השבוע נפתחה שנת הלימודים האקדמית, וברוח התיקונים החברתיים שעברנו הקיץ אפשר להציע גם תיקונים למערכת ההשכלה הגבוהה. שנה עברה מאז הכריזו שר האוצר יובל שטייניץ ושר החינוך גדעון סער על הזרמה של 7.5 מיליארד שקלים למערכת כדי להחזיר עטרה לישנה. אבל שנה לאחר מכן מדברים בשטח על שינוי מזערי, שיש לקוות שיצליח יותר בשנים הבאות. כך או כך, אין מחלוקת שמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת בבעיה. ישנם שינויים שאפשר לבצע רק בטווח הארוך, אך ישנם שינויים שאפשר וראוי לעשות גם ללא תוספת של שקל לתקציב, כאן ועכשיו. חמש הערות לסדר לרגל פתיחת השנה האקדמית.
1. האקדמיה נוטה שמאלה
אני נגד כל ציד המכשפות המזוויע שמתבצע נגד האקדמיה מסיבות פוליטיות וציניות (בטח שלא ציוניות). ארגונים כמו "אם תרצו" תוקפים את מי שלא שותפים לדעותיהם אך ורק בשביל רווח לארגון שלהם. מצד שני, אין ויכוח על כך שהאקדמיה נוטה שמאלה חזק, שיש יותר מרצים בעלי תפיסת עולם של שמאל מדיני - ושיש סטודנטים רבים שסובלים מכך. במילים אחרות: הטענות שהארגונים הנ"ל מעלים הן בעלות ביסוס מסוים בשטח. קורה שלומדים עם שני מרצים קורס באותו נושא ושומעים רק על צד אחד של המשוואה. אותם מרצים מוטים, שמלינים על פגיעה בערכי האקדמיה ומגנים על "האמת האקדמית שלהם", נוהגים בצביעות. אולי השנה נלמד באופן מאוזן, כך שנדע להחליט בעצמנו בלי עזרה ממרצים?
2. השיטה לא מעודדת למידה
כמה סטודנטים אתם מכירים שלא מגיעים לשיעורים בכלל? אם בשנה א' אתה משלה את עצמך שיש קשר בין הגעה לשיעורים, קריאת החומר לפני השיעור או השקעה במהלך הסמסטר, לבין הציונים – מתישהו אתה מגלה שקריאת סיכום מוצלח לפני בחינה תעשה את העבודה.
יש סטודנטים עצלנים, שזה לא משנה להם באמת, אבל יש גם את מי שמגיע לאוניברסיטה מתוך רצון כנה ללמוד. אבל גם לאלה יש אין ספור מחויבויות אחרות, ובראשן החובה להתפרנס. כשבמבחן בסוף הסמסטר אין קשר אמיתי בין השקעה אקטיבית לציון, לא רבים הסטודנטים שיתמידו במשמעת עצמית לכל אורך התואר. מן הראוי שהאוניברסיטה תעבור למבחנים שדורשים יותר חשיבה מעמיקה, ומתן הערכה משמעותית על קריאת חומר בשוטף.
3. המרצים לא משקיעים בהוראה
פרופ' הרשקו, חתן פרס נובל, התריע בדומה למרצים רבים אחרים: "אנחנו חייבים לזכור שכל חתני הנובל הישראלים בתקופה האחרונה הם בני למעלה מ-70, וניתן לזקוף את ההישגים וההשקעה והתמיכה במדע לאלו שהיו פה לפני 30 שנה ויותר". הדור החדש הוא ברמה נמוכה יותר, ולא באשמתו. כיום נעשים צעדים שאמורים בטווח הארוך לשפר את המצב, אבל יש גם מה לעשות בטווח הקצר. אין גיבוי אמפירי לאמירה הבאה, אבל יש עדויות סטודנטים רבות: מרצים רבים מקדישים בעיקר למחקר ופחות להוראה. אי אפשר להאשים אותם, זאת הקריירה שלהם. אבל באותה נשימה אפשר לומר: מי שמלין על הסטודנטים בדור החדש ולא משקיע בהם מספיק, צבוע. מן הראוי שסדר העדיפות יתחלף.
4. התעמרות בעובדים הזוטרים
התשלום שמקבלים עוזרי הוראה ומחקר מחפיר. בדומה לכל שוק שבו העובד תלוי יותר במעסיק מאשר להיפך (למרות שבפועל, ברור שהאקדמיה תלויה לעתידה בסטודנטים מוכשרים לתואר שני ושלישי), המעסיק מנצל את זה. לכן יש לא מעט סטודנטים שעובדים בתנאים לא תנאים, רק בשביל השורה בקורות החיים, וככה זה נראה. מאבק הסגל הזוטר הוא דוגמא טובה לכך שהאקדמיה, מגדל השן, מדברת בשפה גבוהה ומתנהגת כאחרון הבריונים, אבל היא לא דוגמא יחידה. יש גם את המנקות, שנאבקות על זכויותיהן. יש פער עצום בין הדיבור על זכויות יסוד מהותיות להתנהלות שמתאימה לנמל אשדוד. ההבדל הוא שכאן זה נעשה בתחכום ובשיחה שקטה, כיאה לאקדמיה. דופקים אותך בשקט.
5. זלזול בסטודנטים
אני לא סובל סטודנטים בכיינים, אבל במקרים רבים הם צודקים. תלונות סטודנטים למזכירות שנענות בזלזול הן תופעה מוכרת, בעיקר בחוגים ופקולטות שבהן יש ביקוש לתואר ראשון ושני. לכו למזכירות בחוג לפסיכולוגיה, תבקשו משהו, נראה איזו תשובה תקבלו. תקבלו מרצים שבאים ללמד עם פיג'מה, שלא עונים למיילים. אתה צריך אותנו יותר ממה שאנחנו צריכים אותך, הם משדרים, ולכן היחס בהתאם. כוחות השוק, גרסת האקדמיה.
6. והערה לסטודנטים: תפסיקו להיות עצלנים
אפשר להתלונן עד מחר על המערכת ובעיותיה, אבל חשוב גם להתבונן פנימה. שאלה למרצה שלא נענתה? תטרידו אותו עד שתקבלו. בסוף זה יקרה. המערכת לא מתמרצת לימוד אקטיבי? זה לא אומר שלמרות שזה לא יעיל, אי אפשר לעשות את זה. דופקים אתכם בשכר כעוזרי הוראה? תיאבקו. אני רוצה לראות פקולטה שמסתדרת בלי עוזרי הוראה בכלל. ברור ששינויים מערכתיים, שמייתרים את הצורך במשמעת העצמית ובהתעסקות בדברים מעבר ללימודים, עדיפים. אבל כל עוד זה לא קורה, ואנו כסטודנטים לא עושים דבר, אנו צריכים לבקר גם את עצמנו.