התעמקתי בחיי לא מעט בתנ"ך, השתתפתי בחוגי גמרא. גרתי בירושלים 7 שנים, זה מספיק ארוחות שבת כדי שהמסורת תיכנס ישר ללב. בשלב מסוים כל כך התאהבתי ביהדות שהחלטתי לנסוע לטבריה לסמינר העמקה של עמותת ערכים. אבל מהר מאוד גיליתי שזה בעצם סמינר החזרה בתשובה. היה לי כרטיס לשורה הראשונה לשמוע שאני חי בחטא. שכחילוני אשאר ערירי ואפגוש מוות ריקני. עלי זה פחות עבד, על חברים אחרים - ועוד איך.
שכחתי לספר לכם שהסמינר היה מסובסד. ביננו מי היה נוסע עד לטבריה ועוד משלם על זה? אבל רק לאחרונה גיליתי כיצד: העמותה מקבלת כספים מקופת המדינה. והיא ממש לא היחידה.
כן, זה אולי נראה לכם שיש התעוררות המונית של חזרה בתשובה, אבל בדקתי - לא מדובר בנס מאלוהים, זה נס מכספי המסים. מהכסף שלנו.
בשנים האחרונות תקצבה הממשלה אינספור עמותות שפועלות להפוך כמה שיותר חילוניים לדתיים - בכל מעגלי החיים.
אנחנו מסבסדים בתי ספר כמו "שובו" שמקרב ילדים לדת עם כיתות קטנות ונסיעות מפתח הבית. אנחנו מתקצבים עמותות כמו "תורה ויהדות לעם" שמעבירות שיעורי תורה לנוער חילוני. אנחנו מזרימים כספים לקייטנות ותנועות נוער כמו "צבאות ה' בע"מ" שבה הילדים הם חיילים בצבא השם. אנחנו מממנים פרויקטים לקידום זהות יהודית לסטודנטים ולחיילים משוחררים כמו 'לגעת ברוח'. ואלו רק טעימות. הכל בספר התקציב, הכל מהכיס של כולנו. וזה עולה לנו הרבה אבל הרבה מאוד כסף.
לא שמעתם על המיזמים האלו? אולי זה בגלל שהצלחתם להסתגר בקונכייה החילונית עד עכשיו. אבל אל דאגה – גם לשם תגיע ההטפה. איך? בגלל שהעברתם מיליונים לעמותות שמסבסדות את חייהם של מחזירים בתשובה במרכזי ערים, כמו "חברותא" ו"הנקודה היהודית". למי הם צריכים להודות על האפשרות לגור ברוטשילד? לא להשם, אלא לבית היהודי שבזכותה יש מנהלת שלמה שעוסקת בזה. עד כמה מיזם ההחזרה בתשובה מצליח? תקציב הישיבות וההטבות נמצא בשיא של כל הזמנים.
חשוב לי להבהיר, אני לא מדבר נגד הדת, אני מדבר נגד הניסיון להפוך אותי לדתי - בחסות כספי המסים שלי. וזה מה שהמפלגות הדתיות צריכות להבין: אתן רוצות תקציבים לישיבות, פטורים מארנונה, הטבות. אבל אם כולנו נחזור בתשובה – מי בדיוק יממן את זה?
הנתונים המלאים בבלוג של תומר אביטל
*
בימוי: יעל רפפורט
צילום: רועי ברקוביץ'
עריכה: נעמה דעוס
הפקה: דנה כלדיאן
עורך הדעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il