שתיים וחצי בלילה. עד כדי כך היה דחוף למכבי תל אביב להיפרד מהמאמן שלה, שההודעה יצאה החוצה בשתיים וחצי בלילה. בערב חג.

בכנות, כשכתבתי רק לפני עשרה ימים על הסבלנות והזמן הקצוב שיהיו לארז אדלשטיין במכבי תל אביב, לא העליתי על דעתי שזה יקרה כל כך מוקדם. אף אחד בעולם לא היה יכול לתאר לעצמו שזה מה שיקרה בשתיים וחצי בלילה, אחרי שני מחזורי יורוליג ועוד שלושה בליגה המקומית. זה אחד המהלכים הסנסציוניים של הצהובים - ושל הנהלת מועדון ספורט בכלל. זה יותר סנסציוני מעצם המינוי המפתיע של אדלשטיין מלכתחילה. זה לא שהג'ינג'י החזיר את המפתחות - הם נלקחו ממנו בכוח. כשאתה בונה קבוצה במאה מיליון שקל, רף הסבלנות שלך הוא אפס.

זו לא חוכמה שבדיעבד להגיד שהכתובת הייתה על הקיר. מספיק היה לשמוע את הראיונות של שחקני הקבוצה אחרי המשחקים האחרונים. סוני ווימס אחרי ההפסד לריאל מדריד ביום חמישי, סילבן לנדסברג אחרי הניצחון על הפועל חולון אתמול ואחרים הביעו ביקורת על האופן שבו הקבוצה משחקת והפנו אצבע לא מרומזת בכלל כלפי המאמן שלהם. זה מחזה מאוד נדיר בשלב כל כך מוקדם של העונה.

זה שארז פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריו

יש כאן דז'ה וו מסוים. רק בעונה שעברה שמענו חזור ושמוע ביקורות של כוכבי קבוצה נגד המאמן שלהם. אלא שאז למאמן קראו דיוויד בלאט, לקבוצה קראו קליבלנד קאבלירס, ולכוכב קראו לברון ג'יימס. יחי ההבדל הקטן. אגב, גם בקליבלנד זה לקח עונה וחצי עד שהמאמן פוטר. במכבי בקושי עבר חודש וחצי. מהלך כזה, בשלב כזה, בשעה כזו, מעיד על משהו מאוד-מאוד לא תקין במערכת.

קשה להאמין שהסיבה לחיתוך החד והמהיר הזה היא מקצועית בלבד. נכון, מכבי לא הרשימה בפתיחת העונה: ההתקפה שלה מבולגנת, ההגנה מחוררת, אין חוכמת משחק, אין השראה, אין מאמץ יתר. כל אלה דברים לא אופייניים לקבוצות של אדלשטיין. אבל אלה דברים שמפטרים עליהם בואכה אמצע העונה, אחרי שנותנים זמן למאמן לעבוד. כשבהודעה לעיתונות נמסר על "אי-התאמה", הכוונה המרכזית והעיקרית היא אי-התאמה אישית.

עכברי הכדורסל מכירים ויודעים לספר על ארז הפרנואיד, ארז שמתעסק הרבה יותר מדי בדברים שמסביב למשחק עצמו, ארז שמסריט את עצמו אל תוך הלילה. זה רק טבעי שבמערכת מלחיצה כמו מכבי תל אביב התכונות האלה יתעצמו. אם כי זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך. הנה – אנחנו כבר קוראים ושומעים על התבטאויות של אדלשטיין שלא נעמו לאוזני ההנהלה ועל השחקנים הזרים שנפגשו לדבר על היחסים עם המאמן. ואנחנו יודעים שבמכבי תל אביב יש שלל גורמים שבוחשים בתוך הצלחת ולא מאפשרים שקט תעשייתי אמיתי. שיש מאבקי כוחות בלתי פוסקים בתוך הצוות המקצועי ומעליו. שצריך להיות באמת בעל אופי מיוחד כדי להצליח שם. ולכן ההתנגשות וההיפרדות מהמאמן היו בלתי נמנעים.

קצב תחלופת המאמנים אצל הצהובים בשנתיים וחצי האחרונות צריך להדאיג את ראשי המועדון. הוא מעיד שמעבר לסקאוטינג הכושל על השחקנים הזרים, מישהו מפשל גם במינוי האנשים על הקווים. מגיא גודס שמלכתחילה לא היה צריך להגיע לעמדה הזו, דרך מאמן הביניים ואיש הסקאוט אבי אבן שיהפוך מתישהו לפריט טריוויה לאספנים, דרך ז'אן טבק בחצי העונה שעברה, ועד אדלשטיין. זה לא דבר בריא עבור מי שרוצה לשדר יציבות והמשכיות. ואם מישהו לא ידע מה החבילה כוללת כשמחתימים מישהו כמו אדלשטיין – יש כאן כשל גדול של מקבלי ההחלטות ומי שמביא בפניהם את הנתונים.

אדלשטיין בסיום הניצחון על הפועל חולון אתמול

מינוי קבוע לזמן מוגבל

ועכשיו – רמי הדר. מאמן כל כך אלמוני עבור הציבור הרחב, שאפילו אין לו ערך בוויקיפדיה. הדר הוא מאמן חסר ניסיון אמיתי ברמות הגבוהות, עם כל הכבוד להצלחה שלו במכבי חיפה. מובן שתשמעו עכשיו על כל היכולות הנרחבות שלו במקצוע. אף בר-דעת לא יגיד בפומבי: תשמעו, מינינו עוד אדם שלא מתאים, אבל זה מה יש כרגע.

אלא שלמרות ההצהרות של שמעון מזרחי שמדובר ב"מינוי קבוע", רמי הדר לא יאמן עד סוף העונה. נדמה לי שכולם, כולל הוא, יודעים את זה. שפכו יותר מדי כסף מכדי לתת למאמן עם אפס רקורד ברמות הגבוהות את הפריבילגיה הזו. מתישהו ייכנס למשבצת המאמן מישהו עם דרכון זר. כשמשקיעים בצעצוע כל כך יקר, כדאי שיוודאו שנותנים אותו לאדם שמסוגל להבין את הוראות ההפעלה. במכבי יודעים שאם גם העונה הזו תסתיים בכישלון – זו עלולה להיות השקיעה האחרונה על האימפריה הגדולה ביותר שידע הספורט המקצועני בעולם.