דלק, מחירים, חדש (צילום: חדשות)
האסון לכיס שלך הוא הבעיה הקטנה | צילום: חדשות

מחיר הבנזין שוב עולה בעוד כמה אגורות, ועומד לשבור שוב את השיא הקודם. להבדיל, לפני מספר ימים הבנק העולמי פרסם שמדד מחירי המזון עלה ברבעון הראשון של שנת 2011 ב-36% ביחס לשנה שעברה. עליות דרמטיות אלה קשורות קשר הדוק לזינוק במחירי הנפט שחווה העולם בשלושת החודשים האחרונים.

אסונות טבע או ערעור היציבות הפוליטית באחת ממדינות הנפט (כגון האירועים האחרונים בלוב), שמאיימות על אספקה שוטפת ויציבה של נפט ובכך מזניקות את מחירו בבורסות, הן רק תזכורת לעוצמה הבלתי מעורערת של הזהב השחור על כלכלת העולם. המהפכה התעשייתית הראשונה, השנייה והשלישית (מי סופר) קיבעו דבר אחד שאין עליו וויכוח: העולם מכור לנפט. עליית מחירי נפט על נגזרותיו ומוצריו השונים (ויש הרבה כאלו) עלולה לגרור איתה קטסטרופות, ואין כאן הכוונה לתחושת המחנק שאתה חש בזמן שאתה מגהץ 350 ש"ח על מיכל דלק.

הקטסטרופה האמיתית היא בעולם השלישי, שם לעליה של דולר אחד במחיר שק אורז יש השפעה גדולה, ועליה של עשרה דולרים היא איום קיומי. קשה לדמיין תחום שאינו מתייקר בעקבות עליית מחירה של חבית נפט - אין כמעט דבר שמיוצר בעולם התעשייתי, שאינו מעובד, מנויד, נזרע, נקצר, נארז או משווק ע"י אנרגיה שנשאבה, בצורתה הראשונית, מתוך באר נפט.

אבל הבעיה האמיתית עם נפט היא אינה מלחמה או אי יציבות שלטונית במדינה כזו או אחרת - הבעיה היא שהוא הולך ואוזל. למעשה, יש הסכמה שמזה כשלושה עשורים כבר אין בעולם נפט קל. המאגרים הקלים התרוקנו, והמאמץ למצוא מאגרים חדשים הולך והופך ליקר ומסובך ביותר. קידוחים בעומק של 3000 מ' מתחת לפני הים הם עסק מורכב, קשה ולעיתים מלוכלך (ראה תקרית מפרץ מקסיקו).

מה זה "שיא תפוקת הנפט"?

אסדת קידוח נפט (צילום: MsLightBox, Istock)
קידוחים מתחת לים הם עסק יקר, מורכב ומלוכלך | צילום: MsLightBox, Istock

בשנות החמישים שיער גיאו-פיזיקאי אמריקאי בשם מ. קינג האברט ששיא תפוקת הנפט (Peak oil) של ארה"ב יגיע בשלהי שנות השישים בואכה 1970. המשמעות היא שכמות חביות הנפט ליום שמופקת מאדמת ארה"ב תגיע לשיא, ומאותו רגע היא תלך ותפחת בגלל דלדול המאגרים הזמינים. התיאוריה של גלברט התבררה כמדויקת - החל משנת 1971 כמות חביות הנפט המופקות בארה"ב אכן הולכת וקטנה. במקומות אחרים בעולם עוד ממשיכים למצוא מאגרים חדשים, קשים להפקה יותר או פחות, ותפוקת הנפט בעולם כולו המשיכה לגדול.

דבר אחד וודאי – כיוון שהנפט אינו מתחדש וכיוון שהדרישה לנפט הולכת וגדלה באופן מובהק, הרגע שבו העולם יגיע לשיא תפוקת הנפט שלו מתקרב.

מה הבעיה?

גם לאחר שהרגע הזה יגיע נכונו למין האנושי עוד שנים לא מועטות של הפקת נפט, כנראה כמה עשורים. הרי הנפט לא ייגמר בבת אחת, הוא רק ילך ויפחת. אולם ברגע שייוודע לעולם ששיא תפוקת הנפט מאחורינו, החוזים העתידיים על נפט בבורסות השונות יזנקו. למעשה, באותו רגע תתחיל תקופה שטיבה לא ידוע. רוב האנשים שנותנים דעתם לנושא מסכימים שיש סיכוי טוב להתפתחות כאוס כלל עולמי.

