שלום לך ארנולד. אני מניח שעבר עליך שבוע לא פשוט, אחרי שאתה ומריה הודעתם לכל העולם שאתם סוגרים את הבסטה ומוחקים עשרים וחמש שנות נישואים. שמע גבר, מאז שראיתי את קונאן הברברי, בקולנוע מוגרבי, מתישהו בתחילת שנות השמונים, די החזקתי ממך. אחר כך הגיעו גם זיכרון גורלי, שליחות קטלנית ומושלות קליפורניה, אבל את הסרט האחרון שלך, זה שכל העולם מדבר עליו כבר כמה ימים, אני לא מצליח להבין.
היה לך סיפור עם העוזרת. זה מתבקש. זו אפילו קלישאה של פורנו רך. הוליווד. בוקר. ארמון הזוג שוורצנגר. הגברת יצאה מהבית לקניות או למה ששדרניות טלוויזיה לשעבר יוצאות מהבית בשבילו בשעות כאלה. אתה יוצא מהמקלחת עטוף במגבת, יורד למטבח כדי לעשות לעצמך קפה, ומוצא את העוזרת החרוצה, הגברת מילדרד באנה, מתכופפת כדי לסדר משהו מתחת לכיור. היא לובשת מכנסיים קצרים וגופייה, יש לה גוף לא רע בכלל. אולי היא אפילו מזיעה קצת. את ההמשך אני מניח שהקוראים יוכלו לתאר בעצמם (בכל זאת גולשים כאן ילדים, לפעמים אפילו שלי).
בתקשורת קוראים למה שהיה לכם שם "רומן". לנו אין לנו דרך לדעת אם מדובר במשהו חד פעמי על השולחן במטבח או בשנים של מתן בסתר, דברי אהבה והחלפת מתנות בוולנטיין. כך או כך לא מדובר באסון. לפני קצת יותר מעשור, שני אנשים בוגרים עשו את מה שעשו ובטח גם די נהנו. עד שזה לא נודע לכל העולם, אף אחד לא נפגע.
אבל למה עכשיו?
מה שמעניין אותי זה למה החלטתם לפתוח את זה דווקא עכשיו. יכול להיות שהתעוררת בבוקר הוליוודי אחד, ירדת למטבח עטוף במגבת לעשות לעצמך קפה, ראית את מריה ליד השולחן ופתאום הדבר שהכי התחשק לך לעשות זה להתוודות על ילד שעשית עם העוזרת לפני עשר שנים? אולי מישהו שידע התכוון לפתוח את הפה, והרגשת שיכולות המשחק הנדירות שלך לא יספיקו כדי להכחיש, להכחיש ולהכחיש?
בוא נודה על האמת, ארנולד, עשרים וחמש שנים זה המון זמן לחיות עם אותה אישה. רבע מאה. כבוד. ועוד עם ארבעה ילדים. בתוך התקופה הזו חיית יותר מעשור עם הידיעה על ילד אחד שעשית לאישה שהיא לא אשתך והכול היה בסדר. למה לקלקל דווקא עכשיו? ומריה, מה כל כך הרגיז אותה? שעשית את העוזרת? שעשית לה ילד? או שפתאום נודע לה שהיא חיה בעשור של שקרים אמיתיים?
שמע מה אני חושב על כל זה, ארנולד. עם כל הכבוד למריה, בגיל חמישים וחמש אחרי ארבע לידות, אני מניח שאפילו הנשים ממשפחת קנדי מתחילות לאבד את זה. גם אתה הרי כבר לא הסוס שהיית. מה שקרה זה דבר מאוד פשוט: נמאס לכם, כמו לרוב הזוגות שאני מכיר שמחזיקים מעמד יחד כל כך הרבה זמן (אין באמת הרבה כאלה). אתם לא יכולים בדיוק לשים את האצבע על מה שמפריע, אבל מרגישים שאתם לא יכולים יותר. חשבתם על טיפול זוגי אבל זה לחלשים.
עדיף להוציא מהבוידעם רומן בן עשר, לעשות עליו סיבוב בתקשורת שעדיין מתרגשת מזה שזוגות נפרדים, ולעשות את זה בגדול. אם יש מישהו שבאמת יצא פגוע, זה בטח הילד, אבל הוא הבן שלך ארנולד, הוא בטח יסתדר.