פקודיו של סא"ל שלום אייזנר, סמח"ט הבקעה שפגע ברובהו במפגין דני, מספרים בשבחו של מפקדם, ומתארים כמה ממעשיו המעידים על אנושיותו. למשל: הוא יילד במחסום אישה פלסטינית, שהתעכבה כנראה זמן ארוך מדי בדרך לבית החולים.
קשה שלא להתרגש מנאמנותם של החיילים. זה מרגש, בוודאי, אפילו את סגן האלוף עצמו. והסיפורים הם, ככל הנראה נכונים. בכל אדם אפשר למצוא גם כף זכות, ואייזנר הוא ככל האדם. אבל מכתבם של חיילי חטיבת הבקעה הוא מסוג המכתבים המשמשים את העומדים למשפט לאחר שהוכחה אשמתם ולפני שנגזר דינם. זו השעה שבה מופיעים עדים מטעם ההגנה ומעידים על אופיו ועל מעשיו הטובים של הנאשם, מתוך כוונה לרכך את העונש.
מכתבם של הפקודים אינו מתייחס כלל לאירוע עצמו, אשר הפך את אייזנר מוכר-לרגע על מסכי העולם לפני סילוקו הצפוי מן הצבא. אין כאן טענה שהמפגין הדני הוא, בעצם, טרוריסט שאומן היטב בהרי אפגניסטן, וכי איים על חייו של סא"ל אייזנר עד שלא נותר לו, לקצין, אלא ליטול את הרובה שנועד – בדרך כלל – לירות, ולהכות בפניו של מי שביקש לפגוע בו. לא לא. לא זו הטענה. מצלמת הווידאו הכריעה את הנשק, והיא סיפרה את הסיפור שאלמלא היא, היה ודאי טורח מישהו להכחישו נמרצות. כיון שאי אפשר לומר מילה על האירוע, כל מה שניתן לומר הוא שאייזנר יילד פלסטינית. נו, ומישהו חושב שזה מה שישאיר אותו בצבא?
נראה כמו סיפור מפוברק
אלמלא מצלמת הווידאו, אני מודה שגם אני הייתי נוטה לחשוב שזה סיפור מפוברק. ראשית – כדי להשתלט על הפגנת הזרים תומכי הפלסטינים, ניתן גם להסתפק בבעלי דרגות נמוכות הרבה יותר. לא הייתי נוטה לחשוב שסגני אלופים מעורבים בפיזור הפגנות שאין בהן, כמעט, משתתפים. שנית – המכה ברובה הוא דווקא קצין בעל זיפים של ספירת העומר, וחבוש כיפה? באמת! יש גם גבול לאנטישמיות, והרי זה נראה כמו קריקטורה בעיתון מצרי מצוי ולא מציאות מתועדת.
אבל עכשיו, כשברור שאין זו קריקטורה אלא משהו אמיתי ועצוב הרבה יותר, ושכל מה שחייליו של הקצין המכה יכולים לעשות הוא לבקש הקלה בעונש, לא נותר אלא לשאול את עצמנו אם חטיבת הבקעה גייסה למילואים את אדריכל ההתגוננות הישראלית המופלאה על ספינת המרמרה הטורקית, כדי שינחה אותה גם במאבק נגד דנמרק. מצאתי את עצמי בברזיל, מתבונן במהדורות החדשות, מבלי יכולת להאמין למראה עיניי. נכון, שר הביטחון הסביר שזה בניגוד גמור למדיניותנו, והרמטכ"ל כעס והשעה, אבל את מחיר טיפשותו של אייזנר משלמת ישראל בכל מקום בעולם, וכך גם פקודיו המבקשים להקל בעונשו.