האנושות ביום שאחרי שיא תפוקת הנפט תשתנה, וקשה לחזות ולהעריך את עוצמת ההשפעה שתהיה לידיעה כי תפוקת הנפט הכלל עולמית חצתה את נקודת השיא ומתחילה את דרכה במדרון. כיוון שאף משטר לא יכול להתקיים ללא כלכלה מתפקדת, ללא תחבורה, תעשייה או מזון בסיסי במחיר שווה לכל נפש, רוב התרחישים החוזים את התמוטטות הסדר הקיים, מתארים התפשטות של מציאות כאוטית שתתחיל במדינות החלשות ותגיע במהרה אל אזרחי העולם השבע. אף אחד לא ייצא נקי מתרחיש כזה.

מתי זה יקרה?

האמת היא שגם כשזה יקרה, כנראה שלא נדע על זה. לפחות לא מיד. יש מספיק מדינות, גופים ובעלי אינטרסים מובהקים, שיעשו כל מאמץ להסתיר את זה מאיתנו. זה גם לא עסק פשוט לחשב בכל רגע נתון את כלל חביות הנפט המופקות בכל אתרי הקידוח בעולם, מה גם שישנם ספקות לגבי אמינות הדיווח של מדינות מסוימות לגבי המאגרים שנותרו בידיהן (למשל ערב הסעודית). אבל יש גם לא מעט אנשים שהשאלה הזו מאוד מעסיקה אותם, וקדחת ההימורים סביב תיארוך הרגע הזה רק הולכת וצוברת תאוצה.

למה זה טוב?

קודם כל ולפני הכל, כי אנחנו לא יכולים להמשיך ולשרוף את בלילת הדינוזאורים הזו עד אין קץ. ההשפעות של שריפת מוצרי הנפט הן איומות ומאיימות על העתיד שלנו לא פחות מהתרחישים הפסימיים ביותר. שנית, מחירי הנפט הם הזרז הברור ביותר לכל ההשקעות בתעשיות הקלינטק, שם עמלים על הטכנולוגיות שיגמלו אותנו מהנפט (מישהו אמר ביו-דיזל מאצות?). כך המגמה הירוקה מקבלת עידוד ממחירה המאמיר של חבית נפט: פיתוח האנרגיות המתחדשות, ניצול נכון יותר של מה שיש, צמצום הפסולת ומחזורה, ובקיצור התנהלות בוגרת יותר של האדם כלפי הסביבה וילדיו.

אז אם אתם חושבים שאובמה התחיל לדרוש מאמריקה, גמילה מנפט, רק בגלל שזרם הגולף שינה את מסלולו ובאירופה היה חורף סוער במיוחד, אל תהיו תמימים. אובמה יודע עד כמה עדינה ושבירה היכולת שלו להשביע את הצמא של אמריקה לנפט והוא לא רוצה לדמיין מה יקרה כשזו תתערער באמת.

אם תשכיל האנושות לפתח וליישם בעתיד הקרוב מספיק טכנולוגיות שיספקו לאנושות אנרגיה ממקורות מתחדשים, נצליח אולי למתן את ההשפעה של נקודת האל-חזור הקרויה "שיא תפוקת הנפט". יש לכך תקדימים - שוק החשמל העולמי נמצא זה זמן רב בתהליך של המרת השימוש בנפט לשימוש בפחם, גז טבעי, אנרגיה גרעינית ואנרגיות מתחדשות. שוק זה, על אף שהוא רחוק מאוד מלהיות ירוק, כבר תלוי הרבה פחות במחירי הנפט וזמינותו.

כל תהליך יציאה משעבוד הוא איטי ורב מכשולים. הגזרות, המכות, ים סוף והמדבר, כולם קדמו למעמד הר סיני ולארץ המובטחת, בכל מה שקשור לתהליך השחרור שלנו משעבוד לנפט, ניכר שאנחנו רק בהתחלה, אבל הסיכוי שטמון בהצלחה בתהליך הזה הוא גדול לפחות כמו האימה שתתחולל במידה שניכשל.

ירון בן נון הוא מנהל תחום מרקום בחברת פבוס אנרגיה

>> לא משנה מה מחיר הדלק - אנחנו נדפקים
>> חקירת הרצח באיתמר - משהו פה מסריח