יש לכך שתי סיבות אפשריות: הראשונה היא שלא אכפת לציבור שעבריין מורשע (בכל זאת, הוא הורשע בתיק אחד) יכהן כראש הממשלה שלו. השנייה, אשר הייתי מעדיף לחשוב שהיא הנכונה, היא שיחצניו של אולמרט הצליחו להערים עליכם.
באמצעות מערכת יחסי ציבור מתוחכמת עשרות מונים מזאת של הפרקליטות, מערכת שלא בוחלת באף אמצעי עד להשגת המטרה (בניגוד לזאת של הפרקליטות, אשר מטילה על עצמה מגבלות מסוימות מטעמי אתיקה וחוסר משאבים) אולמרט מצליח לייצר מצג שווא כאילו הוא ניצח במערכה. כל התחבולות האפשריות בספר: חיוך מאוזן לאוזן (על מה? בטח לא על כך שהיה ראש הממשלה הראשון שהורשע בפלילים), הצהרות על רדיפה, חגיגות עם חבריו באליטה וגם יציאה במסע דמוניזציה נגד תובעיו.
נוק אאוט? יותר כמו ניצחון בנקודות
קשה להתכחש לניצחון במאבק המשפטי, כאמור ברובו, שכן הוא הורשע באחד האישומים. אבל חשוב לדעת שלמרות שניצח במערכה הזאת, הוא גם יצא חבול. באמצעות מערכת מרשימה של יחסי ציבור זה נראה כמעט כאילו שאולמרט מגלם את דמותו של מוחמד עלי, והוא נתן את הנוק אאוט הגדול שלו וניצח באופן מוחץ, מחוסר פשרות, את מערכת התביעה. זה לא המצב, זאת אשליה.
הרבה סעיפים יש בה בהכרעת הדין. בסעיף 1324 כתוב על גרסה אחת של ראש הממשלה לשעבר, בסעיף 1326 כתוב על גרסה אחרת. כלומר: הוא שינה גרסאות בין העדויות במשטרה ובבית המשפט. תמרן. אולי הוא לא הורשע בכל העבירות, ואולי נעשו טעויות טקטיות כאלה או אחרות בדרך מצד הפרקליטות, אבל המצב מורכב הרבה יותר מתמונת השחור-לבן שמצטיירת לנו ברוב כלי התקשורת. אולמרט צדיק הדור מול הפרקליטות אשר כל מטרותיה רעות וזדוניות. אפשר לבקר את הפרקליטות, לא גוף חף מביקורת, אך כשעושים זאת יש להיעזר באמת, בשיקולי צדק ובהגינות.
לא שה תמים, לא צדיק
מיד לאחר ההודעה על הגשת הערעור על ידי הפרקליטות, קיבלנו ספין נוסף: רדיפה! המערכת המשפטית כולה – המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה – כולם רודפים אחרי ראש הממשלה לשעבר. הם יודעים את עבודתם, היחצנים, בכך אין ספק. הם יודעים ללחוץ על הנקודות הרגישות, וכמו בצוות המשפטי, הם יודעים להטיל בנו ספק. הם יודעים את עבודתם, שכירי החרב המשפטיים והתקשורתיים שברוב חוצפתם מעלים טענות של חוסר צדק נגד "ציד המכשפות", שנעשה לדבריהם, לבוס שמשלם את שכרם בנדיבות.
ראש ממשלתנו לשעבר לא שה תמים ובטח שלא צדיק. הוא זוכה בגלל מערכת משפט מקלה ובטח שלאור העבירות שיוחסו לו, שבדין הפלילי אמנם לא הוכחו מעבר לכל ספק סביר, הוא לא ראוי לשאת שוב את התואר רה"מ.
זה לא עניין של השקפה פוליטית, אלא של טוהר מידות. יכול להיות שהוא היה ראש ממשלה טוב, כמו שיש שאומרים במחוזותינו. יכול להיות שהוא ראוי לעמוד למבחן הציבור שוב, כל עוד המצב המשפטי מאפשר את זה. אבל אם יעשה כך, בשלב זה עדיין זכותו המלאה, ראוי שיהיה בפנינו מצג אמיתי ונכון של המציאות, ולא המצג שכמה שכירי חרב מתאמצים במלוא כישרונם להציג לנו.