ההיקף: יותר ממיליארד דולר שהגיעו מהימורים (צילום: חדשות 2)
בואנה, זה אחלה כסף (אבל לא שלנו) | צילום: חדשות 2

האזרח הממוצע קם בבוקר ממוצע, הכין לילדים ארוחת בוקר ממוצעת לפני צאתם אל בית הספר הממוצע, שבו יבלו יום ממוצע בחברת מורים ממוצעים. בעזרת מגנט ממוצע מפיצרייה ממוצעת הוא הצמיד למקרר הממוצע שלו חשבון חשמל ממוצע שהוא שכח לשלם וגם ארנונה ממוצעת. אשתו הממוצעת יצאה מוקדם אותו בוקר. היא לקחה את אימה הממוצעת לבדיקה בבית חולים ממוצע, כדי שתיבדק על ידי מתמחים ממוצעים, בתקווה לתוצאות ממוצעות.

הוא התיישב מול אתר החדשות הממוצע החביב עליו, כדי ליהנות מכמה רגעים של שקט לפני יום העבודה הממוצע. ואז, כשהוא לא היה מוכן לזה, תפסה אותו הכותרת: "השכר הממוצע במשק עלה ל-8,689 שקל ברוטו", נכתב בה. "זה אחלה כסף", אמר לעצמו האזרח הממוצע, "היינו יכולים להסתדר לא רע אם שנינו היינו מרוויחים סכום כזה. אז איך זה שאנחנו בקושי מגיעים לחצי?".

התשובה פשוטה: הממוצע המפורסם הוא לא בדיוק הממוצע שאנחנו חושבים עליו, ורוב השכירים לא מצליחים לגרד אותו אפילו בחלומותיהם. כדי להגיע למספר המשמח הזה מסכמים את כל המשכורות במשק, מחלקים במספר העובדים ומגיעים לסכום שרובנו היה חותם עליו ממש עכשיו. הבעיה בנתון הזה היא שבתוך כל המשכורות, גרות בכיף גם אלה של מנהלי הבנקים הממוצעים, לצד אלה של עובדי הקבלן הממוצעים, ארבעה מיליון שקלים בשנה מצד אחד ושלושת אלפים שקלים לחודש מצד שני. התוצאה הסופית עונה על ההגדרה ממוצע, אין ספק, אבל האזרח הממוצע שלנו יכול להמשיך לחלום עליו רוב חייו הממוצעים. הוא ממש לא באמצע.

קצת סטטיסטיקה, לא להיבהל

מי שכן נמצא שם הוא השכר החציוני, זה שחצי מהציבור מרוויח יותר ממנו והחצי השני פחות. עליו לא מדברים. לחשב אותו זה קצת יותר מסובך. בשביל זה צריך לדעת כמה כסף בדיוק שולם לכל שכיר. לאסוף את כל הנתונים ולעבוד עליהם לוקח בערך שנה, והתוצאות לא משמחות בכלל. בשנת 2008 למשל עמד השכר החציוני על 62.8% מהשכר הממוצע. בואו נעשה חשבון קטן. בהנחה ששאר הנתונים לא מאוד השתנו מאז, אפשר לומר שהשכר החציוני של אוגוסט האחרון היה 62.8% מ- 8,689, שזה פחות מ-5,500 ש"ח. זה הרבה יותר קרוב למה שתראו בחשבון הבנק שלכם, ובטח שלא סיבה לצאת לרקוד ברחובות.

אני בטוח שחישוב השכר הממוצע הוא לא תחביב של מישהו בלשכה לסטטיסטיקה, ושמועד הפרסום שלו, הרבה זמן לפני פרסום השכר החציוני, הוא עניין טכני בלבד. כלכלנים בטח יודעים מה לעשות עם נתוני השכר הממוצע, אבל אני לא מבין - למה זה אמור לעניין אותי? מה אני צריך להרגיש אחרי שמנפנפים בפניי את הידיעה הזו? שהכול בסדר? שאני סתם בכיין שגר בתל-אביב וקונה יותר מדי? שהייתי צריך לעבוד בחברת החשמל? אולי זה פשוט פה בשביל להזכיר לי את הנורא מכל - את זה שאני מתחת לממוצע. סטטיסטיקאים יקרים תעשו טובה, בפעם תשמרו את השכר הממוצע לעצמכם. רובנו מתעניינים דווקא בצד של יוקר המחייה וההוצאה לנפש.

ואם הטור הזה יצא קצת פחות מוצלח מהממוצע השנתי, זה רק בגלל שהוא חציוני.

אתם משתכרים מעל או מתחת לממוצע? תנו לנו בתגובות

>> הטור הקודם שלי: חמישה תירוצים עלובים לא להגיע להפגנה
>> מורה עובדת קבלן: "אני לא מורה, אני עבד"