היום יש לי שאלה אליכם. מישהו יודע איפה כל הביסקסואלים? אני מכיר כמה מחוץ לארון וכמה בתוך הארון. אבל למה הנטייה המינית הזו - משיכה לשני המינים - כל כך בארון? למה לא מדברים על זה, כמו על הומוסקסואליות ולסביות, שלא לומר סטרייטים? למה ביסקסואלים מעדיפים לבחור צד אחד או לעשות את שני המינים אבל בשקט?
אני חושב שהחברה שלנו מאוד אוהבת הגדרות. גבר ואישה, זכר ונקבה, סטרייט או הומו. אין באמצע, אין גם וגם. יש או זה או זה. יכול להיות שביסקסואלים מרגישים שהם צריכים לבחור צד, ולא חווים את המיניות שלהם בכללותה.
איתי בארגון חושן (חינוך ושינוי) מתנדב בחור ביסקסואל שנמצא בזוגיות עם אשה כבר כמה שנים. כולם שואלים אותו למה הוא נלחם למען זכויות הביסקסואלים, אם הוא חי עם אישה. אבל הוא רוצה שיקבלו את הנטייה המינית שלו: "אם חלילה הקשר שלי עם אותה אישה ייגמר, אני אוכל להיות עם גבר, ואני רוצה שידעו את זה". אני חושב שזה מעשה אמיץ ומאוד נכון.
אני עצמי הומו. אילו הייתי נמשך גם לנשים, שזה נראה לי רעיון קסום, הייתי אומר את זה. הייתי רוצה לחוות כמה שיותר ולנסות ולטעום. נטייה מינית זה לא שחור ולבן, יש סקלה מסוימת. אני למשל לא נמשך לנשים אבל אני מעריך אסתטיקה נשית ואני לא שולל. תשאלו את עצמכם גם - אולי אתם לא בקצה הסקלה אלא איפה שהוא באמצע?
ואתם הביסקסואלים - צאו מהארון, זה כיף!