שלום שר החינוך נפתלי בנט,
אני הילי, תלמידה בכיתה ט' בתל אביב. לא מזמן הייתי אמורה להשתתף במפגש עם תלמידים מבית ספר דתי. הם דרשו שנבוא בלבוש צנוע ושנפריד בין בנים לבנות. ש"נכבד את הדרך שלהם". אבל זאת לא הדרך שלנו: אצלנו בנות לומדות ביחד עם הבנים ולובשות ג'ינס וטי-שירט אם הן רוצות. איך הלבוש שלי פוגע ברגשות של מישהו? למה זה שאני בת אומר שצריך לכסות אותי ולהפריד אותי? למה אסור שהבנים ישמעו מה יש לי להגיד?
מועצת התלמידים שלנו לא הסכימה לקבל את הדרישות, והמפגש בוטל. שמחתי שלא הסכמנו להתקפל, אבל הבעיה האמיתית לא נפתרה - כי בתור נערה חילונית, מערכת החינוך פשוט מוחקת אותי.
בשנה שעברה ישבתי בשיעור "תרבות ישראל" והקשבתי למורה מלמדת אותנו על מסלול החיים של הגבר והאישה. המסלול של הגבר מתחיל בברית מילה ועובר בבית ספר, בר מצווה, צבא, אוניברסיטה, חתונה וילדים. והנשים? לנו יש בית ספר, צבא, חתונה וילדים. על האוניברסיטה אנחנו מדלגות, כי כנראה יותר חשוב שנחליף חיתולים או שנבשל צהריים.
אל תדברו איתי על "קירוב לבבות"
הדברים האלה לא קורים רק בבית הספר שלנו. לפני חודשיים בית ספר בהוד השרון לקח תלמידים בכיתה ו' לפעילות כיף. הבנים הלכו לכדורגל, הבנות - להפרשת חלה. תלמידים בבתי ספר חילוניים מספרים על תפילות בספרי גיאוגרפיה ועל שיעורים שלומדים בהם שאנחנו חיים רק בזכות אלוהים ושמירת השבת.
שר החינוך היקר, אני נערה חילונית ואני גאה בזה. אני אוהבת ארוחות חג עם המשפחה, ולמצוא את האפיקומן בפסח, אבל גם לנסוע באוטו לטיול בשבת. מצווה בשבילי זה לא להדליק נרות, אלא לדאוג לחלשים. אני לא שונאת את היהדות, פשוט לימדו אותי שאני לא יהודייה מספיק טובה - כי אני לא צמה בתשעה באב, כי אני לובשת מכנסיים קצרים, כי אני פמיניסטית.
קראתי שאתה רוצה שיהיה קוד אתי למרצים באוניברסיטה כדי שהם לא יביעו דעות פוליטיות. תגיד, כבוד השר, כשבית הספר אומר לי איך להיות יהודייה זה לא פוליטי? אני רק בכיתה ט', אבל כבר למדתי שבכל פעם שמדברים איתי על "קירוב לבבות" ו"זיקה למסורת", זה בגלל שחושבים שאני סוג ב'.
הגיע הזמן לשנות את זה. רוצים שאני אכבד את הדרך שלכם? תתחילו לכבד את הדרך שלי.
***
בימוי: יעל רפופורט
צילום: שי גרנות
עריכה: נעמה דעוס
הפקה: דנה כלדיאן וליהי פיין
עורך BOLD ודעות: ניב שטנדל
יש לכם דעה מעניינת, בווידאו או בטקסט? שלחו לנו: opinions@mako.co.il