן בן שמעון מבית"ר ירושלים. אף אחד לא צריך להיות מופתע אף פעם משום מהלך שמבצע אלי טביב. מי שמכניס את הראש הבריא שלו למיטה החולה הזו עושה זאת על אחריותו בלבד. חתימה אצל הבעלים טביב, בטח ובטח כשהוא בבית"ר ירושלים התובענית, משולה להתאבדות מקצועית. אלא אם כן אתה עדיין לא כל כך מקצועי, כמו המאמן שהחליף את רב"ש, שרון מימר. עד כמה המינוי תמוה? רק לפני שבועיים פוטר מימר מהפועל כפר סבא, אותה הוביל בגאון לתחתית הליגה. מצד שני, אפשר להעריך את טביב על כך שמינה אדם שהאוהדים התנגדו לו נחרצות וחברי לה פמיליה אף שיגרו איום מרומז ומעודן כדרכם.

מימר אמנם פתח ברגל ימין עם ניצחון בגביע על קריית שמונה, אבל שימו לב מה הוא אמר בראיון אחרי המשחק על הבוס החדש שלו: "עשינו סיעור מוחות ולא צריך להתבייש בזה". כן, לא מזיק לתת קרדיט לבעל הבית על התרומה המקצועית. סוף סוף יש לטביב בובה שמוכנה בכיף שהוא ימשוך לה בחוטים. השאלה מתי שרון מימר יחליט שהוא רוצה להיות ילד אמיתי.

2. הכבוד של בוזגלו

היחסים בין מאור בוזגלו להפועל באר שבע לא יציבים כבר תקופה. דבר שאיכשהו קורה לבוזגלו כמעט בכל מקום שהוא מגיע אליו. רק בחודש שעבר הושעה ממשחק בעקבות פוסט זועם שפרסם נגד הקבוצה ("שיחקתי רק שמונה דקות בחילוף שלישי. שמונה דקות שבהן הרגשתי מושפל"), והנה עכשיו המו"מ על חידוש החוזה התפוצץ ודי ברור שבוזגלו ישחק בקבוצה אחרת בעונה הבאה. לפי הדיווחים, באר שבע הציעה לו כ-450 אלף יורו לעונה, בעוד שהוא ביקש קרוב למיליון. כי כזה הוא בוזגלו - מעריך את עצמו יותר ממה שכל אחד אחר מעריך אותו. מה זה יותר – פי שניים.

הכדורגלן הישראלי הכי טוב היום בליגה שוב יורה לעצמו ברגליים, וכבר לא ברור אם אלה העצות שהוא מקבל מאבא יעקב או פיתוח עצמאי לגמרי. כל עוד בוזגלו נותן לכבוד לנהל לו את הקריירה, הוא תמיד יישאר שחקן טוב, אבל לא גדול באמת.

1. הבריידי פאנץ'

טום בריידי הושעה מפתיחת עונת הפוטבול בגלל רמאות, הוא תומך מוצהר של דונלד טראמפ, ונשוי לאחת הנשים השוות בעולם, ג'יזל. בקיצור, יש את כל הסיבות לשנוא אותו. ועם זאת, אחרי הסופרבול שובר השיאים השבוע, הוא נמצא אי שם למעלה עם מייקל ג'ורדן, פלה, מוחמד עלי, מייקל פלפס והמצטרף האחרון לעדר העזים (G.O.A.T = Greatest of All Time), רוג'ר פדרר.

חוץ מזה, עושים סיפור יותר מדי גדול מהקאמבק שלו ושל ניו אינגלנד. כדי לראות קבוצה מאבדת יתרון גדול במשחק מכריע, לא צריך סופרבול – בשביל זה יש את מכבי תל אביב.